הפלישה הרוסית לאוקראינה החלה לפי שבוע, עם כניסת הכוחות הרוסים למזרח המדינה, למחוזות הבדלנים של דונייצק ולוהנסק. מאז הרחיבה רוסיה את המערכה, כבשה חלקים נוספים ממנה וכעת היא ממשיכה להתקדם לעבר עריה המרכזיות של המדינה, תוך הפגזות בלתי פוסקות שכבר גבו את חייהם של אלפי אוקראינים – חיילים ואזרחים כאחד. הרוסים נתקלים בהתנגדות ואתמול הודו כי ספגו כמעט 500 הרוגים בשבוע האחרון. המספר האמיתי כנראה גבוה בהרבה.
עם תום שבוע הלחימה הראשון ניתן להבחין בכמה מגמות מעניינות הנוגעות ללחימה. המאמץ המלחמתי של רוסיה מתמקד בשתי עריה הגדולות של אוקראינה – קייב וחרקוב; בניסיון לשלוט לאורך נהר הדנייפר שחוצה את אוקראינה מצפון לדרום; ובניתוק אוקראינה מהגישה לים השחור. כך, כשמחצביה של אוקראינה במזרח המדינה, המוצא אל הים נשלל ממנה וכך גם השימוש בדנייפר שהופך לגבול טבעי – הרוסים מתכוונים להותיר מדינה אוקראינית קטנה וענייה ממערב לדנייפר בעוד שבמזרח קמה לה מדינת חיץ פרו-רוסית. אלא אם יתרחש איזה מהפך דרמטי בשדה הקרב, הרוסים יגיעו לשם אחרי נזק רב.
זרם של פליטים
בשטח שבו מתכוונים הרוסים להחזיק – חיו עד לפני שבוע כ-20 מיליון בני אדם. מאות אלפי אזרחים כבר החלו במנוסה מאזור מאזורי הלחימה, וההפצצות המסיביות וההתקדמות הצבאית הרוסית יניעו רבים נוספים לנסות להתרחק. למעשה, לאור השימוש באמצעי לחימה הרסניים נגד האוכלוסייה האזרחית, כגון MLRS וירי רקטות וטילים לעבר בנייני מגורים ללא אזהרה מוקדמת, נראה שהרוסים מעוניינים להאיץ את בעיית הפליטים.
לטקטיקה זו שתי סיבות. האחת, ככל שהאוכלוסייה בשטח הכיבוש תפחת, כך יהיה קל יותר לרוסים לשלוט שם. שנית, זוהי אחת הסנקציות של הרוסים – מכה כלכלית ודמוגרפית עבור המדינות שיקלטו את הפליטים. מספרם הסופי תלוי כמובן במשך הלחימה ובפעולות שתנקוט רוסיה לאחריה, אבל זו נראית כבעיה חמורה בהיקפה לפחות כמו מיליון הפליטים שהגיעו לאירופה מסוריה ב-2015.
ההסדר עוד רחוק
שני הצדדים כבר קיימו שיחות פעם אחת ואמורים להיפגש שוב. אולם הפער בין הצדדים עצום ונראה שארה"ב עצמה מעוניינת בהמשך הלחימה. מדוע הפער עצום? משום שהרוסים טרם השתלטו על הערים הגדולות, ההתקדמות שלהם איטית משמעותית מהמתוכנן והמחיר שהם משלמים עוד לא מצדיק את המהלך הצבאי. באותה מידה, גם האוקראינים, שהימרו על כל הקופה כשהביעו רצון להצטרף לנאט"ו, לא יכולים עכשיו לוותר על משהו, כשהרוסים כבר סיפחו בפועל את קרים והכירו בעצמאות דונייצק ולוהנסק.
וכעת, גם ההרס הרב שמבצעים הרוסים וההתקדמות שלהם לפנים המדינה. האמריקאים מצדם מעוניינים לרסק את הכלכלה הרוסית ובכך אולי גם להביא לשינוי פוליטי בהנהגה הרוסית ואף במשטר, ולכן אין לאוקראינים כל גיבוי בכניעה לדרישות הרוסיות. המשמעות היא שהערים ממזרח לדנייפר ולחופי הים השחור יספגו הרס רב בטרם תיפסק האש.
רף הברוטליות יעלה
בשלב זה, כשכל העולם המערבי מטיל סנקציות חדשות מדי יום על רוסיה, וסוף החורף מתקרב, הרוסים חייבים לסיים את המלחמה כמה שיותר מהר ובניצחון צבאי ברור. לאור ההתנגדות האוקראינית החזקה והתמיכה הגוברת בהם מצד המערב, הרוסים יצטרכו להשתמש ביותר ויותר כוח.
הרוסים אמורים להבין בשלב זה שאוקראינה הוקרבה כדי להכות בהם כלכלית ולכן לתוצאה בשדה הקרב יש חשיבות משנית מבחינת המערב. לכן הם גם מזכירים מדי יום את הסכנה במלחמת עולם ובמלחמה גרעינית כדי שהמערב יבין שיש מחיר נוסף שישלם מלבד העלייה במחירי האנרגיה בעולם.
המחיר הכלכלי
רוסיה מגלה מדי יום עד כמה היא חשופה לפגיעה כלכלית, כשרשימת המחרימים אותה מתארכת. בינתיים אוקראינה נחרבת ולא ברור כמה זמן ייקח וכמה יעלה השיקום שלה. אירופה עומדת בפני אינפלציה, מחירי אנרגיה ומזון דוהרים, גידול בהוצאות הביטחון ועוד. המדינות התלויות ביותר בייבוא אנרגיה מרוסיה, כמו גרמניה, יעברו תקופה קשה כלכלית. גם במזרח התיכון, שם תלויות כמה מדינות בחיטה מאוקראינה ומרוסיה ליציבות הפוליטית שלהן – כמו מצרים וטוניסיה – יחוו טלטלה חברתית.
הפיל שבחדר
ככל שהעולם מתגייס נגדם, כך מתגברת תחושת המצור הרוסית, שחשים עם הגב לקיר. הסבלנות שלהם עומדת לפקוע, כשעל השולחן ניצב מה שהם מגדירים כליבת הביטחון הלאומי שלהם. בזמן שכוחות רוסיים בתוך אוקראינה משתלטים על כורי הגרעין האוקראינים והכוננות הגרעינית ברוסיה בשיא – צריך לזכור שאנחנו הולכים על חבל דק ביותר. מישהו (או משהו) עשוי להילחץ.
עוד על המערכה באוקראינה – בערוץ הטלגרם של סיקור ממוקד
אלון לוין ויובל בוסתן הם העורכים הראשיים של סיקור ממוקד, ירחון מקוון לחקר מגמות ביחסים בינלאומיים.
