Forbes Israel Logo

ארגוני הטרור העשירים בעולם

גם 20 שנים אחרי, המלחמה בטרור נראית רחוקה מסיום | צילום: shutterstock
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

84 דקות ו־20 שנה. תוך פחות משעה וחצי התרחשו בבוקר ה־11 בספטמבר האירועים ששינו את העולם. 84 דקות חלפו מהרגע שבו פגעה טיסה 11 של אמריקן איירליינס במגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי, ועד שצללה טיסה 93 והתרסקה בשדה חקלאי בשנקסוויל, פנסילבניה. ארבעת מטוסי הנוסעים שנחטפו על ידי טרוריסטים מוסלמים במטרה להנחית מהלומה על סמליה של האימפריה המערבית הגדולה, גבו באותו היום את חייהם של 2,977 בני אדם.

אבל זו הייתה רק המערכה הראשונה בטרגדיה גלובלית, שמציינת בימים אלה 20 שנה. מתקפת הטרור הקטלנית בהיסטוריה הציתה את מלחמתה של אמריקה בטרור, וסימנה לאומות העולם היכן עובר ציר הרשע. מאז, שתי מלחמות באפגניסטן ובעיראק – ובעיקר צמיחתם והתעצמותם של ארגוני טרור רצחניים שהשתלטו בשם תפיסות איסלאמיסטיות על מדינות שלמות – הביאו לשרשרת אינסופית של טרור ולחימה שגבו את חייהם של קרוב ל־1.3 מיליון בני אדם. בסוריה, באפגניסטן, בעיראק, וגם במדינות אירופה ואפריקה. 

כיום, בדיוק 20 שנים אחרי, המלחמה בטרור נראית רחוקה מסיום. בהרבה מובנים 2021 דומה ל־2001. נסיגת ארה"ב מאפגניסטן וחזרת הטאליבן לשלטון, כאילו החזירו את הגלגל אחורה לנקודה שהיינו בה לפני שני עשורים. ולהערכת רבים, הנסיגה הזאת תחזיר את אפגניסטן בדיוק למשבצת שהייתה בה לפני 20 שנה – חממת טרור בינלאומית, כר פורה לצמיחתם ולשגשוגם של ארגונים ג'יהאדיסטים שונים. 

"אפגניסטן היא קרקע קבועה לאי יציבות, המקום הקלאסי לצמיחתם של תאי טרור", אומר לפורבס ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו. להערכתו, ההסכם של ארה"ב עם הטאליבן לא ימנע את התחזקות אל־קאעידה וגורמי טרור נוספים. "אין כאן ממשלה מרכזית שיודעת לאכוף משהו, למעט נקודות שבהן היא שולטת פיזית, וגם שם זה די מוגבל. היא לא שולטת על המרחב הגדול", הוא מסביר, "לכן כל ארגון טרור שימצא לנכון להתמקם שם יוכל לעשות זאת וימצא את הדרך לעשות זאת".

החזית הכלכלית

ואכן, התקפלותם של כוחות הקרקע האמריקנים והתחזקותם הצפויה של גורמי הטרור מחייבים "עדכון גרסה" של המדריך למשתמש במלחמה הגלובלית בטרור. על כך בדיוק דיבר הנשיא האמריקני בהצהרה התקשורתית שנשא ביום נפילת קאבול בידי הטאליבן. הנשיא ג'ו ביידן הדגיש את מחויבותה של ארה"ב למלחמה בטרור גם ללא נוכחות פיזית על הקרקע, וזאת על ידי פיתוח ושימוש באמצעים ללחימה בטרור מרחוק. אחד האמצעים הללו – שתרומתו למאמץ המלחמתי מהותי לא פחות משליחת נחתים להרוג ג'יהאדיסטים – הוא המלחמה הכלכלית בטרור. ייבוש מקורות המימון של ארגוני הטרור הוא אחד משיטות הפעולה האפקטיביות ביותר ואחד האמצעים המשמעותיים שיש בארגז הכלים הנשיאותי. "ברור לגמרי שהלחימה הפיננסית היא פקטור קריטי במלחמה הנוכחית בטרור", קובע פרדו.

לדברי האלוף (במיל') וראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, גיורא איילנד, הלחימה הכלכלית גם יעילה יותר מכל דרך אחרת. "במונחי עלות־תועלת, השימוש באמצעים כלכליים ללוחמה בארגוני טרור הוא האפקטיבי ביותר", מציין האלוף. "הסיכון נמוך ואין צורך במשאבים כספיים גדולים, ואפשר אפילו להרוויח מן הכספים שאתה שם עליהם את היד. זה יכול להיות עסק שמשתלם כלכלית". 

ייבוש הטרור

המלחמה הכלכלית כמובן אינה המצאה חדשה, ארה"ב ומדינות נוספות הולכות אחרי הכסף כבר עשורים. אבל החזית הזאת תפסה תאוצה לאחר ה־11 בספטמבר כשבמקביל ללחימה הקונבנציונלית בשטח, נרתמו זרועות המשפט, המודיעין והמערכת הבנקאית לאיתור ולייבוש התשתיות הכלכליות של ארגוני הטרור, במאמץ מודיעיני־כלכלי חובק עולם.

"בלי כסף – אין טרור. כיום האמריקנים מובילים את הלחימה הכלכלית בטרור ודווקא ישראל – שהייתה מחלוצות התחום בעבר – הזניחה את השימוש בכלי החשוב הזה"

עוזי שעיה

על מנת שמלחמה שכזאת תהיה אפקטיבית, היא דורשת שיתוף פעולה הדוק בין שלושת הזרועות הללו. "הרמה המודיעינית כוללת איסוף מידע על נתיבי הכסף של ארגוני הטרור", מפרט איילנד, "הרמה הפיננסית דורשת שיתוף פעולה מצד המערכת הבנקאית והפיננסית – מי קיבל ומי העביר את הכספים ומי סייע בהלבנה. בחלק מהמקרים מדובר בגופים פיננסיים לגיטימיים, לפעמים בארגונים לגיטימיים לכאורה שיודעים מה קורה ומתעלמים. המעגל המשפטי מטפל ברגולציה, חקיקת חוקים ותקנות ונקיטת פעולות משפטיות שקובעות באופן ברור את הכללים".

"בלי כסף – אין טרור", פוסק עוזי שעיה, בכיר לשעבר במוסד ובשירות הביטחון הכללי. "מעבר לאידיאולוגיה, ארגוני הטרור מונעים על ידי כסף, והיכולת שלך לאסוף מודיעין על אמצעי המימון, מקורותיו ואופן העברת הכספים – מאפשרת לך לסכל את האמצעים הללו ולפגוע משמעותית בפעילותם".

כיום האמריקנים מובילים את הלחימה הכלכלית בטרור ודווקא ישראל – שהייתה מחלוצות התחום בעבר – הזניחה את השימוש בכלי החשוב הזה.

"הרגרסיה קיימת כאן ברמה האסטרטגית. יש עמעום של הבנת האפקט שיש לכלי הזה כחלק מהאמצעים המשמעותיים ביותר של הלחימה בטרור", טוען שעיה, שצבר ניסיון רב בלחימה הכלכלית במהלך שירותו כבכיר ביחידת 'צלצל', היחידה החשאית שהקים ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, במטרה לחסל את התשתיות הפיננסיות של ארגוני הטרור.

להשקפתו, נקודת השבר הגדולה התחוללה בתקופה של העברת מזוודות הכסף לחמאס. "זה היה בבחינת לשבור את הכלים. להגיד שכל מה שעשינו בעבר לא שווה. אחרי שמעבירים 30 מיליון דולר לחמאס, זה בעייתי מאוד לערוך מבצע לעצירת 150 אלף שקל.

"העוצמה של הכלי הזה הייתה בתפיסה האסטרטגית ובהבנה שזו אחת הרגליים החשובות של הלחימה בטרור", ממשיך שעיה. "להגיד שאנחנו ברגרסיה זה תיאור עדין של המצב".

המודל הכלכלי של הטרור

פן נוסף לבחינת חשיבות החזית הכלכלית הוא המחיר שגובה הטרור – בחיי אדם, אך גם בנזק לכלכלה – לעומת ההשקעה הנדרשת על מנת להוציא פיגוע אל הפועל. הדוגמה הבולטת לכך היא אירועי ה־11 בספטמבר. לפי הערכות שונות, העלות הישירה של הפיגועים לכלכלה האמריקנית עמדה על בין 40 ל־55 מיליארד דולר. אם לוקחים בחשבון גם את העלות העקיפה – הנזק העקיף, אמצעי הביטחון החדשים ובראש ובראשונה המלחמות בעיראק ובאפגניסטן – המחיר מזנק, על פי הערכות, לסכום דמיוני של 6.4 טריליון דולר. לשם הפרופורציה, מדובר בסכום הגבוה פי 46 מתקציב המדינה השנתי של ישראל.

וכמה עלתה לאל־קאעידה מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה? כ־400 עד 500 אלף דולר. כלומר, כל דולר שהשקיע בן לאדן בתכנון ובביצוע הפיגועים עלה למשלם המסים האמריקני קרוב ל־13 מיליון דולר.

פיגועי ה־11 בספטמבר חריגים לא רק בנזק שגרמו, אלא גם בהיקף ההשקעה של בן לאדן ואנשיו. ברוב המקרים עלותן של פעולות טרור – גם כאלה שחוללו הרס, עלו בחיי מאות בני אדם וגרמו נזקים כלכליים אדירים – מסתכמת בכמה אלפי דולרים. סדרת פיגועי ה־11 במרץ 2004 בתחנות הרכבת של מדריד שהביאה למותם של 193 איש ולפציעתם של למעלה מ־2,000 – עלתה כ־10,000 דולר בלבד. עלות מתקפת הטרור על פריז בנובמבר 2015, שכללה אירועי ירי המוני במועדון לילה, פיגועי התאבדות (כולל אחד שסוכל באצטדיון כדורגל), וגבתה את חייהם של 130 בני אדם – הוערכה ב־7,500 דולר בלבד. בין השאר מכיוון שבוצעה על ידי מקומיים. מחקר מקיף שבחן את עלויות המימון של עשרות פעולות טרור, שתוכננו או בוצעו במערב אירופה על ידי 40 חוליות או ארגוני טרור שונים בין 1994 ל־2013, מצא כי 75% ממתקפות הטרור שהתרחשו באירופה בתקופה זו עלו פחות מ־10,000 דולר.

כלכלת הצללים

אך גם אם עלות פעולות טרור מסתכמת בסכום צנוע, מאחורי כל פעולה כזו עומד מערך מימוני שלם, כסף שמתדלק את כל האופרציה: משכורות לפעילים, מחנות אימונים, רכישת כלי נשק ואמצעי חבלה, כלי רכב, אמצעי תקשורת ומודיעין ועוד.

"המחבל המתאבד הוא חלק מאופרציה שלמה שדורשת כסף שעובר הרבה ידיים", מסביר איילנד, "המעבדה שמייצרת את חומרי הנפץ, המחבלים שמשנעים את אמצעי החבלה ואחרים שדואגים לבתי מחסה ומניידים את המחבל למקום הפיגוע; וגם הרחק אחורה, לאותו מטיף במסגד שהצליח לגייס את הפעיל ולשכנע אותו לבצע את פעולת ההתאבדות. כולם לאורך השרשרת הארוכה הזו מקבלים כסף", הוא מדגיש, "ואם אתה מצליח לייבש את מקורות הכסף לאורך השרשרת – אתה מייבש את הביזנס של הטרור".

על מנת לגייס את הכסף פועלים ארגוני הטרור בערוצים מחתרתיים, מחוץ ומעל החוק, בכלכלת הצללים העולמית – בדומה לפעילות ארגוני הפשע וקרטלי הסמים הגדולים, ולפעמים תוך שיתוף פעולה איתם. 

ההרס בניו יורק לאחר הפיגוע במגדלי התאומים 2001 | צילום: Shutterstock

לצד פעילות פשע מובהקת, כמו סחר בסמים, כרייה פיראטית של משאבי טבע, סחר בסחורות גנובות ומזויפות או סחיטת דמי כופר וחסות, מתקיים רובד נוסף, גלוי ולאור יום. עסקים שנראים לגיטימיים לחלוטין – סוכנויות רכב יד שנייה, חברות נדל"ן, עמותות צדקה ואפילו בנקים – משמשים לעיתים כפנים החוקיות של ארגוני הטרור, ומהווים מרכיב מהותי במנגנון הכסף, צינור מרכזי להלבנת סכומי העתק שמרוויחים ארגוני הטרור מפעילות הפשע. ולעיתים אותם עסקים "כשרים" אינם רק פסאדה, אלא מייצרים לארגונים הכנסות של ממש. דוגמה לכך היא זרוע ההשקעות של החמאס, השולטת על כ־40 חברות המנהלות פרויקטים של נדל"ן ותשתיות בהיקפים גדולים, עם נכסים בשווי מאות מיליוני דולרים.

כלכלת הצללים הזאת מפותלת ומתוחכמת, עד כדי כך שגם סוכנויות האו"ם וממשלות באירופה מתקשות לזהות אותה. אלה מזרימות מדי שנה מאות מיליוני אירו לכאורה לטובת שיפור חיי אזרחים באזורי לחימה, אך במקרים לא מעטים מנותב הכסף ישירות לגורמי טרור. איחוד ועדות הנשים הפלסטיניות, התנועה העולמית להגנה על ילדים בפלסטין (P-DCI) או ועדת הפעילות החקלאית (UAWC), נראו והתנהלו כמו גופים תמימים והגונים למדי אך למעשה שימשו ככיסוי לקידום ולמימון ארגון החזית העממית המוגדר כארגון טרור על ידי ארה"ב והאיחוד האירופי.

אימפריית הרשע

"מאחורי כל ארגון טרור מצליח ניצבת מערכת כלכלית, ובמקרים רבים זו מדינה. באזור שלנו, איראן היא המממנת העיקרית של הטרור". הצהרתו של ראש אגף מודיעין לשעבר והיום סגן הרמטכ"ל, האלוף הרצי הלוי, הפכה מזמן לאקסיומה בלתי מעורערת. למרות יציאת ארה"ב מהסכם הגרעין והחזרת הסנקציות הכלכליות, נותרה איראן המממנת העיקרית והתומכת החשובה של ארגוני הטרור במזה"ת.

"איראן היא אימפריית רשע שפועלת בשתי חזיתות במקביל – פיתוח יכולות גרעין ותמיכה בארגוני טרור", קובע האלוף במיל' עמוס גלעד, לשעבר ראש האגף הביטחוני־מדיני במשרד הביטחון ומי שכיהן שנים רבות בתפקידים בכירים במערכת הביטחון הישראלית. "מימון הטרור מתבצע על ידם באופן ישיר ולכל רוחב הזירה. אם זה על ידי מימון החיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן או המיליציות השיעיות בעיראק – למעשה הם מתבססים בכל מקום שבו הם מזהים מדינות כושלות", הוא מסביר.

מלבד מזוודות עמוסות בדולרים או סכומי עתק המועברים באמצעות רשתות מחתרתיות של חלפני כספים, מספק משטר האייתולות גם כלי נשק, תחמושת ואמצעי לחימה מתקדמים בשווי של מיליונים רבים. "שווי הסיוע הביטחוני שהעבירו האיראנים לחיזבאללה בעשור האחרון נאמד במיליארדי דולרים", מעריך גלעד, "והכל על חשבון משלם המיסים האיראני שנמצא במצוקה כלכלית קשה, סובל מתשתיות רעועות וממחסור אפילו במים. המצב הפנימי באיראן נורא".

כל זה לא מונע מהמשטר להמשיך במימון מכונת הטרור. תקציב משמרות המהפכה, הגוף הצבאי־ביטחוני החזק באיראן שעליו נשען המשטר, עומד כיום על כ־22 מיליארד דולר ושווה ערך לכמחצית מהתקציב האיראני כולו. מתוך תקציב זה, שני מיליארד דולר מופנים ישירות לכוח קודס,  יחידת העילית החשאית שבאמצעותה מכשירה ומממנת איראן ארגוני טרור וקיצונים איסלאמיסטים ברחבי העולם, למען ייצוא המהפכה האיסלאמית.

לפי הערכות מעודכנות של גורמי מודיעין שעימם שוחחנו, למרות הסנקציות שהפילו את ערך הריאל האיראני לשפל חסר תקדים, ממשיכות משמרות המהפכה לתקצב את כוח קודס במיליארדים, ומהם זורם הכסף לחיזבאללה, לחמאס ולעוד שורה של ארגונים, מהג'יהאד האיסלאמי ועד המורדים החות'ים בתימן.

"בכל מה שקשור לפרויקט הגרעין ולמימון ארגוני טרור, אין להם בעיה של משאבים. יש להם מספיק כסף לתעדף את זה", מציין האלוף גלעד, "סין ממשיכה לקנות מהם כמויות אדירות של נפט שמכניס להם מיליארדים רבים".

בוסט לארגוני הטרור

בזמן כתיבת שורות אלה מתכנסות בוינה המעצמות לקראת חתימה אפשרית מחודשת על הסכם עם איראן והסרת הסנקציות שוב נמצאות על השולחן. כל מומחי המודיעין והביטחון שאיתם שוחחנו תמימי דעים לגבי ההשפעה של התרחשות כזאת על ארגוני הטרור.

"אם יוסרו הסנקציות נראה בוסט מחודש במימון ארגוני טרור. כל מה שרואים עכשיו – חימוש ומימון גורמי טרור באזור על ידי איראן – נראה בעצימות גבוהה עוד יותר", מתריע גלעד.

"החשש הוא שהסכם שכזה ישחרר כמויות אדירות של כסף,  עשרות מיליארדי דולרים שמוקפאים כעת בבנקים בארה"ב", אומר איילנד. "הדבר ייתן דחיפה גדולה לאיראנים, וחלק גדול מהכסף ינותב ישירות לחיזבאללה ולארגוני הטרור והמילציות הפרו־איראניות בזירה".

כך בדקנו

בניית אומדני הכנסות לארגוני טרור הינה מטבעה מלאכה מורכבת, הנשענת על איסוף מידע ממאות מקורות שונים, גלויים וחסויים. אפילו ההגדרה הבסיסית עצמה של מהו בכלל ארגון טרור נתונה לעיתים לפרשנויות הנגזרות במקרים רבים מתוך אינטרסים ביטחוניים ופוליטיים.

לצורך הגדרת ארגון טרור נעזרנו ברשימת ארגוני הטרור הבינ"ל של מחלקת המדינה האמריקנית. בנוסף התייעצנו עם מומחים מתחומי המחקר, המודיעין והביטחון, בישראל ובחו"ל, כדי לאתר באופן מדויק את הארגונים המתאימים להגדרה.

לצורך אומדן ההכנסות של ארגוני הטרור ערך צוות המחקר שלנו תחקיר מקיף המבוסס על שיחות רקע עם גורמים בכירים לשעבר, אבל גם כאלה שעדיין בתפקיד, בגופי מודיעין וצבא בישראל ובחו"ל.

האומדן מבוסס על נתונים, הערכות וניתוחים של מומחים מזרועות הביטחון והמודיעין, ארגונים בינלאומיים, אוניברסיטאות ומכוני מחקר.

בנוסף לכך, ערכנו במהלך החודשים האחרונים עשרות ראיונות עם מומחי מודיעין וביטחון, קציני צבא ומשטרה, מנהלי רשויות מס, חוקרי טרור וגורמי מקצוע העוסקים בלחימה הפיננסית בארגוני הטרור השונים ברחבי העולם.

מאחורי הקלעים

את הדירוג הקודם פרסמנו בינואר 2018, עדכון לתחקיר שערכנו בשנת 2014. הזמן שעבר מאז והחומר האיכותי שהצטבר אפשר לנו לערוך עדכון אמין ואיכותי של אומדני ההכנסות של ארגוני הטרור.

אך מלבד בחינת האמצעים הפיננסים העומדים כיום לרשות ארגוני הטרור, והאמצעים בהם כל ארגון משתמש על מנת לממן את פעילותו, התחקיר הנוכחי, כמו קודמו, מאפשר הצצה מיוחדת לאופן שבו מתנהלים ארגונים אלו מאחורי הקלעים. מהן המגמות המאפיינות את פעילותם של ארגוני הטרור, כיצד השתנתה מפת האינטרסים שלהם, מי הם הגורמים המממנים העומדים מאחוריהם – וכיצד השתנו בשנים האחרונות מאזני הכוחות בזירת הטרור העולמית.

לדירוג המלא

שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הרשמה לניוזלטר

כתבות נוספות