כשהושבעה אסתר חיות לנשיאת בית המשפט העליון בשנת 2017 היא התחייבה להגן בכל כוחה על בית המשפט. ומנקודת מבטה בית המשפט אכן זקוק להגנה: בשנים האחרונות נמצא המוסד תחת ביקורת מתמדת של חלק הולך וגדל של הציבור והפוליטיקאים, הטוענים שהרשות השופטת חורגת מסמכותה בהתערבותה בעבודתה של הרשות המחוקקת, וגם לוקחת לעצמה סמכויות של הרשות המבצעת.
נאמנה לדבריה, חיות בהחלט מגינה על המערכת ועל תפיסת עולמה, לעיתים בסגנון שונה מזה לחלוטין מזה שאליו הורגלנו לצפות מנשיאי בית המשפט העליון. "שמעתי בצער את דברי הבלע שלך", כתבה במכתב פומבי לח"כ דודי אמסלם שתקף אותה ואת המוסד שבראשו היא עומדת מעל דוכן הכנסת, ואף טען ש"שתתה משהו".
"רציתי לומר לך דודי אמסלם – במעברה שבה נולדתי והשיכון הצפוף שבו גדלתי היו הרבה אמסלמים, ביטנים ועורקבים לצד מוסקוביצ'ים, הרשקוביצים ורביצים… אין דבר רחוק יותר מן האמת מלומר עלי שאני לא סובלת את האמסלמים והמכלופים, ואני תוהה מנין כל הרעל והשנאה…
"וכן", המשיכה נשיאת בית המשפט העליון, "אני בהחלט נהנית לשתות לפעמים כוסית של ערק טוב עם המשפחה והחברים, אבל אין לזה שום קשר לפסקי הדין שאני כותבת וכותבים חבריי. אלה נכתבים בדעה צלולה לחלוטין…
"הגענו רחוק בחיים, אני ואתה – אני לבית המשפט העליון ואתה היית שר בישראל והיום ח"כ. אני מאמינה שמהמקום שאליו זכינו להגיע יש לנו חובה לעשות טוב, לתרום לאחדות בישראל ולא לזרוע פילוג והסתה".
