בימים אלה מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים שלב ההוכחות במשפטו של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו. הרכב השופטים, בראשות השופטת רבקה פרידמן פלדמן, נדרש לשפוט באחד המשפטים המתוקשרים, מעוררי המחלוקת והיצרים הגדולים ביותר שידעה הציבוריות הישראלית. מדי יום מדווחים כלי התקשורת, עיתונאים ופסאדו־עיתונאים משני צידי המתרס הפוליטי על ההתפתחויות במשפט. כל התפתחות, כל הערה של השופטים, כל זיגזוג של אחד העדים, זוכה לפרשנויות, ניתוחים והררי מילים מפי מאות עיתונאים, פרשנים משפטיים וצייצנים בטוויטר – כל אחד על פי הצד שלו בקרע שבחברה הישראלית.
ובתוך כל הרעש והקקופוניה התקשורתית הזו אמורה פרידמן פלדמן לנהל משפט ענייני, קורקטי ונטול פניות, שיקבע את עתידו הפוליטי של ראש הממשלה לשעבר – אבל גם הרבה יותר מכך. בלב המשבר הפוליטי המתמשך במדינת ישראל והקרע בחברה הישראלית עומדת דמותו של נתניהו, שמאחוריו כמעט חצי עם שרואה בו את מנהיגו וקורבן לעלילה משפטית – וחצי שני שרואה בו דמון האשם הישיר בכל הצרות והחוליים של מדינת ישראלית ושל החברה הישראלית בעשורים האחרונים.
כיוון שכך, במידה רבה נשפטת באולמה של השופטת פרידמן פלדמן מערכת אכיפת החוק כולה. כל חשיפה של עוד שגגה של הפרקליטות בתיק הנפיץ ביותר שידעה המדינה, כל מחדל בחקירת המשטרה שנחשף באולם בית המשפט, כל עיגול פינות וכיפוף החוק בחקירה של ראש ממשלה מכהן, חקירה שלוותה בצמידות על ידי צמרת הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה – כל מקרה שכזה מערער עוד יותר את אמון הציבור ברשויות אכיפת החוק, שנמצא גם כך בשפל.
ומהצד השני, כל עדות של עדי התביעה על התנהלותו של נתניהו, על חברויותיו עם בעלי ההון ואין סוף המתנות שקיבל מהם, על האובססיה שלו ושל בני ביתו עם התקשורת ועל ניסיונותיהם הבלתי נלאים להשפיע על הסיקור, מחזקת את הטוענים לשחיתות שורשית בהתנהלותו.
בכל אחד מצדי המתרס ישנם פרשנים מלומדים, משפטנים בעלי שם, עיתונאים מנוסים ושאר מומחים. כל התפתחות משכנעת כל אחד מהצדדים בצדקתו, ואיכשהו יוצא שבקלות ומראש אפשר לדעת מי יפרשן מה ואיך, בדיוק על פי עמדתו הפוליטית. נדמה שאף אחד לא שומר על ענייניות, ולא על מראית עין של אובייקטיביות. זה אולי מצער ומקומם, אבל זכותו של כל אחד לראות את הדברים בהתאם לנוחות הפוליטית שלו ולפרשן את המציאות בהתאם לתפיסות מוכנות מראש. זוהי זכותו של כל אחד, מלבד של רבקה פלדמן וחבריה השופטים. במשפט הזה מוטלת עליהם המשימה הקשה ביותר: לנכות את רעשי הרקע, להתעלם מהשבר הפוליטי והחברתי – ולנהל משפט צדק, בענייניות ובאובייקטיביות. המשימה נראית בלתי אפשרית – בדיון הלגמרי לא ענייני סביב נתניהו לא נראה שצד כלשהו ישתכנע מפסיקה הנוגדת את עמדתו. אבל אם לא יצליחו השופטים לשכנע את רוב הציבור שנעשה פה משפט צדק, על הכף מוטלים הרבה יותר מעתידו הפוליטי של נתניהו.
