עומרי פיינשטיין ידוע כמוביל מהפכת המי־טו של הקהילה הגאה לאחר שהקים בשנה שעברה את עמוד האינסטגרם "תורנו" – שם עודד חברים בקהילה הלהט"בית לחלוק עדויות על פגיעות מיניות.
"הייתי בזוגיות מתעללת במשך כמעט ארבע שנים", מספר עומרי. "פתחתי את העמוד כדי להעלות לשיח נושא שלא יכולתי להעלות מהזווית האישית שלי. זאת הייתה אמורה להיות יוזמה קטנה לשעות הפנאי אבל בתוך תקופה קצרה זה הפך למשהו גדול בהרבה".
עומרי גדל באלפי מנשה בבית שהוא מתאר כחם, חילוני וליברלי. הוא למד לתואר במדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן, אך מהר מאוד הבין שזה לא הכיוון שלו. "הלימודים הרגישו אפורים מדי, המוסד דתי מדי ובתור נער הומו הרגשתי אבוד. כך מצאתי את עצמי בגיל 19 עובד במשרד פרסום בתל אביב וגיליתי כיוון חדש".
מאז מתמרן עומרי בין שלל עבודות ועיסוקים בעולמות התוכן: "אני עובד בעיקר בתכנות אך גם בעיצוב גרפי וברשתות חברתיות ומשם התחלתי לגלות את עולם התקשורת. פתאום התחלתי לכתוב טורים ולהביע דעות בנוגע למוזיקה, פוליטיקה והקהילה הגאה. השילוב של כל הכישורים האלה עזר לי להקים את 'תורנו' לבד – עשיתי את המיתוג, הקריאייטיב ואת הפעילות ברשתות ובתקשורת".
עומרי מספר שהצלחת העמוד – ואלפי העדויות שזרמו אליו – הגיעה לאחר פרסום התחקיר על גל אוחובסקי עליו עבד יחד עם העיתונאית מיכל רבינוביץ' מכאן חדשות. בינתיים נסגר התיק נגד אוחובסקי מחוסר אשמה.
"פתאום הפכתי להיות 'המי־טו של הקהילה', וכתובת לגברים ונשים להט"בים שנפגעו", הוא מספר. "לא ציפיתי לזה והאחריות היא עצומה ומלחיצה. אבל למרות הכל, אני מאוד גאה במה שאני עושה. אני יודע שאני עוזר להמון אנשים ואני מרגיש שזה ממלא אותי.
"אבל אני לא זמר או סלב, אני פועל למאבק באלימות מינית והדיכוטומיה הזאת הזויה לפעמים".
"'תורנו' ימשיך לפעול ללא ספק", מציין עומרי. "השאיפה היא לנסות לגשת לנושא האלימות המינית מכיוון מעודד יותר. כלומר במקום להתעסק במחדלי עבר נדבר על איך יוצרים עתיד בטוח יותר".
