ארבעה באוגוסט 2020. שמונה דקות בדיוק אחרי השעה שש בערב, החריד פיצוץ אדיר את עיר הבירה הלבנונית. ההרס שהותיר בביירות היה כזה שאפילו זקני העיר, שחוו עשרות שנים של מלחמות והפצצות, לא זוכרים. הדי ההדף נקלטו על ידי מחוגים ססמוגרפיים בעוצמה של רעידת אדמה, והורגשו אפילו בקפריסין, הרחוקה משם 200 קילומטר. 2,750 טון של אמוניום חנקתי שאוחסנו במכלי ענק בנמל ביירות הפכו לפצצת הדף בעוצמה של 1.1 קילוטון TNT, ויצרו תוך שניות מעגלי מוות שקטלו 218 בני אדם ופצעו 7,000 נוספים. 300 אלף איש הפכו באחת למחוסרי בית. הנזק הכלכלי הישיר לרכוש נאמד בכ־15 מיליארד דולר.
עוד לפני הפיצוץ הייתה לבנון שקועה במשבר כלכלי, חברתי ופוליטי. כשהיא טובעת בחובות כבדים, עם אבטלה גואה וצמיחה שלילית, ראשית 2020 לא נראתה מבטיחה. ואז הגיעה הקורונה, ששיתקה את המדינה, הפילה אלפי מתים ודחפה את המשק לסחרור. את 2020 סיימה לבנון עם קריסה של 25% בתוצר הגולמי השנתי. המערכת הפוליטית השברירית שסובלת משחיתות, מחוסר יציבות ומממשלה לא מתפקדת, לא הצליחה למנוע את קריסתם של שירותים חיוניים.
"הציבור בלבנון מאשים במצב את חיזבאללה ואת האליטה הסונית־נוצרית – ובצדק, כיוון שהשחיתות של שני הצדדים הללו הרסה למעשה את המדינה", טוען ראש המל"ל לשעבר, האלוף במיל' גיורא איילנד.
ואכן, בכאוס שנוצר הופנו הרבה חיצי ביקורת לעבר חיזבאללה והעומד בראשה, חסן נסראללה. נסראללה הואשם בהיותו גורם בעל אינטרס זר הדוחף את המדינה אל זרועותיה של איראן השיעית, ותואר כ"מחריבה של לבנון". למרות ניסיונות ההכחשה והטיוח, ימים ספורים לאחר הפיצוץ חשף העיתון הגרמני Die Welt את בעלותה של חיזבאללה על מאגר האמוניום.
יותר משנה מאז האסון, רבים מעריכים כי לבנון מידרדרת במהירות לעבר מלחמת אזרחים נוספת. ככל שהמדינה הופכת למקוטבת יותר, כך מתחזקת אחיזתו של נסראללה במעוזי התמיכה השיעיים – ועימה גם השפעתה של איראן. משלוחי הנפט והסיוע שהועברו מאיראן חיזקו עוד יותר את מעמדו של נסארללה בקרב האוכלוסייה השיעית.
מצוקת העם הלבנוני, הסובל ממחסור במוצרי יסוד כמו מזון, תרופות ודלק, מנוצלת על ידי חיזבאללה ואיראן כדי להכניס כמה שיותר מאזרחיה הנזקקים של לבנון תחת חסותם. זה מתחיל בפריסה של רשת סיעודית, חינוכית וכלכלית תומכת עבור האוכלוסייה הנזקקת, ממשיך ביצירת תלות קיומית ומסתיים בגיוס של אותה אוכלוסייה לשירות למען החיזבאללה.
"חיזבאללה הקים מדינה בתוך מדינה. 'חיזבאללסטן' – כל המרחב מביירות עד גבול ישראל ובבקעא על גבול סוריה נמצא בשליטתו", מסביר האלוף עמוס גלעד. "במרחב הזה מספק חיזבאללה שירותים אזרחיים היכן שהמדינה כושלת, בכוונה להגדיל את השפעתו". וכך, בשעה שהכלכלה קורסת, המטבע מתרסק והאינפלציה שוחקת את השכר ומפילה מחצית מאוכלוסיית לבנון אל מתחת לקו העוני, ממשיך חיזבאללה ליהנות מתקציבי ענק הזורמים לקופתו היישר מאיראן. על פי גורמי מודיעין ישראלים, מדי שנה מזרימים האיראנים לארגון כ־750 מיליון דולר.
הבנק של חיזבאללה
"עמותת הצדקה" אל־קרד אל־חסן – המכונה "הבנק של חיזבאללה" ומתנהלת כבנק לכל דבר – כוללת רשת ענפה של 32 סניפים ברחבי לבנון והמזה"ת, ומתפעלת מערך בנקאי שלם של פיקדונות והלוואות אשראי. כשהמערכת הבנקאית הלבנונית בקריסה והלירה מאבדת 90% מערכה, נוהרים הלבנונים ללוות אלפי דולרים בריבית אפסית מ"עמותת הצדקה", שנהנית מהון עצום ויציב של עתודות מט"ח וזהב. הגב הכלכלי הזה מאפשר לחיזבאללה לתחזק רשת ענפה של בתי חולים, מרפאות, בתי ספר וגני ילדים עבור האוכלוסייה השיעית, וגם לממן את פעילות הטרור הגלובלית ולשלם לפעילים במטבע זר ויציב – כל זאת בזמן שיתר האוכלוסייה הלבנונית מידרדרת אל עוני ומחסור.
הפריצה המסתורית של קבוצת ההאקרים SpiderZ, שהדליפה את פרטיהם של כמעט 400 אלף חשבונות פרטיים ועסקיים, חשפה טפח קטן ממנגנון הכספים האדיר שמתפעל חיזבאללה, המתפרס מלבנון, דרך אירופה ואפריקה ועד אמריקה הלטינית. בנוסף לחשבונות פרטיים, חשפו המסמכים הפקדות והעברות כספים משמעותיות בחשבונות של פעילי ותומכי חיזבאללה הנמנים עם הפזורה הלבנונית בעולם, ושל ארגונים, עמותות ומוסדות שונים הפזורים ברחבי העולם. "אפשר למצוא שם חשבונות של תורמים חשובים, מגייסי התרומות של חיזבאללה, שמחזיקים בחשבונות בנקים לבנוניים 'לגיטימיים' וחתומים על העברות של מאות אלפי דולרים ואף מיליונים בכל שנה", מספר ד"ר עמנואל אוטולנגי, עמית מחקר בכיר במכון המחקר האמריקני FDD.
הפריצה גם הוציאה לאור את הקשרים הפיננסיים שמקיים "הבנק של חיזבאללה" עם חברות וישויות איראניות ועם בנקים לבנונים מוכרים, וחשפה מערכת משומנת של העברות כספים, סחר בסחורות והלבנות הון, המניעה את כלכלת הצללים של חיזבאללה. נתונים שהתפרסמו במחקר שערך ד"ר אוטולנגי מראים כי למרות סנקציות ממוקדות שהטילו האמריקנים על אל־קרד אל־חסן עוד ב־2007, גדלו בהתמדה היקפי ההלוואות שהעניק הבנק וזינקו מ־76.5 מיליון דולר ב־2007, עד ל־480 מיליון דולר ב־2019 – אינדיקציה לעד כמה תפחה הפעילות הכלכלית של חיזבאללה בשנים האחרונות.
באמצעות הזרוע הפיננסית הזו מנהל חיזבאללה אימפריה כלכלית, שמלבינה ומייצרת עבורו תזרימי מזומנים הנאמדים על פי הערכות בכחצי מיליארד דולר בשנה. הפעילות כוללת ארגונים ומוסדות צדקה מוסווים הפרוסים ברחבי העולם, המניבים עבור חיזבאללה הכנסות בשווי של כ־100 מיליון דולר בשנה.
בתוך כל אלו מנהל חיזבאללה כבר שנים ארוכות רשת עולמית משוכללת להלבנת הון, השזורה עמוק בפעילות העסקית הגלובלית שלו, מעסקי נדל"ן באירופה, דרך סוכנויות רכב יד שנייה בארה"ב ועד לחברות כשרות לשוק תעשיית בשר החלאל המשגשג של ברזיל. לצד אלו עוסקים סייעני הארגון בזיוף מוצרים ומזומנים, סחר ביהלומי דמים, סחר בנשק, סחר במינרלים מכרייה פיראטית, הברחת מוצרי יוקרה – וכמובן סחר בסמים, בעיקר הרואין וקוקאין, המניבים לחיזבאללה מאות מיליוני דולרים בכל שנה.
"יש להם תשתית רחבה של סייענים בכל העולם, איפה שיש קהילה שיעית – יש חיזבאללה", מספר בכיר המוסד לשעבר, עוזי שעיה. "חלק גדול מהמעגל הזה הוא פלילי וכולל סייענים שעוסקים בסחר בסמים, סחר בבני אדם, בחיות נדירות, ביהלומים או בסחר פיראטי במשאבי טבע. התשתית הזאת מסייעת לחיזבאללה הן ברמה הפיננסית, והן ברמה המבצעית".
יחד עם קרטלי הסמים
פעילותו של חיזבאללה בתעשיית הסמים של אמריקה הלטינית החלה עוד בשנות ה־80' המוקדמות, אך צברה תאוצה מאז 2006. בהדרכתו של הארכי־טרוריסט המנוח עימאד מורנייה נרקם שיתוף פעולה הדוק בין פעילים ותומכים של הארגון בפזורה השיעית־לבנונית הגדולה בדרום אמריקה לבין אנשי קרטלי הסמים הגדולים והחזקים בעולם. רשת משוכללת שצמחה והתפתחה, משנעת כיום מאות טונות של סמים מדי שנה אל אירופה ואמריקה הצפונית, ואחראית על הלבנות כספים במחזורים הנאמדים במיליארדי דולרים.
בשירות ובשיתוף פעולה הדוק עם קרטלי סמים ומשפחות פשע, פועלים הסייענים של חיזבאללה לאורכה ולרוחבה של היבשת כולה – ממשולש הגבולות של ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי, דרך קולומביה ועד ונצואלה, שהפכה בהשפעתו הישירה של הנשיא ניקולס מדורו לעורק מרכזי בנתיב הסמים העולמי. בעשור האחרון העמיק הארגון את נוכחותו גם במקסיקו, שם הוא פועל באינטנסיביות רבה לא רק בהברחות סמים והלבנות הון בהיקפים אדירים עבור משפחות הפשע הגדולות, אלא גם בהעברת הידע הרב שצבר לאורך השנים בהכנת מטעני נפץ ובחפירת מנהרות.
כיום מגלגלת הרשת הנרקו־טרוריסטית מיליארדי דולרים בשנה, מהם גוזרים אנשי חיזבאללה קופונים שמנים. "חלק מהכספים שחיזבאללה מלבינים הם תוצרים של פעילות בלתי חוקית עצמאית שלו, אבל הרוב מגיע מהקרטלים, שמשלמים לארגון עבור הלבנת הכספים והברחות הסמים", אומר ד"ר אוטולנגי. "קשה לכמת את הסכום המדויק שהקרטלים משלמים, אך הוא משמעותי", הוא מוסיף, "אנו יודעים שמלביני ההון של חיזבאללה בדרך כלל לוקחים עמלה של 15%־7%. בהתבסס על תוכנית אחת בלבד שה־DEA חשף ב־2011, זה מסתכם ב־30־14 מיליון דולר בחודש". כך שגם לאחר ניכוי הוצאות הפעלת האופרציה הזאת, נותר בידי חיזבאללה נתח שמן מתעשיית הסמים האדירה, המגלגלת כ־500 מיליארד דולר בשנה.
