עבודה במשרד האוצר היא תמיד אתגר מורכב, קשה ותובעני. האחריות הכבדה של שמירת הקופה הציבורית וחלוקת משאבי המדינה מונחת במקרים רבים על כתפיים צעירות מאוד. נוי סופר לאור, רק בת 28, מובילה את מדיניות השכר והסכמי העבודה מול גופי הביטחון והחוץ של ישראל: צה״ל, משטרה, הגופים החשאיים ומשרד החוץ.
עבודה כזו, מן הסתם, דורשת התעסקות בנקודות הרגישות ביותר ומפגישה שני נושאים טעונים ונפיצים חברתית ופוליטית – כסף וביטחון. רק לאחרונה קיבלנו דוגמה מוחשית במסגרת הדיון הציבורי והפוליטי הסוער שהתחולל בנושא הגדלות הרמטכ״ל. נושא שהעלה לסדר היום את נושא תקציבי הפנסיה של פורשי הקבע – בו הייתה שותפה נוי בגיבוש ניירות העמדה.
באופן טבעי מכל מי שעוסק באופן יומיומי ושוטף בנושאים הטעונים הללו, נדרשת עבודה כירורגית, רגישה ומאוד מקצועית. היא ממלאת תפקיד מפתח באחד המשרדים הממשלתיים החשובים ביותר, מנהלת את שלבי המשא ומתן מול הגופים הביטחוניים, מגבשת את סיכומי השכר בתוך התוכניות הרב שנתיות וחולשת על תקציבים הנאמדים בעשרות מיליארדי שקלים.
״כל שינוי בתחום דורש מאמצים ומאבקים גדולים מאוד", היא מספרת. "אחרי כל העבודה הקשה, מספיק שהצלחתי להזיז ולשנות משהו קטן, לשנות עמדה של מישהו, לייצר שיח בריא – אני כבר מרגישה סיפוק גדול ותחושה שעשיתי משהו חשוב.
״אני רואה את עצמי בעתיד ממשיכה לעבוד במגזר הציבורי. הייתי מאוד רוצה לקדם את פתרונות העתיד בתחום התחבורה, לייעל את התחבורה הציבורית, אולי באמצעות עידוד העבודה מרחוק – בדומה למה שעשיתי בתפקיד האחרון שלי באוצר״.
נוי שואפת הכי גבוה וגם התפקיד הפקידותי הבכיר ביותר במשרד – מנהלת כללית – נמצא מבחינתה בגדר השאיפות העתידיות. ״אף פעם לא הייתה מְמוּנָה על השכר באוצר״, היא מדגישה, ״אולי זאת תהיה אני, אולי אחת מהקולגות שלי. יש המון גיבוי במשרד לנשים, אז אני בטוחה שיום אחד מישהי תפרוץ גם את תקרת הזכוכית הזו״.
