שיחה עם עידו גפן עשויה להישמע כאילו נלקחה מתוך אחד מסיפוריו. "התחלתי לכתוב אחרי הצבא, בזמן שעבדתי בשכר מינימום בחנות ספרים שכונתית, שחצי ממנו הלך על אכילת בורקסים במאפייה ליד. הייתי מאוד מבולבל באותה תקופה, וציינתי באגביות שאולי יום אחד, כשאהיה מבוגר רציני, אולי גם אגשים חלום ואכתוב ספר. חבר אמר לי 'למה שלא תנסה עכשיו? יהיה לך את כל החיים להיות אדם מבוגר ורציני, לכתוב יש לך זמן עכשיו'. וזאת ללא ספק אחת העצות הכי טובות שקיבלתי".
בגיל 25 בלבד פרסם עידו את ספרו הראשון, קובץ הסיפורים הקצרים "חוף הים של ירושלים". הספר נכנס מיד לרשימת רבי המכר, תורגם לחמש שפות שונות וקיבל שלל ביקורות מהללות. הוא אף זכה בפרס שרת התרבות לספר ביכורים, ולכינוי "קולו של דור" מהסופר אשכול נבו.
אבל החיבור לספרים לא היה מיידי. בגיל צעיר גילה עידו שהוא דיסלקט. "כילד, קריאה של ספרים תמיד הייתה חוויה מאיימת ומתסכלת מאוד שהשתדלתי להימנע ממנה", הוא מספר. רק אחרי שאחותי הגדולה התעקשה להקריא לי את 'הארי פוטר', הבנתי בפעם הראשונה את הכוח שיש לספרים, והתחלתי להתאהב בהם כקורא".
הוא למד בכיתה מדעית והשקיע את רוב זמנו בלימודי פיזיקה ומתמטיקה. "לא מצאתי את עצמי חברתית, וכתיבת סיפורים הפכה להיות הדרך שלי לברוח לעולמות אחרים, להתמודד דרכם עם דברים שהטרידו אותי בעולם האמיתי".
מלבד הכתיבה עוסק גפן בחקר המוח וסבור שעולמות הספרות והמדע אינם רחוקים אחד מהשני כפי שאנשים עשויים להניח: "אני רואה ביניהם המון דמיון, וזאת גם הסיבה שאני עוסק במחקר מוח וקוגניציה במכון סגול בבית החולים איכילוב, לצד הכתיבה. שניהם הרבה פעמים מתחילים מהניסיון להבין משהו בעולם".
הסיפורים בספרו ב"חוף הים של ירושלים" מתארים את החיים במציאות של ישראל כיום, אך משלבים אלמנטים שלא קיימים, כמו רדיו שקורא מחשבות של אנשים סביבו, או קשיש בן 80 שמתגייס לצבא. "מישהי פעם תיארה את סגנון הכתיבה שלי כחצי מטר מעל האדמה, משהו שהוא לא אמיתי אבל קרוב למציאות, וזה תיאור שאני מאוד מתחבר אליו".
גפן מוסיף שרבים מהסיפורים עוסקים בשאלות שקשורות לחוויה האנושית. "איך הזיכרונות שלנו מעצבים אותנו, מה אנחנו בוחרים לשכוח או איך החלומות שאנחנו חולמים בלילה משפיעים עלינו? אלה נושאים שריתקו אותי ככותב, והיום מרתקים אותי גם במחקר שלי בקוגניציה ומוח באיכילוב".
הצלחת הספר הובילה לחתימתו של עידו עם סוכנות הכישרונות ההוליוודית WME, וכמה מהסיפורים בו נמכרו לחברות הפקה מובילות ועתידים להיות מועבדים לסרטים ולסדרות. בימים אלה מסיים עידו את כתיבתו של רומן חדש, עליו עבד בשנים האחרונות. "זה היה תהליך מאוד אישי ומורכב, ואני ממש מחכה להוציא אותו לעולם. בנוסף, ברור לי שאמשיך גם בעבודת המחקר בתחום של המוח והקוגניציה. זה תחום שמרתק אותי בפני עצמו, וגם מהווה מקור השראה ליצירה שלי".
