החיבור בין אוליביה פולג' לבית האופנה שאנל, בו הוא משמש כבשם הבית, החל לפני כמעט 10 שנים, בשנת 2015, אבל הקשר למותג הצרפתי החל עוד הרבה לפני כן. אביו של אוליביה, ז'ק פולג', שימש כבשם הבית של בית האופנה במשך 37 שנה, במהלכן יצר ניחוחות אייקונים כמו קוקו מדמואזל, צ'אנס ואלור.
בראיון בלעדי לפורבס ישראל מספר אוליביה על ילדותו בדרום צרפת, איך כילד זה היה רגיל לחלוטין עבורו לגדול עם אבא שעוסק בצמחים ופרחים. "בדרום צרפת אנשים שעבדו בשדות היה דבר מאוד נפוץ", הוא אומר, "אבל עדיין, אני מניח, שהוא השפיע עליי. גם היום אני מקפיד לשתף אותו בתוצאות של העבודה והיצירה שלי".
כנער, אוליביה גילה את הפסנתר והיה מהופנט ממנו. עד היום הוא מנגן על בסיס יומיומי. "כשבגיל 20 התחלתי ללמוד את המקצוע, גיליתי שמוזיקה ובשמים חולקים את אותה השפה. וכך, תכננתי ליצור פורמולות שמורכבות מתווי ניחוחות ומאקורדים", הוא אומר.
אוליביה (48), שנולד וגדל בגראס, צרפת, שימש כבשם של מותגי בישום ובתי אופנה מובילים. לשאנל הגיע כשבאמתחתו יצירות שזכו להצלחות בינלאומיות, ביניהן הבשמים Flowerbomb של ויקטור ורולף ו־Florabotanica של בלנסיאגה.
משקף את ההשראה
בשאנל הוא חתום על יצירתם של כ־18 בשמים חדשים, ביניהם Chance Eau Vive, Gabrielle Chanel, ושישה בשמי קולקציית Les Eaux De Chanel. בנוסף, הוא אחראי לפורטפוליו הבשמים הקיים של המותג ובשנת 2016 אף יצר גרסה מרעננת ומודרנית לשאנל 5, הבושם האייקוני ומהנמכרים ביותר בעולם, תחת השם No.5 L’eau.
הבושם החדש שיצר עבור שאנל, Paris־Paris, בעל ניחוח רענן וקליל המשלב תווי ורד דמשק, הדרים, פלפל ורוד ופצ'ולי, הוא השישי בקולקציית Les Eaux De Chanel (בעברית: לה זו דה שאנל), קולקציית בשמים שבנויה סביב הרעננות של הניחוחות. "המחשבה הראשונה שלי הייתה שימוש בשמני הדרים שמאוד רעננים ומתמזגים מצוין עם תווים שונים", מסביר אוליביה. "זהו ניחוח עם מבנה מאוד ברור, משקל מאוד מדויק והרעננות היא חלק בלתי נפרד משאנל. גבריאל שאנל אהבה מאוד בשמים עם מידה מסוימת של רעננות".
אולי יותר משהבושם מנסה לשקף את אישיותה המסקרנת של גבריאל שאנל, הוא משקף את ההשראה שהיא תמיד שאבה מהמקומות בהם ביקרה ושהתה. כך למשל, כשביקרה בוונציה היא נחשפה לעולם עם השפעות אוריינטליות וארכיטקטורה בארוקית, וזו הסיבה שבקולקציה הזו הבין אוליביה שהוא יכול להביא לידי ביטוי ניחוחות ממקומות שהיו חשובים לה והשפיעו עליה.
מה שמייחד את תהליך היצירה של Les Eaux De Chanel הוא היכולת והאפשרות שהיא העניקה לאוליביה לאלתר. למשל, כעת, לאחר השקת Paris־Paris, הוא מגלה כי עדיין אינו יודע מה יהיה הניחוח הבא בקולקציה. "כשמתחילים לספר סיפור עם בשמים – יש זמן לכל דבר. בהתחלה השקנו שלושה ברציפות כי רצינו להראות את תחילתו של המסע שאנו מעבירים דרך הניחוחות ולהציג את המקומות ההיסטוריים והחשובים עבור גבריאל. בעתיד, אנחנו תמיד יכולים גם לדמיין את העולם של גבריאל ואת המקומות שאולי רצתה להגיע אליהם ולא הספיקה, כך שהדרך עוד ארוכה ופתוחה עבורנו.
פריז: מרכז היצירה
"פריז באה לידי ביטוי בכל הבשמים של שאנל והיא המרכז של היצירה שלנו ושל הזהות שלנו", אומר אוליביה. "לא ניסיתי ליצור את הניחוח של פריז באופן כללי, אבל לפעמים עם בשמים יש תהליך או קצה חוט שיוצר סוג בושם מסוים עם ניחוח מסוג מסוים, והרעיון שלי היה מה חושבים על פריז, מה התחושות בפריז. הרבה אנשים שמגיעים מחוץ לעיר אומרים ש'בפריז מרגישים שהאנשים אלגנטיים, אבל בדרך מאוד פשוטה ויומיומית'. וזה באמת נתן את הרעיון עם הקולקציה הייחודית – בשמים שמבטאים את הפן היותר יומיומי. ורדים מצד אחד ופצ'ולי מן הצד השני חושפים ניחוח עשיר שהרגשתי שהוא אמיתי ומתאים לפריז".
אם נוברים מעט בהיסטוריה העשירה של שאנל, מגלים כי זו הפעם הראשונה שבית האופנה יוצר קולקציית בישום שכולה סביב נושא אחד, אך הייחוד בקולקציה הזו, מסביר אוליביה, הוא הקשר בין הניחוחות. אפשר לחשוב על אנשים, על מקומות ולקשר אותם לניחוחות, ובו בזמן אפשר לחשוב על זה כעל קונספט ומגוון של יעדים שאפשרו להציג מנעד של ניחוחות. למשל, Paris־Venise הוא ניחוח אמברי־פודרתי ו־Paris־Riviera הוא מאוד פרחוני. אז למרות שזו קולקציית בשמים מרוככת וקלילה יותר, אפשר להבחין באופן מובהק בין סוגי הניחוחות.
אחד מתווי הניחוח של Paris־Paris הוא ורד דמשק שגדל בטורקיה ובבולגריה. מדוע בחרת בו על פני ורד דה־מאי שמגודל במיוחד עבור שאנל בגראס שבצרפת, ואיך הוא משפיע על הניחוח?
"המטרה היחידה לבחירה היא חוש הריח. כאשר מדברים על ורדים טבעיים בעולם הבישום יש רק את שני סוגי הוורדים הללו. ורד דה־מאי, בו אנחנו משתמשים בעיקר לבושם Chanel No.5, הוא מאוד קטיפתי, וורד דמשק, שגדל בטורקיה ובולגריה, הוא מאוד רענן עם מעט תווים הדריים ויותר מתאים לניחוח הרענן של Paris־Paris".
זהות אבסטרקטית
ואכן, הניחוחות הרעננים והפרחוניים של הקולקציה מספקים דרך חדשה להתבשם, דרך הרבה יותר קלילה, יותר ספונטנית. ב־Paris־Paris זה מגיע גם מהפרח האהוב ביותר על אוליביה – האיריס. הסיבה לחיבור הזה היא היותו של האיריס פרחוני, עצי ופודרתי, פרח מאוד עשיר ומאוד אבסטרקטי בזהות שלו, ובשאנל תמיד דגלו בחיבור ושילוב רכיבים גולמיים שונים לניחוחות חדשים שקצת מטשטשים את הזהות. ולמרות שהוורד מהווה רכיב מאוד מרכזי בבושם החדש, האיריס, יחד עם הפלפל הוורוד, קצת מטשטש אותו ומעניק לניחוח תווים עציים ויבשים.
האם בתהליך יצירת הבושם אתה חושב גם על ההתאמה שלו ליום או ללילה, לעונה מסוימת?
"קשה לומר. זה מאוד אינדיבידואלי ותלוי בלובש. אני, באופן אישי, מכיר אנשים שמתבשמים תמיד עם אותו הבושם ואני יכול להבין גם אנשים שכל הזמן רוצים לשנות. קשה לחזות ולהשפיע על האופן שבו אנשים יתלבשו או יתבשמו. יש בזה היגיון, אולי בושם מאוד כבד יתאים יותר לחורף אבל עדיין, זה מאוד אישי".
מהו זיכרון הבושם הראשון שלך?
"אני חושב שכמו הרבה ילדים הזיכרונות הראשונים שלי מגיעים מחופשות שהייתי בהן עם משפחתי, במיוחד אצל סבא וסבתא שלי בדרום צרפת, אזור עם מאפיינים מאוד מזרח תיכוניים, ואני מניח שהניחוחות שם מאוד מזכירים את הניחוחות של ישראל. הרבה תבלינים וצמחים מזרח תיכוניים. זה זיכרון הריח הראשון שלי".
האם הרעיון לבושם הבא של שאנל כבר התגבש אצלך?
"בוודאי. אני תמיד עובד על ניחוחות חדשים ועל רעיונות חדשים ביני לבין עצמי ובמעבדה שלי. בדרך כלל, עד שהם מתגבשים, הם עוברים כמה שינויים, וכמובן שלא נחשפים".
