כשגפן פרימו הייתה בת שלוש, היא נהגה לבקר כל יום בספריית גן השומרון עם אימה. "נכנסתי לג'ודו ממש במקרה", היא מספרת, "ראיתי במתנ"ס חלון ומתוכו אימון ג'ודו עם קבוצת בנות. זה משך אותי – אחרי כל ביקור הייתי נשארת שעות רק להסתכל".
בגיל ארבע גפן כבר הייתה גדולה מספיק כדי להצטרף לקבוצה, ובגיל 11 החלה להתחרות מסביב לעולם. היא מספרת שגדלה בבית עם אווירה סופר תחרותית, "יש טירוף בבית סביב כל משחק חברה הכי קטן", גפן צוחקת. "ההורים שלי מאוד ספורטיביים ותחרותיים. אנחנו דוחפים אחד את השני להיות הכי טובים שאנחנו יכולים".
אולי זו הסיבה שהפכה את פרימו למטאור בעולם הג'ודו הישראלי. בגיל 17 זכתה במדליית כסף באליפות אירופה ובמדליות ארד בגביע אירופה בפורטוגל ובגראנד פרי מרוקו. באליפות אירופה ב־2018, עוד בטרם מלאו לה 18, קטפה פרימו את מדליית הארד והפכה לג'ודוקא הישראלית הצעירה ביותר שזוכה במדליה באליפות אירופה לבוגרים.
כשגפן עלתה לכיתה ח', המשפחה עברה מגן שומרון לכפר נטר כדי להיות קרובים יותר לאימונים במכון וינגייט. את שיעורי בית הספר היא פקדה רק לעיתים אך היא לא הרשתה לעצמה לפגר בחומר. "בזכות הג'ודו למדתי לנהל את הזמן שלי. ידעתי שאני צריכה להספיק הכל, והתרגלתי לזה".
בזהב הראשון שלה זכתה בגראנד פרי מונטריאול, ובהמשך בזהב נחשק נוסף בגראנד סלאם פריז. "חברים אומרים לי שיש גפן של המזרן ויש גפן שמחוץ למזרן. כשאני מתחרה, אני לא רואה בעיניים. אני שונאת להפסיד ועושה הכל כדי לנצח".
היא מוסיפה שהאווירה מחוץ למזרן היא לרוב ספורטיבית. "יש לי הרבה חברות בג'ודו שניצחתי אותן והכל בסדר. רק לפעמים, אחרי שנפגשים הרבה פעמים הקרב נהיה אישי ויש שם יותר רגש, אבל צריך לדעת לנהל אותו. כדי לנצח צריך לעבוד עם הראש. הרגש רק יפריע".
בימים אלה מתכוננת גפן לגראנד סלאם אנטליה ולאליפות אירופה. אולימפיאדת פריז 2024 היא המטרה הבאה החשובה שלה. "הרגע הכי מרגש בעיניי הוא כשמשמיעים את התקווה. אני רוצה להביא גאווה לישראל, להשמיע את ההמנון באולמות הכי נחשבים בעולם".
