במהלך שנת כהונתה של כשרת הפנים – האישה הראשונה שמחזיקה במשרד העוצמתי הזה – ספגה איילת שקד אש מכל הכיוונים. האופוזיציה מימין ניסתה לצייר אותה כמי שיחד עם נפתלי בנט עברה לשמאל, ותקפה אותה סביב תיקון חוק החשמל ומעורבתה בהפסקת הנטיעות בנגב, ומשמאל תקפו אותה נוכח המתווה הקשוח שגיבשה בקליטת הפליטים מאוקראינה. לצד הצלחות לא מעטות שרשמה עד כה בזמן קצר, כמו הארכת חוק הותמ״ל או קידום תהליך ביטול הוויזות לארה״ב (שנתקע עם פיזור הכנסת), שקד נכשלה בהעברת ׳חלופת שקד׳ בכנסת, התוכנית לחיזוק מבנים אשר אמורה להחליף את תמ״א 38.
שקד מתגאה באישור הקמת ישובים חדשים בנגב וברמת הגולן, הקמת מועצה מקומית חדשה בשומרון והגדלה של כ־75% בתקציב השוטף של הרשויות המקומיות ביו״ש.
אבל הטלטלה הפוליטית ונפילת הממשלה מערערים מאד את מי שעד לא מזמן היתה אחת הדמויות החזקות בפוליטיקה הישראלית, שבשיאה היתה שרת משפטים ושמה אף הוזכר כמועמדת לגיטימית לראשות הממשלה. על פי דיווחים בתקשורת, התפטרותו של בנט הפתיעה את בעלת בריתו הצמודה זה 15 שנה. על הדרמה הפוליטית נודע לה בשיחת טלפון שקיבלה בעת ביקור במרוקו, ונסיונה לעצור את המהלך כשל.
עכשיו, כשהבחירות באופק, עתידה הפוליטי לוט בערפל. נכון לכתיבת שורות אלה, מתכוונת שקד לרוץ בבחירות הקרובות בראשות מפלגת ימינה, שעל פי הסקרים לא עוברת את אחוז החסימה. וכך, מי שפעם היתה האישה החזקה של הפוליטיקה הישראלית, עלולה למצוא עצמה מחוץ למשחק בבחירות הקרובות.
