כמו כל ארגון טרור, האינטרס הצבאי של חמאס עומד בראש מעייניו. מאז תפס באלימות את השלטון ברצועת עזה לפני עשור וחצי, והפך לריבון האחראי לגורלם של כשני מיליון בני אדם, בחר חמאס להקדיש את מירב המשאבים והמאמצים לא לרווחת תושבי הרצועה – אלא לבניית עוצמתו הצבאית.
"המטרה העיקרית של חמאס היא חיסול מדינת ישראל – זה בראש סדר העדיפויות שלו", פוסק האלוף במיל' עמוס גלעד בנחרצות. לדבריו, את מירב המאמצים הוא מרכז בבניית כוחו הצבאי, גם הרחק מרצועת עזה: "היעד החשוב ביותר של חמאס כיום הוא להשתלט על יהודה ושומרון ולערער את הקיום של ישראל באמצעות גלי טרור ושפיכות דמים", הוא קובע. "בסוף היעד של חמאס הוא להחזיק את האוכלוסייה בעזה טיפה מעל המים רק כדי שלא יתפרקו להם – אבל השטח החשוב באמת לארגון הוא ללא ספק הגדה וירושלים".
לשם מימוש האידאולוגיה מנהל חמאס מנגנון כספי משומן שמתחזק ומאפשר את הפעילות הצבאית – בניית מאגרי הרקטות, פיתוח פרויקט המנהרות ואחזקה שוטפת ואימון של צבא הלוחמים. הזרוע הצבאית של הארגון, עז א־דין אל־קסאם, כוללת חטיבות טריטוריאליות, יחידות קומנדו, כוח אווירי וימי ויחידות מיוחדות המתמחות בירי תלול מסלול, הברחות והגנה אווירית. כל אלו צורכים משאבים פיננסים אדירים הנאמדים במאות מיליוני דולרים בכל שנה. על פרויקט הדגל שלו – 'המטרו של חמאס' – הוציא הארגון בכל חודש עשרות מיליוני דולרים לשם חפירת מערכת המנהרות ההתקפיות.
איראן, המזרימה לארגון 100 מיליון דולר מדי שנה, היא הספונסרית העיקרית של הזרוע הצבאית. על פי גורמי מודיעין, התשלומים האיראנים לא נפגעו מהסנקציות הבינלאומיות והמשבר הכלכלי החריף במדינה.
ההשקעה בזרוע הצבאית על חשבון תושבי הרצועה ניכרת בשטח. על פי דוח מיוחד של האו"ם שפורסם באוגוסט אשתקד, בין 2006 ל־2018 התכווץ התוצר לנפש ברצועת עזה ב־27%, האבטלה זינקה ב־50% ושיעור העוני נסק ב־42%. הדוח הציג לא רק את המצב העגום בעזה – אלא גם, ובעיקר, עד כמה הורע מצבם של הפלסטינים תחת החמאס, לעומת אלה מהגדה הנמצאים תחת שלטון הרשות הפלסטינית.
המשאב האנושי
לדברי עוזי שעיה, בכיר לשעבר במוסד שעסק בסיכול הזרמות הכספים לארגוני הטרור, חמאס שורד בזכות יכולתו לפתח מקורות הכנסה עצמאיים. "הארגון משיג את כספו דרך גביית מיסים מתושבי הרצועה, והשכיל לבנות תשתיות כלכליות מסחריות גם מחוצה לה", הוא מסביר. "בנוסף מקבל הארגון כספים ממקורות שבעבר נמנע מהם – ובראשם איראן". וגם לישראל עצמה יש חלק בבניית עצמאותו הכלכלית של ארגון הטרור – "ישראל נותנת להכניס עשרות מיליוני דולרים מדי חודש לתוך עזה – ומאפשרת בכך את ההתפתחות הכלכלית של הארגון", אומר שעיה.
ואכן, המשאב הגדול ביותר שיש לחמאס, ממנו הוא מפיק את החלק הארי של תקציבו, הוא התושבים הסרים למרותו. חמאס בנה מנגנוני מיסוי וגבייה יעילים – מיסים ישירים ועקיפים, מכסים, עמלות, רישיונות ואגרות שונות, המייצרים לו הכנסה מכל פעילות כלכלית ברצועה. כך, למשל, 80 אלף כלי הרכב הרשומים היום ברצועה מפיקים לארגון כ־100 מיליון שקלים מאגרות, מרישיונות וממיסוי. על סיגריות גובה חמאס מכס המגיע עד ל־50%. יבואני סחורות מחויבים במכס של כ־15 דולר על כל מוצר חשמלי ו־30 דולר בממוצע על כל טון של פירות וירקות. מהסחורות העוברות במעבר סלאח־א־דיןגוזר חמאס מיסים ואגרות המצטברים לכ־150 מיליון דולר בשנה. לחמאס יש אף רשות מקרקעין הגובה מס רכישה של 17% על עסקאות נדל"ן, ומנגנוני אכיפה וגבייה הגובים שומות של אלף דולר בשנה מבתי קפה, ממסעדות ומבתי מלון.
בסך הכול, על פי הערכות, סך התוצר השנתי של עזה נאמד בכ־3 מיליארד דולר – וכ־15%־10% מסכום זה מגיע לקופת חמאס. סכום זה כולל גם את הסיוע של קטאר- כ־30 מיליון דולר בחודש – המוזרמים לכלכלה העזתית. את מזוודות הכסף החליף לאחרונה מנגנון חדש של העברת דלקים וחלוקת כספים באמצעות האו"ם – אבל התוצאה היא אותה תוצאה. "כשאתה מעביר לרצועה דלק, קונה אותו סוחר שמשלם עליו מס לחמאס", מסביר שעיה.
שליטת חמאס ברצועה מקנה לו גם את השליטה במערכת הבנקאית. 'הבנק האיסלאמי של פלסטין' משמש כבנק המרכזי של חמאס, מרכיב חשוב בשרשרת מערכי גיוסי הכספים והלבנות ההון של הארגון. הבנק, שהופצץ במאי השנה על ידי צה"ל בסבב הלחימה האחרון, נותק אמנם מרשת ה־SWIFT – מערכת הסליקה הבין־בנקאית העולמית – אך ממשיך לתפקד כבנק מרכזי עם סניפים ברחבי הרצועה. מחזורי הכסף המתגלגלים בבנק זינקו בשנים האחרונות ומגיעים למאות מיליוני דולרים בשנה.
"הבנקים הללו נמצאים בבעלות ישירה של חמאס. לא חשבונות קש, לא אנשי קשר חשאיים – נטו בנק של חמאס", מספר שעיה. "קשה לצפות מבנקאי פלסטיני החי ברצועה לסרב לשתף פעולה עם חמאס".
מלון חמאס
בנוסף להכנסות אלה, בנה חמאס מערך עסקי גדול הכולל מאות חברות ועסקים במגוון תחומים דוגמת נדל"ן, ביטוח, בנקאות וגם מלונאות ותיירות. את אותו מודל הוא מיישם בחו"ל, שם בנה מערך השקעות גדול המניב לו תזרים נאה. בעשורים האחרונים פיתח הארגון רשת עסקית מסועפת שבאמצעותה הוא שולט על כ־40 חברות מסחריות בטורקיה, איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן, אלג'יריה וסודן – רובן בתחומי הנדל"ן והתשתיות. חברות אלו מנהלות פרויקטים בהיקפים גדולים ומחזיקות עבור חמאס נכסים בשווי הנאמד בכחצי מיליארד דולר – כאשר מתוך הכנסתם מולבנים ומוזרמים לחמאס עשרות מיליוני דולרים בשנה.
החברות מוחזקות ונשלטות על ידי תומכי ופעילי חמאס, רשומות על פי החוק המקומי, מדווחות לרשויות המס ומנהלות קשרים לגיטימיים לכאורה עם חברות בינלאומיות, בנקים, ספקים ולקוחות רבים. כל זה מתאפשר בזכות משטר אוהד בטורקיה, לאחר שסעודיה ומדינות מפרץ אחרות הראו להם את הדלת החוצה. את הרגולציה המקלה של מערכת הבנקאות הטורקית מנצל הארגון כדי להלבין ולשנע הון שנצבר בקופתו בזכות אותן חברות.
התשתית הפיננסית בטורקיה מנוצלת גם לגיוס כספים מאנשי עסקים פלסטינים אמידים, בעלי חברות ועסקים. גם מערך קרנות הצדקה ועמותות הסעד והרווחה, מודל מימון פופולרי בקרב ארגוני טרור, מנוצל לגיוס עשרות מיליוני דולרים בשנה המולבנים ומוזרמים אליו באותה השיטה.
"טורקיה היא הבסיס והמוח הפיננסי של חמאס, שמשתמש בבנקאות, בחלפנות ובמערך העסקי הטורקי לצרכיו. כל אנשי הכספים והאסטרטגים הפיננסים שלו יושבים במדינה ומנהלים משם את כל האופרציה הכלכלית של הארגון", אומר שעיה ומוסיף כי "טורקיה גם משמשת צינור שדרכו מנותבים הכספים מאיראן".
בנוסף לכל אלו, שוקדים כל העת אנשי חמאס על מציאת מקורות מימון חדשים. בשנים האחרונות נכנס חמאס גם לתחום המסחר בקריפטו. בינתיים מדובר בהיקפים נמוכים יחסית, אך עצם הפעילות מראה עד כמה הזרוע הכלכלית של הארגון חדשנית ומלאת מוטיבציה.
