Contributors
בשנים האחרונות עוברת תעשיית ההייטק הישראלית שינוי ליבה משמעותי. אם בעבר סטארט-אפים שקמו בישראל פעלו פה בעיקר בתקופת הפיתוח של המוצר ולאחר מכן עשו את המעבר לשווקי יעד כמו ארה"ב, הרי שהיום התעשייה נמצאת במגמת הבשלה, כאשר חברות ישראליות שואפות להתבסס כחברות "מלאות" שכל זרועות הפעילות שלהן נמצא במקום אחד – ישראל, ובתוך כך מתעתדות להמשיך ולצמוח, ולהפוך מחברות סטארט-אפ לחברות מבוססות כלכלית ורחבות בהיקף העובדים ומכוונות לשוק הגלובלי. שינוי זה פותח חלון הזדמנויות ייחודי לעובדים חדשים שאינם בעלי הכשרה טכנולוגית.
היום כבר ברור שמעבר למלחמה על כל טאלנט טכנולוגי, עתיד תעשיית ההייטק בארץ תלוי דווקא במקצועות אחרים לגמרי: אנשי מכירות, יועצי פיתוח עסקי, אנשי שיווק ומגייסי עובדים. בעידן הנוכחי, העומד בסימן המעבר לאונליין, איש המכירות כבר לא צריך לעלות על מטוס למסצ’וסטס כדי לקדם את המוצר, כיוון שהוא בכל מקרה פוגש את הלקוח מבעד למסך. מכאן, שאם המטרה היא לשמור את ליבת המכירות בישראל, המשמעות היא שחייבים לגייס את האנשים המתאימים לתפקיד.
הצד החיובי הוא שהשינוי המתואר מאפשר לראשונה הקצאת יותר משרות ליותר עובדים, ומימוש ההבטחה הישראלית של ההייטק כמנוע צמיחה לסקטורים נוספים בחברה. אבל הצורך לתת מענה למחסור באנשי מקצוע בתחומים שעד לאחרונה אוישו בעיקר על ידי זרועות הפעילות של החברה בחו"ל, מעלה כמה אתגרים מרכזיים. ראשית, כל חברת טק זקוקה ל-account executive עם ניסיון מוכח, אבל איך אפשר לצבור ניסיון בתחום שאין לו הכשרה ייעודית? ואם כבר יש ניסיון, חברות הטק שוב ימצאו את עצמן נלחמות זו בזו כדי להשיג את המועמד.
בשנים האחרונות עולה הקריאה להרחיב את מערכי הגיוס של ההייטק למקצועות נוספים, וחברות טק שונות מנסות למצוא את הפתרון האידאלי עבורן. חברת מאנדיי למשל, החליטה לפתוח אצלה אקדמיה חינמית שמציעה מסלולי הכשרה קצרים לעובדים שרוצים להשתלב בתעשייה במגוון תפקידים, דוגמת מכירות, שיווק, שירות לקוחות עסקי, פיתוח עסקי, קשרי לקוחות וגיוס עובדים. באוקטובר 2020 נפתח קורס ההכשרה הראשון של החברה בתחום המכירות, ומתוך 1700 הנרשמים, כ- 40 התקבלו ועברו אותו בהצלחה מתוכם כמחצית השתלבו במאנדיי והשאר בחברות הייטק אחרות.
מודל פעילות זה כבר שעתק את עצמו לתחומים נוספים בעולמות הטק, עם יותר ויותר חברות ישראליות שלא מסתמכות על המדינה או על האקדמיה ונוקטות בצעד פרואקטיבי בהכשרת עובדים. היום, אנחנו כבר מזהים שיתופי פעולה בין חברות שמבינות שבמקום להלחם עד חורמה אחת בשניה במאבק על כל עובד, הן יכולות להרחיב את הענף התעסוקתי ולהנות ביחד מפירות ההשקעה.
מודל זה של הכשרת עובדים בידי חברות במגזר העסקי טומן בחובו מספר יתרונות בולטים. ראשית, באמצעות הכשרת עובדים התעשייה מסייעת לעצמה להגדיל את היצע העובדים, ובמקביל מציעה לראשונה הזדמנות תעסוקתית לסקטורים חדשים שעוברים הכשרה על פי קוד הפעילות של החברה המגייסת. זהו גם אחד היתרונות המרכזיים של מסלולי הכשרה ייעודיים, היכולות להעניק לכל מועמד שיטות עבודה נכונות וללמד אותו את השפה המקצועית של החברה המגייסת. אפשרות זו מייתרת גם את דרישת הניסיון בתחום, כי המועמדים יכולים לעבור סינון על פי הכישורים הקיימים שלהם, שליטה בשפה האנגלית ויכולות נוספות.
באמצעות הכשרת עובדים התעשייה מסייעת לעצמה להגדיל את היצע העובדים, ובמקביל מציעה לראשונה הזדמנות תעסוקתית לסקטורים חדשים שעוברים הכשרה על פי קוד הפעילות של החברה המגייסת
יתרון נוסף במודל הכשרה מסוג זה הוא בכך שלראשונה קיימת הזדמנות להעסקה מיידית של מועמדים, תוך קיצור משמעותי של תהליך הגיוס. בטווח הארוך הדבר יוביל גם לחיסכון במשאבים, כיוון שהוא מייתר תהליכי הכשרה וגיוס ארוכים.
עוד מוקדם לומר האם מדובר במגמה שתלך ותתרחב אבל דבר אחד מסתמן כוודאי – שינוי הכיוון בהכשרת עובדים לו שותף מעגל הולך וגדל של חברות טק, יאלץ את המדינה וגופי הלימוד "המורשים" לבחון מחדש את מדיניות ניהול הקריירה והתעסוקה, בעולם הטק או בכלל ולהתאימם לצרכים המשתנים. לא מן הנמנע ששינוי מעין זה אם יתחולל, ישרת לא רק את חברות הטק המשוועות לכוח אדם אלא את שוק התעסוקה ככלל.
ניר גולדשטיין, סמנכ"ל מכירות גלובלי ב- monday.com, המפתחת מערכת הפעלה (Work OS) באמצעותה ארגונים בסדרי גודל שונים מייצרים כלים לניהול העבודה. ניר אחראי על מערך המכירות של החברה תוך פתיחת שווקים חדשים באזורים שונים.
ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
