את רגע השיא שהביאה תוכנית אפולו לאנושות אי אפשר לשכוח: נחיתת האדם הראשון על הירח בשנת 1969. אם לא יחולו דחיות נוספות, צפויה משימת ארטמיס 1 לעשות את דרכה לירח עוד בחודש זה ולהחזיר את סוכנות החלל האמריקאית נאס"א לירח, לאחר חמישה עשורים. ארטמיס 1 היא המשימה הראשונה בתוכנית ארטמיס השאפתנית, שמטרתה יישוב אנושי על הירח. ואם הכל יתנהל כשורה – גם כוכב הלכת מאדים על הכוונת.
כיאה למעמד, זכתה התוכנית החדשה בשמה של אחותו התאומה של האל אפולו, אלת הירח היוונית ארטמיס. שיגורה של ארטמיס 1 יהווה את יריית הפתיחה של תוכנית בהיקף העולה על 90 מיליארד דולר. ארטמיס 1 לא תאויש בבני אדם, אך היא אינה ריקה: בין היתר, הבובה זוהר בעלת הדרכון הישראלי, תזכה לטוס בה. זוהר תעטה לגופה אפוד מגן של הסטארטאפ הישראלי סטמראד, שעוסק בפיתוח אמצעי מיגון מקרינה בארץ ובחלל.
ארבעת השיגורים המתוכננים הראשונים צפויים לצאת לדרכם במהלך השנים הקרובות ללא איוש אנושי, ושווים צפוי לעלות על 4 מיליארד דולר. על פי נאס"א, החזרה לירח נובעת משלוש סיבות עיקריות: האחת – מחקרית, השנייה – השראה לדורות הבאים והשלישית היא ההזדמנות הכלכלית הגלומה בהתיישבות בירח. אם תוכנית ארטמיס אכן תהיה מוצלחת כמו קודמתה, היא צפויה להניב מוצרים שימושיים שיצרכו מדי יום. אפולו הייתה זו שהולידה את הטכנולוגיה שבבסיסם של לוויני תקשורת, GPS, ניתוחי לייזר, שואבי אבק, מטהרי אוויר ועוד.
"יש כל כך הרבה סיבות להמשיך במסע הזה לחלל", אמר לפורבס מרשל סמית', בכיר לשעבר בנאס"א. "השקענו כסף רב במדע ובטכנולוגיה, בפיתוח כוח העבודה שלנו, כדי שנוכל לייצר מערכות מורכבות". אבל נאס"א לא יכולה לעשות את זה לבד. סוכנות החלל עובדת עם עשרות חברות פרטיות וארגונים ללא מטרות רווח, כדי להפוך את השיבה לירח למציאות. לפניכם כמה מהסטארטאפים, היזמים והממציאים שלוקחים חלק בתהליך.
להתגלגל על הירח
לא רק שהאסטרונאוטים הלכו על הירח במהלך שלוש המשימות האחרונות של אפולו, הם גם נסעו עליו. זה התכנון גם בתוכנית הנוכחית, וכמה חברות שוקדות במרץ כדי לבנות את מכונית החלומות לאסטרונאוטים, לצד או בתחרות עם תאגידי ענק מתחום התעופה והביטחון כמו נורת'גרופ גראמן ולוקהיד מרטין. איש לא צפוי להשתמש בפועל ברכבי השטח הללו לפני שנת 2025, ובכל זאת, כדי שיוכלו להשתמש בהם על אדמת הירח, יש להשקיע כבר עכשיו אנרגיה רבה בפיתוח.
חברת סיירה ספייס מקולורדו הכריזה כי היא מתכננת לבנות באפריל הקרוב רכב חלל לתוכנית ארטמיס, בשיתוף פעולה עם יצרנית הרכב ניסאן ועם חברת הנדסת האווירונאוטיקה והחלל טלדיין בראון. החברה, אשר שוקדת גם על פיתוח חללית שתספק מטענים לתחנת החלל הבינלאומית, החלה לעבוד על רכבי החלל שלה עוד לפני שנכנסה לשותפות עם ניסאן וטלדיין.
סיירה ספייס נוסדה בשנת 2021 על ידי המיליארדרים אירן ופתיח אוזמן, כחברת-בת של תאגיד סיירה נבאדה. בתום סבב הגיוס האחרון, שנערך במאי וגרף 24.3 מיליון דולר, הוערך שווי החברה בכ-4.5 מיליארד דולר. מהחברה נמסר כי היא יצרה עד כה יותר מ-4,000 מערכות ורכיבים שונים לכ-500 משימות.
חברה נוספת שעסוקה בייצור רכבי חלל היא הסטארטאפ אסטרולאבּ מקליפורניה, שנוסד לפני כשנתיים. לכלי הרכב FLEX קיבולת של כ-1,300 קילוגרם והוא מיועד לשינוע של מטען ושל אנשים. הייחוד שלו הוא ביכולת להעמיס כמה סוגי מטענים. "יכולת העמסה המודולרית מעניקה לרכב החלל שלנו ורסטיליות עצומה", אמר ג'ארט מת'יוז מייסד ומנכ"ל אסטרולאב לפורבס. "אנחנו מאמינים שזה הכרחי להגיע להישגים גם כשהאסטרונאוטים נוכחים וגם כשאינם".
על אנשי הסטארטאפ היפני, אייספייס מוטלת המשימה של איסוף דגימות אדמת ירח, אותן ימכרו לנאס"א. אם יעמדו בה יעשו היסטוריה כמי שחתומים על העסקה המסחרית הראשונה שתתקיים בחלל
אבק כוכבים
כשישובו לירח יעסקו האסטרונאוטים בחקר הרגולית, שכבה אבקתית של שברי סלעים המכסה את סלעי היסוד של כדור הארץ וגרמי שמים אחרים. זהו חלק מהותי במשימת ארטמיס. כדי לבסס התיישבות קהילתית על הירח, הכרחי לבדוק איזה סוגי חקלאות אפשר לקיים על הירח, על מאדים או על גופי חלל אחרים.
ב-2002, לאחר ששלושה מתמחים גנבו סלעי ירח ממעבדה במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון, הוערך שווים של 22 קילו שכבת רגולית שהביאו איתם האסטרונאוטים של אפולו בכ-1.1 מיליארד דולר. המתמחים נתפסו.
נאס"א הטילה על חברת אייספייס וחברת מאסטן ספייס סיסטמס לסייע לה במשימת איסוף האבק מהירח, תמורת סכום זעום של 25 אלף דולר. לכל אחת מהמחלקות של אייספייס – זו האירופית וזו היפנית – יש חוזים בשווי 5,000 דולר מול נאס"א. הסטארטאפ שבסיסו בטוקיו, שואף לאסוף דגימות של אדמת ירח, אותן ימכור לנאס"א. אם זה אכן יתממש, תהיה זו נקודת ציון היסטורית: העסקה המסחרית הראשונה של חומרים מהירח שתתקיים בחלל.
החברה ששוויה מוערך ב-193 מיליון דולר, כך על פי נתונים של חברת המידע העסקי פיטצ'בוק, עובדת במקביל על פרויקטים רבים ומגוונים בחלל החיצון. אייספייס התחילה את דרכה כחלק מפרויקט לונר אקספרייז של גוגל. בשנת 2010 החליט מייסד ומנכ"ל החברה, טקשי הקמדה, לייסד את החברה עם הצוות היפני – אחד מבין חמישה פיינליסטים שהתחרו על פרויקט האקספרייז.
"אנחנו נרגשים לקבל את שני המענקים האלה מנאס"א עבור מה שצפוי להיות אירוע היסטורי לאנושות", אמר הקמדה בהצהרה לעיתונות. "רגע זה יסמן עבור תעשיית החלל, ופוטנציאלית גם עבור כל התעשיות על פני כדור הארץ, את תחילתה של כלכלה בין כדור הארץ לירח. ערך כלכלי שיתקיים בירח במנותק מכדור הארץ, אבל לרווחת הכלכלה של כדור הארץ".
מסטרן ספייס סיסטמס תיכננה להגיע לקוטב הדרומי של הירח ב-2023 (במקביל לצוות האירופי של אייספייס). לחברה שנוסדה ב-2004 חוזה בסך 15 אלף דולר עם נאס"א. יש לה גם חוזה בסך 81 מיליון דולר לבניית רכב חלל רובוטי, שמיועד לנחיתה על גרם שמיימי. על פי התכנון, כריית הרגולית הירחי תבוצע באמצעות מנוע רקטה המסוגל לקדוח באדמת הירח. אלא שמצבה הפיננסי של החברה עלול למנוע ממנה לעשות זאת. לאחר קיץ של קיצוצים, הכריזה לאחרונה החברה על פשיטת רגל, זאת על רקע קשיים לעמוד בחוזה מול נאס"א. מנאס"א נמסר שיש לה תוכניות אחרות, אם החברה לא תצליח לעמוד במשימתה.
חכמים בשמש
במשך שנים שימשו לוויני מחקר זעירים לצורך מחקר החלל, תוך שהם מאפשרים למדענים, אסטרונאוטים וחוקרים הצצה אל תוך הלא נודע. לווינים אלה סיפקו לנאס"א גישה זולה יחסית לחלל.
CuSP, לווין בגודל של קופסת דגני בוקר של מכון המחקר הדרום-מערבי, יהיה אחד מעשרה לווינים שיזכו לתפוס טרמפ עם ארטמיס 1. על אף שמשימה זו ממוקדת בעיקרה בירח, לווין קטנטן זה יתמקד דווקא בשמש – וליתר דיוק: ברוחות סולאריות ובקרינה סולארית שעתידות לפגוע בכדור הארץ, לדוגמה סערת שמש.
מטה המכון ממוקם בסן אנטוניו, טקסס, וקיים כבר כמעט שמונה עשורים. מדובר במכון מו"פ עצמאי, ללא מטרות רווח, שעובד עם נאס"א כבר משנות ה-70 וקיבל מימון בשווי מאות מיליוני דולרים לאורך השנים. מטרת ה-CuSP היא לבנות מערכת שתדע לזהות ולצפות מזג אוויר סולארי שיש לו פוטנציאל לפגוע בקהילות או במערכות אלקטרוניות על פני כדור הארץ.
לדברי מיהיר דסאיי, מנהל המחלקה למחקר, מדע והנדסת החלל, מכון המחקר הדרום-מערבי חתם ב-2014 על חוזה מול נאס"א בהיקף של כ-8.7 מיליון דולר, עבור השתתפותה בפיתוח ה-CuSP.
