Forbes Israel Logo

"לקבל הודעות מרופא על זה שהצלת חיים של בן אדם – זו תחושה נהדרת"

"בניגוד לאחרים, אנחנו הפלטפורמה". מימין: מיכאל ברגינסקי, אלעד וולך וגיא ריינר | צילום: ניר סלקמן, עוזרת צלום: ראיסה ורביצקיה
"בניגוד לאחרים, אנחנו הפלטפורמה". מימין: מיכאל ברגינסקי, אלעד וולך וגיא ריינר | צילום: ניר סלקמן, עוזרת צלום: ראיסה ורביצקיה
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
ממשרדים קטנים במרכז תל אביב הצליחו אלעד וולך, מיכאל ברגינסקי וגיא ריינר לשנות את עולם הפיענוח של בדיקות הדימות ברפואה ⋅ בזכות Aidoc, החברה שהקימו עוד לפני גיל 30, הם מייעלים את תיעדוף העבודה של רדיולוגים, חוסכים זמן - ומצילים חיים

זה קרה שבוע לפני קיום הראיון. מטופל בשנות ה־40 לחייו הגיע לסריקת דימות שגרתית בבית חולים גדול במרכז הארץ, במסגרת מעקב רפואי שוטף. הוא הרגיש טוב, ותכנן לחזור לביתו מיד לאחר הסריקה. אך דקות ספורות לאחריה, בזמן שהוא מתלבש, הוא נקרא להיכנס בדחיפות לניתוח. אשתו עוד לא הספיקה להבין מה קורה. הוסבר לה שאם לא היו מפענחים את הבדיקה באותו הרגע, הוא היה יכול ללקות בתסחיף ריאתי.

הפענוח המהיר והקריטי הזה בוצע באמצעות הטכנולוגיה של Aidoc (איידוק) הישראלית. החברה פיתחה טכנולוגיית בינה מלאכותית שמפענחת הדמיות רנטגן ו־CT באופן אוטומטי, ומסייעת לרופאים בפיענוח ממצאים חריגים. במקרה של ממצא שכזה, היא תקפיץ לרדיולוג התרעה המבקשת ממנו לפענח בדחיפות את הסריקות החשודות. "אנחנו סורקים ברקע, לא מעניין אותנו מתי רדיולוג אנושי יפענח את התוצאות. במקרה הזה כל הרופאים היו בהלם: 'איך זה קרה שהצלחתם לעלות על זה לפני שיצא מבית החולים'. אחרת הוא היה מגיע הביתה ונפטר", מסבירים בחברה.

הסיפור הזה הוא אחד מני רבים. הטכנולוגיה כבר פועלת בכ־1,000 בתי חולים ברחבי העולם, כולל 70% מבתי החולים בישראל, ופוגשת מיליון מטופלים בכל חודש. "עולם הבריאות מתנהל באופן כללי בצורה מאוד ידנית", מסביר המנכ"ל אלעד וולך.

"פציינט שמתאשפז בבית חולים שלא מותקנת בו הטכנולוגיה שלנו עובר בדיקות דימות, ונכנס לרשימת עבודה ביחד עם עוד 50 אחרים. הרדיולוג שבמשמרת בבית החולים פותח סריקה סריקה, לפי סדר ההגעה, ופתאום מגלה שיש דימום פנימי אצל מטופל שמחכה כבר שלוש שעות. אין שום היגיון מאחורי התהליך, הכל מתנהל באופן כרונולוגי בשילוב של מי צועק יותר חזק".

לדברי סמנכ"ל הטכנולוגיות, מיכאל ברגינסקי, "הוספנו שכבת בינה מלאכותית שתקפיץ אותנו בסדר גודל בכל מה שקשור ליעילות התהליך. יש לנו תשעה אלגוריתמים מאושרי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA). האלגוריתמים שלנו מסוגלים לייצר כיסוי די טוב של דברים שיכולים להרוג אנשים, כאלה שצריך לתעדף ושאסור לפספס. שבץ, אוויר חופשי בבטן, שבר בחוליות עמוד השדרה, חזה אוויר, מפרצת מוחית – אלה הן רק חלק מהמחלות שהטכנולוגיה יודעת לאתר בסריקות ההדמיה".

חוזה שנחתם ברגע

אל המים העמוקים והצפופים – עולם הבינה המלאכותית שבשירות מערכת הבריאות – החליטו וולך, ברגינסקי וגיא ריינר (סמנכ"ל מו"פ) לקפוץ כבר ב־2016, כשהקימו את איידוק. לישראל נציגות בולטות בתחום, ביניהן Viz.ai שמנתחת סריקות CT מוח ומזהה התפתחות שבץ; Zebra Medical שמסייעת בפיענוח מדויק יותר של בדיקות דימות; CLEW שיודעת לזהות הדרדרות של מטופלים המאושפזים בטיפול נמרץ ועוד.

Aidoc – מימין: מיכאל ברגינסקי, גיא ריינר ואלעד וולך | צילום: ניר סלקמן, עוזרת צלום: ראיסה ורביצקיה

כששואלים אותם מה מייחד את איידוק בהשוואה לאחרים, הם מיד שולפים את ה"אני מאמין" שלהם. "זה טוב שיש הרבה חברות, זה שוק חם ולכולנו חשובה המטרה הסופית", אומר ברגינסקי. "לנו יש מגוון פתרונות, ולמערכות בריאות זה מאוד חשוב. לבתי חולים קשה לעבוד עם 100 חברות שונות, אז נוח שיש חברה עם מגוון פתרונות. בנוסף, אצלנו יש תפירה של הפתרונות מקצה לקצה – אנחנו מפעילים אוטומציה מלאה שתגרום לזה שהממצא יגיע לאדם הנכון".

"בניגוד לאחרים, אנחנו הפלטפורמה", מחדד וולך, "הבנו שהכאב בעולם הרפואה הוא עצום. שלא יובן לא נכון – כל ביזנס מביא הרבה ערך. אבל התחושה הזאת – שאתה מקבל הודעות מרופא על זה שהצלת חיים של בן אדם – זו תחושה נהדרת. רצינו להרגיש את האימפקט הזה". וולך מוציא את המכשיר הסלולרי מכיסו, ומחייך בסיפוק: "תראה מסרון שקיבלתי לפני שבועיים ממנהל רפואי ברשת בתי חולים בארה"ב", הוא מראה לנו את המסך שבו נראה צילום CT מוח של שני מטופלים. "בהודעה המצורפת נכתב 'מבחן גדול ל־Aidoc'.

"האלגוריתמים שלנו מסוגלים לייצר כיסוי די טוב של דברים שיכולים להרוג אנשים, כאלה שצריך לתעדף ושאסור לפספס. שבץ, אוויר חופשי בבטן, שבר בעמוד שדרה, חזה אוויר, מפרצת מוחית – אלה הן רק חלק מהמחלות שהטכנולוגיה יודעת לאתר בסריקות ההדמיה"

בהתחלה נכנסו ללחץ, אבל מיד הודיע לנו אותו מנהל שהצלחנו. מדובר בסריקה של שני מטופלים שנכנסו לבית החולים, שהמוצר שלנו מותקן רק על חצי ממנו. הם התאשפזו עם דימום שפוספס, עדיין לא הספיקו להתקין את המערכת שלנו ולצערנו הם סיימו את חייהם לאחר ששוחררו הביתה. אך בבדיקה בדיעבד, לו המערכת שלנו הייתה מותקנת שם, זה היה נקלט".

"עלינו לאוויר בבית חולים אחד בניו יורק, והם רצו לבדוק את המערכת שלנו", מספר ברגינסקי, "מנהל המחלקה הקדים שבית החולים בקשיים כלכליים, ולא יהיה פשוט לשלם על הדבר הזה. במסגרת בחינת המערכת רצנו קצת אחורה וניתחנו באמצעותה סריקות הדמיה שעשו שם בעבר. הצגנו בפניו מקרה שהתרחש שש שעות לפני העלייה לאוויר, דימום שהם פספסו והמטופל מת. באותו הרגע הוא לקח את החוזה שלנו, וחתם עליו במקום. אף רופא לא רוצה את ההרגשה הנוראית הזאת, לפתוח סריקה שזרוקה ברשימת העבודה במשך כמה ימים ולגלות שם אסון שהיה יכול למנוע".

"ניסינו הרבה דברים עד שנסגרנו על רדיולוגיה", משחזר ריינר. "זה שוק שקיים המון שנים, והרבה חברות ניסו לעשות אוטומציה או ראייה ממוחשבת. לא המצאנו את השוק הזה. פשוט באנו בטיימינג ממש טוב שבו התרחשה מהפכת הלמידה העמוקה. בסוף 2015 הבנו שאפשר לתפור צורך ופתרון בצורה ממש טובה. פתאום הבנו איך החברה הזאת הופכת להיות ממש גדולה. כי רדיולוגיה זה צורך גדול ומשמעותי של מערכות בריאות ברחבי העולם, ומצד שני יש פה דור של פתרונות שפתאום אפשר להפיק מהם הרבה מוצרים".

המערכת של איידוק בפעולה. "לכולנו חשובה המטרה הסופית" | צילום: דרור לבנדיגר

ישראלים על סטרואידים

הם חברו לד"ר גל יניב, מי שייעץ להם רבות, הביאו רופאים נוספים, ירדו לשטח וישבו במשך ימים רבים בחדרי פיענוח של רדיולוגיה.

בשש שנות פעילותם גייסו יותר מ־123 מיליון דולר בחמישה סבבי גיוס. בין המשקיעים בולטות  Magma Venture Partners ו־TLV Partners. בזכות מודל עסקי הכולל דמי מנוי שנתיים, טוענים השלושה להכנסות רבות, "אבל סטארט־אפ כמונו רוצה להשקיע המון בגדילה. ולכן אנחנו לא רווחיים", מסייג וולך.

הם מסרבים למסור הערכות שווי מדויקות, אך להערכת פורבס ישראל – כמו גם כמה קרנות הון סיכון שמתמחות בענף – איידוק בדרך להפוך ליוניקורן. כשהשלושה נשאלים אם זה משהו שהם שואפים אליו, הם מבקשים לדייק: "מעניין אותנו ליצור מוצר טוב שישפיע על הרבה מטופלים, ושרופאים ירצו להשתמש בו בכדי לעזור למטופלים. לשמחתנו, כשמצליחים לעשות את זה, זה גם משתקף בשווי", אומר ברגינסקי.

"הבעיה שאנחנו פותרים היא עצומה", מוסיף וולך, "אנחנו רוצים לבנות חברה גדולה ואת זה עושים דרך הנפקה. כשאנחנו מסתכלים על תקציב, על המספרים ומשווים, זה הכיוון. אבל יש זמן עד שזה יקרה".

"אנחנו כמו ישראלי על סטרואידים. כל אחד מאיתנו דוחף את האף לכל מקום. ברמה שמיכאל בודק איך המצגות נראות, והשיווק מביע דעה מה הצריך לפתח במוצר. זה DNA שלא מתאים לכולם, אבל זה מה שצריך כדי להגיע למצוינות. אין דרגות ואין היררכיה"

ואם יציעו לקנות אתכם בקרוב?
ריינר: "כרגע אנחנו חושבים בעיקר על אימפקט, וכשאנחנו רואים את עצמנו מנהלים את החברה הזאת – אז אנחנו יכולים להשיג את האימפקט הכי גדול".

באיידוק מועסקים יותר מ־300 עובדים, בשלושה סניפים: מרבית העובדים בתל אביב עוסקים בפיתוח, היתר, בניו יורק ובברצלונה, עוסקים בשיווק ובמכירות. ריינר מספר על תכונות האופי שהוא מחפש בקרב מועמדים לעבודה באיידוק: "זה מיינדסט של צמיחה, למידה, ענווה. ה־DNA שלנו מאוד פתוח. אנחנו אוהבים לטעון טיעונים, להגיע להחלטות הכי טובות כשנותנים לכל אחד את הבמה לדבר. אנחנו נחפשים אנשים ששמים את האגו בצד, ומצד שני שלא מתביישים לדבר ולהגיד מה הם חושבים. אנחנו מבינים שאנחנו בונים משהו גדול. אבל צריך לעשות את הצעדים הנכונים לבנות חברה כמו שצריך. מי שמצטרף אלינו הם אנשים שמתחברים לוויז'ן ומבינים את מה שאנחנו עושים".

"אנחנו כמו ישראלי על סטרואידים", אומר וולך. "כל אחד מאיתנו דוחף את האף לכל מקום. ברמה שמיכאל בודק איך המצגות נראות, ומחלקת השיווק מביעה דעה מה צריך לפתח במוצר. זה DNA שלא מתאים לכולם, אבל אנחנו מאמינים שזה מה שצריך כדי להגיע למצוינות. אין דרגות ואין היררכיה. זה עניין של רעיונות טובים".

ברגינסקי: "החברה מייצרת לעובדים שקיפות מאוד גדולה בכל מה שקורה, וזה מחבר אותם. זה מפתחים שמבינים את הביזנס, רופא בחו"ל שמדבר ישירות עם המפתח בארץ. דחיפות האף האלה הן דחיפות טובות".

"מעניין אותנו ליצור מוצר טוב שישפיע על הרבה מטופלים". מימין: אלעד וולך, מיכאל ברגינסקי וגיא ריינר. Aidoc | צילום: ניר סלקמן

שעתיים לפני גוגל

את הפגישה הראשונית איתם אנחנו עורכים בסמוך למטבחון של אחת משתי קומות המשרדים שהם מחזיקים בתל אביב. בסמוך לקירות הזכוכית נתקלת אחת העובדות בוולך בהתרגשות: "טוב סוף סוף לראות אותך פנים אל פנים", היא אומרת בחיוך. אחר כך הוא יסביר שתפסנו אותו במקרה בשלושה ימים בארץ, כשאת מרב זמנו הוא מבלה בארה"ב, בסניף האמריקני של החברה.

"אני מרבה לטוס ונפגש עם האיגודים, עם הלקוחות, עם FDA. אני גר במיאמי כבר שנתיים וחצי. זה שמיכאל וגיא פה – מאפשר לי להיות שם", אומר וולך, וגיא מיד מגיב: "זה שהוא שם, מאפשר לנו להיות פה".

באופן כללי נראה שבין השלושה מתקיים קשר יוצא דופן. שלושתם שירתו במסגרת המסלול היוקרתי "תלפיות", ועם הבנה עמוקה בפיזיקה, מתמטיקה, ומדעי המחשב – הם הבינו שהם רוצים לבנות משהו ביחד. "היינו ביחד בטירונות, אחר כך גרנו יחד באותה דירה", מסביר וולך. גם את שמות החיבה הם לא חוסכים מאיתנו – "אחרי הצבא אני ומיש נפגשנו וחשבנו איזו חברה אפשר להקים, ורצינו לצרף את ריינר, כי חשבנו שהוא יכול להשלים אותנו. התקשרנו אליו, והייתה שיחה מלאה בבעיות קליטה. כששאלנו אם הוא רוצה להצטרף לסטארט־אפ שאנחנו מקימים, שמענו המון רעשי רקע ואת המילה 'כן'. ניתקנו ושמחנו. מסתבר שריינר נתקע בקונקשן שהתעכב בניו יורק, בדרך להתראיין למשרה בגוגל. תפסנו אותו בדיוק בזמן. הוא אמר לגוגל 'לא תודה' וככה התחלנו".

"עשינו הסכם כשהתחלנו: אנחנו יודעים שאנחנו ניכנס לתפקידים שגדולים עלינו, והסכמנו שאם צריך להחליף אותנו – נפנה את המקום. אנחנו מבקשים אחד מהשני את הצ'אנס ללמוד, ואם מפשלים – אז להגיד אחד לשני"

וולך (33), ברגינסקי (34) וריינר (32) הספיקו מאז גם לככב ברשימת Under30 של פורבס ישראל בשנת 2019. בשיחה איתנו, שלוש שנים לאחר מכן, הם מצביעים על תכונות האופי שסייעו להם להגיע להישגים כאלה בגיל כל כך צעיר. "עשינו הסכם כשהתחלנו: אמרנו לעצמנו שאנחנו יודעים שאנחנו ניכנס לתפקידים שגדולים עלינו, ואנחנו לא לוקחים את המקומות שלנו כמובנים מאליהם. הסכמנו שאם צריך להחליף אותנו – נפנה את המקום. אנחנו מבקשים אחד מהשני את הצ'אנס ללמוד, ואם מפשלים – אז להגיד אחד לשני", אומר וולך.

"אנחנו גם לא מפחדים להציב מטרות גבוהות, ולדעת שגם אם הדרך רחוקה – אנחנו נגיע לשם. אנחנו באים לדבר הזה בציפייה ללמוד ולעבור דרך ארוכה", מוסיף ריינר.

ברגינסקי: "התברכנו בליבה של אנשים טובים שהצלחנו לצרף אלינו. בלעדיהם אנחנו לא שווים כלום. זו קבוצה חזקה. יש פה אנשים מטורפים בתחומם. קבוצה סופר חזקה, מפחידה. רק הם יכולים לנצח את האתגרים האלה".

הקשר ההדוק ביניכם משפיע על ניהול החברה?
"זה פי אלף יותר כיף מאשר לנהל חברה של מאות אנשים מבלי שיהיה קשר כזה טוב בין המנהלים", אומר ריינר בחיוך. "אי אפשר להשוות את רמת התקשורת בין אנשים שמכירים 15 שנה לזו שבין מייסדים שהכירו רק כשהקימו את החברה". ברגינסקי מתלוצץ: "זו ממש טלפתיה. הנה, גיא, על מה חשבתי עכשיו?". ריינר מגיב בחיוך: "די, זה ממש לא יפה". "אבל ברצינות", אומר ברגינסקי, "אנחנו חיים באזורי זמן שונים, וקשר טוב בין כולנו רק מקל".

"התברכנו בליבה של אנשים טובים שהצלחנו לצרף אלינו". ברגיסקי, וולך וריינר | צילום: ניר סלקמן

רדיולוגיה – רק ההתחלה

העומס המתמשך במערכת הבריאות, כמו גם מאבק המתמחים בתורנויות הממושכות, הם נושאים אקטואליים שיושבים על מפגש הדרכים עם הטכנולוגיה של איידוק. "העומס במערכות הבריאות מתרחש בכל העולם, הקורונה לא שיפרה את המצב, ויש גם תת תקצוב בענף", אומר ברגינסקי. "ומה שאנחנו רואים בארץ – שלמרות זאת מצאו את התקציב הנדרש להתקין אותנו במרבית בתי החולים. למרות הכל עובדים איתנו, חיברו אותנו בשלבים מאוד מוקדמים וזרמו עם החדשנות".

וולך: "שמעתי מרדיולוג בכיר שהתחיל התמחות לפני 30 שנה, שהיו אז כ־500 רדיולוגים בארץ. מאז האוכלוסייה הזדקנה, מבצעים יותר סריקות והטכנולוגיה התפתחה. ולמרות זאת – כמה רדיולוגים יש בישראל? עדיין 500. יש בעיית תקנים חמורה". ברגינסקי: "ולא רק – זו הכשרה ארוכה. אבל כנראה שהדרך הטכנולוגית, שלנו, היא הדרך הטובה יותר".

גם עבור מאבק המתמחים, הפתרון הוא טכנולוגי?
וולך: "ברור. המחסור בכוח האדם לא עומד להיפתר". ברגינסקי: "להיות רדיולוג זו אחריות גדולה, טעות יכולה להרוג ואי אפשר לקרוא את כל הסריקות. הטכנולוגיה שלנו מורידה מהם לחץ".

בטח היו קשיים בדרך.
"אני זוכר שהגיוס הראשון היה קשה כמו לאכול חצץ. כולם שאלו מה אנחנו קשורים, והיה קשה לנו להוכיח את הטכנולוגיה", מסביר וולך אחרי שחשב לא מעט זמן. "זו חברה מיוחדת. היא לא חברת מדיקל ולא חברת SaaS (תוכנה המוצעת כשירות, א.ב.). משקיעי SaaS לא הבינו מה זה שירות המדיקל הזה, משקיעי מדיקל לא הבינו מה זה ה־ SaaSהזה. היינו צריכים לשפר את השפה שמסבירה מה בדיוק אנחנו עושים. כשאנחנו מסתכלים על חברת בינה מלאכותית בתחום הבריאות – אנחנו כנראה החברה שצומחת הכי מהר. אנחנו מגדילים בכל שנה פי ארבעה את כמות הלקוחות, והגיוסים הפכו קלים יותר".


רדיולוגים לא מפחדים שתחליפו אותם לגמרי?
ריינר: "אחד הדברים שהבנו בשנים האחרונות זה מה שיותר טוב מרדיולוג – זה רדיולוג בשילוב בינה מלאכותית. זה טוב מאוד שיש את הרדיולוג בתמונה, אבל אנחנו יכולים להחליף חלק גדול מהזמן שלו, והמשימות המעצבנות שלו. אין סיבה להחליף אותו לגמרי, כי עיניים של רדיולוג זה דבר מאוד חשוב שיהיה במערכת".

ברגינסקי: "הרעיון שלנו הוא להפוך את הרדיולוג לטוב יותר באמצעות בינה מלאכותית. הוא אולי יפחד לפני שיתחיל לעבוד עם המוצר שלנו, אבל אין רדיולוג שלא אמר שעכשיו החיים שלו ושל הפציינטים שלו טובים יותר מאז שמשתמש במוצר".

מהן התוכניות שלכם לעתיד?
וולך: "רדיולוגיה זו רק ההתחלה. בריאות לא מתרחשת במקום אחד, והבנו שרדיולוגיה היא חלק משרשרת הטיפול הכללית. ראינו את הפוטנציאל בלתפור את הדבר הזה מקצה לקצה.

"אנחנו מדברים עם מנכ"לים של מערכות בריאות, וכולם אומרים לנו: 'אין משהו כמו שאנחנו עושים ברמת הבשלות הזאת' – בינה מלאכותית שרצה בקליניקה שהיא כל כך רחבה, שהיא פלטפורמה – לכולם זה מתחבר לסיפור רחב של פלטפורמת בינה מלאכותית בעזרתה בית החולים העתידי צפוי לרוץ. אני חושב שזה העתיד. להמשיך לחזק את הרדיולוגיה ולצאת מעבר".

ברגינסקי מדגיש כי הרדיולוגיה תישאר במרכז, ומשם הם מתכוונים לספק עוד פתרונות למערכת הבריאות. "הרדיולוגיה זה המקום שבו התחלנו, כי יש שם המון ממשקים. אנחנו מאמינים בלהתרחב לעוד משתמשים ולחבר עוד רופאים. אם נצליח לשפר באמצעות הטכנולוגיה את התקשורת בין רדיולוגים לרופאים אחרים – זה יהיה מדהים".

שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הרשמה לניוזלטר

כתבות נוספות