את איגור קרדנצר – אומן העץ איתרתי מאחורי דלת ברזל, בנגריה רגילה כזו שיש עדיין באזורי תעשייה. מה שגיליתי שם היה יוצא דופן ונחקק בזכרוני. הוא יליד 1965 ונולד בקזחסטן. כשהיה בן 6, משפחתו עקרה לאזור אחר ברוסיה בעקבות עבודתו של אביו בצבא. כשהיה בן 12 אימו שמה לב שחסרונו של אביו משפיע על הילד וביקשה מהאב לבלות זמן איכות איתו
האב רכש ספר של 'עשה זאת בעצמך' ואחד הדברים הראשונים שיצרו יחד היה מסגרת לתמונה. אותה עבודת יצירה וזמן האיכות עם אביו גרמה לאיגור לנצור את הרגע ההוא שלימים הפך למקצוע.
מילדות, אהב איגור בעלי חיים ולטייל בטבע. "תמיד היו לנו בבית בעלי חיים. כלבים, חתולים, נחשים, קיפודים, ציפורים ואקווריום עם דגים". לכן, היה זה אך טבעי עבורו ללמוד באוניברסיטה משהו שקשור לנושא, ולכן בחר ללמוד חקלאות והנדסת יערות.
במהלך הלימודים איגור נאלץ להתגייס לצבא הרוסי, שם הוא פוגש את נטליה, מי שתהיה אשתו לעתיד, שלמדה באותה העת אופנה ותפירה.
בסוף השירות הוא חזר ללמוד ובסיום הצטרף לחבר כדי לעבוד כמהנדס יערות בחברה גדולה. לאחר חצי שנה, התקדם לדרגת מנהל ותחתיו עבדו כ-20 עובדים וביניהם יערנים, חוטבי עצים ועוד. לאחר 7 שנים החליט לעלות ארצה יחד עם משפחתו. בני הדודים שלו שכבר חיו פה עזרו לו להשתלב ולמצוא עבודה. הוא החל ללמוד עברית באולפן ואז נחשף בשלב מסוים לבחורה בשם לילי, שלימדה גילוף ומכרה ציוד בתחום.
לילי זיהתה את יכולותיו של איגור ואת הצורך המידי בפרנסה וחיברה אותו עם בעלים של נגריה בכפר שלם, שם למד לגלף רהיטים. בשלב מסוים פגש מכר שהתלהב מיכולותיו והחליט לפתוח עסק נגרות יחד עם איגור. השותפות נמשכה 24 שנים עד שהעסק מחליף בעלים.
בישראל, מספר איגור, הוא שם לב שהקירות הלבנים מפריעים לו. ברוסיה לעומת זאת, הקירות היו עמוסי קישוטים. לכן הוא מתחיל להרחיב את העסק גם לגילוף תמונות.
מגילוף התמונות החל פרץ של יצירתיות עבור איגור, שהחל לגלף חיות פרהיסטוריות, יודיאקה ועוד. התחביב שלו, עולם הדיג, מסייע לו למצוא את חומרי הגלם שמשמשים אותו ליצירות המרהיבות שלו.
הכותבת מיטל כץ בעלת מיזם הסיורים החברתי “בעקבות המקצועות שנעלמים מן העולם” – תיעוד בצילומים. צילום המיזם: Igal Bareket.
עבודות הסיקור ניתנת לאומנים ובעלי מלאכה חינם, ומתאפשרים הודות לכרטיסים שנרכשים לסיורי המיזם. הסבר והזמנת סיורים.
