אל שוק הקמעונאות הריכוזי של תחילת שנות ה־90' נכנסה משפחת יוחננוף בצעדים קטנים וזהירים. השנה הייתה 1992 ואב המשפחה מרדכי החליט לקחת את כל החסכונות של העסק המשפחתי הקטן ולפתוח את המרכול המשפחתי הראשון באזור התעשייה של שכונת קריית משה ברחובות.
באותה תקופה שלטו בשוק שלוש ענקיות קמעונאות – מגה־הריבוע הכחול, קלאבמרקט ושופרסל – שנהנו משוק ריכוזי, לא מפותח – ובעיקר, סגור מאוד לתחרות.
ספק רב אם לראש משפחת יוחננוף, אשר עלה מבוכרה שבאוזבקיסטאן בשנות ה־40', ומכר מוצרים בסיטונות לחנויות מכולת קטנות, היו שאיפות או מחשבות להפר את האיזון המשולש של מועדון הרשתות הכל־יכולות. את עיקר המאמץ מיקד באותם ימים בעסק שהקים, כך גם בניו – גיורא ואיתן – שהצטרפו אל היוזמה המשפחתית אשר החלה לגדול ולהתפתח בקצב מהיר.
במהלך הגאות של שנות ה־90' החלה הרשת לצמוח ואת סניפי המרכול הבאים שהתמקדו על פי האסטרטגיה – מחוץ למרכזי הערים, באזורי תעשייה מרווחים, עתירי חניה ודלי שכירות – פתחו באשדוד ובקריית עקרון. הקפיצה הגדולה וההזדמנות שתקפיץ את בני המשפחה אל הליגה של הגדולים, באה לאחר התמוטטות רשת קלאבמרקט, בקריסה שסידרה מחדש את הקלפים בשוק והובילה לצמיחה מטאורית של שחקנים חדשים בתחום הריכוזי.
בשנה הבאה צפויה הרשת לגדול ל־ 40 סניפים, מחזור ההכנסות שלה הסתכם בשנה שעברה בכ־ 3.5 מיליארד שקל והיא שולטת על נתח שוק של כ־ 7% בשוק קמעונאות המזון בישראל
קמעונאים מוכשרים כמו רמי לוי, אייל רביד (ויקטורי), רני ועדי צים (כמעט חינם) או בני משפחת יוחננוף, זיהו את ההזדמנות וקפצו על עגלת הקניות. באוגוסט 2012 רכשה יוחננוף מרשת מגה הכושלת שלושה סניפים תמורת 10 מיליון שקלים וכעבור שלוש שנים רכשה עוד תשעה סניפים תמורת 60 מיליון שקל.
את הצמיחה המהירה בפדיונות הרשת, שהביאה לנזילות וגמישות פיננסית גבוהה, ניצלה כדי להעמיק את אחיזתה בשוק התחרותי, בין היתר על ידי רכישת השליטה ברשת 'זול סטוק' והאצת השקעותיה בשטחי נדל"ן.
כיום, עם רווחיות תפעולית גבוהה, פדיון למ"ר גבוה לענף וגידול מהיר במכירות, פרוסה רשת הדיסקאונט על פני 36 סניפים ובשנה הבאה צפויה לגדול ל־40 סניפים. יוחננוף מגלגלת מחזור הכנסות שהסתכם בשנה שעברה בכ־3.5 מיליארדי שקלים והיא שולטת על נתח של כ־7% בשוק קמעונאות המזון בישראל.
הרשת שהייתה בבעלות פרטית של בני המשפחה – מרדכי וארבעת ילדיו – כמעט יצאה להנפקה בשנת 2017. לאור המומנטום האדיר של עסקי קמעונאות המזון, ביצועי החברה וקצב הצמיחה המואץ, שקלו ביוחננוף את הנפקתו בבורסה של ״המפעל המשפחתי״, אך לבסוף החליטו כי עדיף להישאר חברה פרטית ולא לצאת להנפקה ציבורית.
ההחלטה הזו לא נשארה יותר מדי זמן עומדת באוויר. בנובמבר 2019 הפכה יוחננוף באופן רשמי לחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לני״ע בתל אביב – ובכך השלימו מעגל שהתחיל אי שם בתחילת שנות ה־90. ההנפקה נחשבה מוצלחת למדי, לאחר שהחברה השלימה גיוס של חצי מיליארד שקל, לפי שווי של 2.35 מיליארד שקל (אחרי הכסף) במהלכה נרשמו עודפי ביקוש גדולים.
יוחננוף נמנית כיום בין החברות הציבוריות הגדולות בישראל ונסחרת במדד ת״א 90 על פי שווי שוק של קרוב ל־3 מיליארד שקל. בני המשפחה הם בעלי השליטה בחברה ומחזיקים יחד כ־68% מהמניות, אשר בנטרול מניות משועבדות מקנות להם שווי של כ־600 מיליון דולר.
עלות שכרם של בני המשפחה, המחזיקים בתפקידי מפתח בכירים, הסתכמה בשנה שעברה בכ־15 מיליון שקל. במהלך השנים האחרונות מימשו החזקות ומכרו קרוב ל־120 אלף ממניות החברה, בשווי כולל של כ־30 מיליוני שקלים.
