הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה סיכום שנתי הבוחן את כלל תאונות הדרכים עם נפגעים שאירעו בשנת 2021. מהדוח עולה כי חלה עלייה משמעותית במספר הנפגעים בתאונות, שבהן היו מעורבים קורקינטים חשמליים. כמעט 1,000 תאונות כאלה דווחו למשטרה. מאות לא דווחו כלל, אבל הנפגעים כן הגיעו לבתי חולים.
רבים מהם הגיעו לד"ר אייל חשביה, סגן מנהל מערך הטראומה ומנהל תחום הכירורגיה הדחופה במרכז הרפואי איכילוב, אשר חי ונושם את חומרת המצב בשטח. "ישנה עלייה גדולה גם במספר הנפגעים וגם בחומרת הפגיעות", מתאר ד"ר חשביה. "אנחנו גם רואים יותר ויותר תאונות בין הקורקינטים החשמליים להולכי רגל, ומדובר בדרך כלל בהולכי רגל חסרי ישע – ילדים וקשישים. במקרים כאלה הפציעות של הנדרס הן גרועות יותר מהפציעה של הרוכב עצמו".
בימים אלה, צוות מערך הטראומה באיכילוב, בהובלתו של ד"ר חשביה, אוספים נתונים על השינוי בדפוסים של תאונות הקורקינטים החשמליים בשנתיים האחרונות. "המטרה היא לקבל תמונת מצב יותר ספציפית: אילו ניתוחים הנפגעים עברו, כמה מהם נשארו צמחים, או כמה זמן הם עברו שיקום – כדי שמקבלי ההחלטות יבצעו שינויים בהתאם".
בינתיים, הנתונים הבסיסיים שנאספו באיכילוב, מטרידים לכשעצמם: בחמש שנים האחרונות זינק שיעור המאושפזים מפגיעות קורקינטים ביותר מ־1,000%. מחצית מהנפגעים שאושפזו נזקקו לניתוחים.
"תל אביב היא ג'ונגל עירוני קשוח"
בעקבות הזינוק העצום במספר הנפגעים, פרסם משרד התחבורה תוכנית להסדרת התחבורה הקלה המתמקדת בארבעה היבטים: השקעה בתשתיות רכיבה, קביעת קנסות לעבירות תנועה, הרחבת סמכויות פקחים עירוניים ורישום וזיהוי רוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים.
אך עד שתקנות משרד התחבורה יתנו את אותותיהן, המלצתו של ד"ר חשביה לרוכבי הקורקינטים החשמליים היא לחבוש קסדה; לא לעבור את מהירות ה־ 20-25 קמ"ש; לרכוב בשולי הכביש ולא לזגזג בין מכוניות או לעלות על המדרכות; להשאיר את הסלולרי בכיס בזמן הנהיגה; לא לשתות אלכוהול ולא לעשן סמים לפני שעולים על הכלי; לעצור ברמזורים אדומים ולציית לחוקי התנועה. "אני גם מפציר בהורים לילדים לפני גיל תאוריה לא לאפשר להם לעלות על קורקינט חשמלי".
"אני יכול להתחייב בפני כל מי שיפעל לפי הכללים הללו, כי הוא יצמצם משמעותית את הסיכוי להיפצע, ובוודאי פציעה קשה, בעשרות אחוזים", מסכם ד"ר חשביה, "תל אביב היא ג'ונגל עירוני קשוח וחייבים להיערך בהתאם".
