חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

6# גלי בהרב מיארה

גלי בהרב מיארה | צילום: תומר יעקובסון
גלי בהרב מיארה | צילום: תומר יעקובסון
היועצת המשפטית לממשלה

עד לפני רק קצת יותר משנה הורגלנו שמהדורות החדשות נפתחות בהחלטות היועמ"ש בכל נושא ועניין. היועמ"ש עצר את היוזמה הזאת, אישר את המינוי ההוא, פסל את הרפורמה ההיא. נדמה שמי ששולט במדינה אינה הממשלה הנבחרת אלא מוסד היועץ המשפטי לממשלה.

מאז השתנו שני דברים: התחלף היועץ המשפטי לממשלה, והתחלפה הממשלה. על היועצת החדשה, גלי בהרב מיארה, כמעט לא שומעים במהדורות החדשות. סמכויות המוסד שהיא עומדת בראשו לא השתנו, והיועצת המשפטית עדיין אמונה על הצד החוקי של פעילות הרשות המבצעת, אולם בהרב מיארה, אולי כמורשת מימיה ב־8200 ובאגף המודיעין, לא שמה את עצמה בקידמת הבמה ושומרת על פרופיל ציבורי נמוך.

את השקט שהשתרר בגזרה מאז מינויה, אפשר גם להסביר בדברים שאמרה בעת כניסה לתפקיד: "הייעוץ המשפטי אינו קובע את מדיניות הממשלה. זה תפקידם של נבחרי הציבור. תפקידנו הוא להקנות לדרג המדיני ולגורמים המקצועיים ברשות המבצעת את הכלים המשפטיים על מנת להגשים את מדיניותם ולמלא את תפקידם". אמירה זאת אמורה להיות מובנת מאליה, ואכן היתה כזאת שנים רבות. אולם, לתחושת חלקים הולכים וגדלים בציבור הישראלי, בשנים האחרונות נראה שאנשי הייעוץ המשפטי – כמו גם בתי המשפט – התבלבלו, ובמקום לסייע לממשלה לקדם את מדיניותה הם עוסקים בקידום תפיסת עולמם. ייתכן שהביקורת הזאת מוגזמת, אך כנראה שהשיח הציבורי, הצניחה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק והמשפט – ואולי גם חריצותו של קודמה בתפקיד –  הביאו את בהרב־מיארה להזכיר את המובן מאליו עם כניסתה לתפקיד.

בהרב־מיארה, שנכנסה לתפקידה בינואר השנה כמינוי של שר המשפטים גדעון סער, היא האשה הראשונה שמכהנת בתפקיד. היועמ"שית, ששירתה כ־30 שנה במחוז תל־אביב של הפרקליטות ובתפקידה האחרון שם שימשה כפרקליטת המחוז לעניינים אזרחיים, חסרת ניסיון בתחום הפלילי. נקודה זו העלתה את הערכה שמאחורי הבחירה בה עומד רצונו של שר המשפטים לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ולהפריד בין ראש התביעה לבין הייעוץ המשפטי לממשלה. פיצול התפקיד אינו רעיון חדש, אולם המערכת המשפטית, ככל מערכת שאינה מתנדבת לוותר על סמכויות, מתנגדת לכך בחריפות. על עמדתה של בהרב־מיארה בנושא ניתן ללמוד מדברים שאמרה בכנס לזכרו של מבקר המדינה לשעבר השופט אליעזר גולדברג – לדבריה, כל חמשת התפקידים המוטלים על היועמ"ש כפי שהגדירה זאת ועדת שמגר שחקרה את פרשת בראון־חברון, חיוניים למילוי ייעודו של היועץ – שמירה על שלטון החוק ושמירה על האינטרס הציבורי.

בעבר חתמה בהרב־מיארה על עצומה המתנגדת לפסקת ההתגברות, הכלי שמגביל את יכולת בג"ץ לפסול חוקים של הכנסת, ולהרחבת חוק החסינות. ההגנה על סמכויות היועץ ועל אלה של בג"ץ מלמדת על גישה משפטית אקטיביסטית ועל רצונה להשאיר את המצב כפי שהוא מבלי לטלטל את הספינה. עם זאת, בנאום שנשאה בטקס הפרידה מקודמה בתפקיד, לא חששה בהרב מיארה להעביר ביקורת, גם אם מרומזת, על הפרקליטות ובהתייחסה לפרשת הרוגלות אמרה כי "ברי שעל מערכת המשפט להתאים את עצמה לחידושים הטכנולוגיים ולהפעילם רק במגבלות שלטון החוק וערכי הדמוקרטיה. על אלה לא יהיו קיצורי דרך".

בהרב מיארה התחייבה לפעול להשבת אמון הציבור בפרקליטות, כולל בחינה עצמית של הפרקליטות. גם הביקורת העצמית מיועדת למעשה לשמור על המערכת, מתוך הבנה שללא אמון הציבור המערכת לא תוכל לתפקד.

בהרב מיארה תומכת בהסדרת היחסים בין המוסד שבראשו היא עומדת למוסד מבקר המדינה, משום ששני הגופים הללו פועלים לעתים בחפיפה מסוימת ולדבריה, תיאום ביניהם ימנע חיכוכים ויביא לתוצאות טובות יותר. בכך למעשה תוכל בהרב מיארה להוסיף עוצמה נוספת לתפקיד שכבר היום נתפס בעיני רבים לחזק ביותר במדינה.

באשר למשפט המתוקשר והדרמטי ביותר המתנהל בארץ, משפטו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, מותירה בהרב מיארה את הבמה לפרקליטות. בתגובה לסירוב השופטים בתיק 4000 לשנות את כתב האישום, ציינה כי אין בכוונת המדינה לערער על ההחלטה וכי עדיין ניתן להרשיע את נתניהו על סמך סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי. על דברים אלה זכתה לביקורת על גישה של "ייקוב הדין את ההר" והרצון להשיג הרשעה בכל מחיר – ויותר מכך על האמירה שלא יוגש ערעור בעניין שלא ניתן להגיש עליו ערעור במשפט פלילי. בכך הודגש שוב העניין שמי שעומדת בראש התביעה הפלילית במדינת ישראל נטולת ניסיון משפטי בתחום הפלילי.

בשבועות האחרונים, עם נפילת הממשלה והפיכתה לממשלת מעבר, ניכרת מעט יותר פעלתנות במשרד היועצת. כך, למשל, הבהירה בהרב מיארה לשר הביטחון בני גנץ את הבעייתיות שבמינוי רמטכ"ל בתקופת ממשלת מעבר, וכך גם לגבי אישור "חוק הנאשם" בוועדת השרים לחקיקה. חשוב לציין שמבחינה חוקית ממשלת מעבר היא ממשלה בעלת סמכויות לכל דבר, ואילו ההגבלות על סוג ממשלה כזאת בשנים האחרונות הן יציר משפטי שאינו מעוגן בשום חוק.

וכך, בניגוד לעבר, בשני המקרים שצוינו לעיל בחרו הפוליטיקאים, נכון לכתיבת שורות אלה, להתעלם מהייעוץ המשפטי ולהמשיך בהליכים בהם פתחו. הפעם לא נשמעות קריאות השבר המוכרות על פגיעה בשומרי הסף וקץ הדמוקרטיה – אז אולי בכל זאת לא הבדלי המזג בין בהרב מיארה לבין קודמה בתפקיד הם שאחראים לשינוי ולשקט.  

באותו נושא

דילוג לתוכן