היא אמביציוזית, חכמה וחרוצה ולמרות זאת בפני זאדה חאג' עמד מכשול אחד שהיווה חסם לכניסה להייטק: הנטוורקינג. "בחורה ערבייה, לא הולכת לצבא ולא בוגרת 8200 או יחידות טכנולוגיות אחרות", היא אומרת. "כדי להתקבל לעבודה החברות מבקשות ניסיון. מאיפה אביא ניסיון? אנחנו מסיימים תיכון, עושים תואר והולכים לעבוד. אין לנו את הפרופיל של יוצאי 8200".
כדי להתקדם חאג' עשתה שימוש בכל התכונות שהוזכרו כאן: אמביציה, חוכמה וחריצות. "לא נתתי לשום תוכנית יזמות לסקטור הערבי לעבור בלי שאשתתף בה", היא אומרת. "וואמדה, Tech2Peace, 50:50, האקטונים של אוניברסיטת בן גוריון והמכללה להנדסה, תחרויות. התנדבתי בתוכניות, יזמתי תוכניות וכך בניתי את הרזומה שלי".
לדבריה, "הנטוורקינג זה הגולדן קי. בעבר ניסיתי להתקבל לגוגל ועברתי שני ראיונות שבהם בודקים את היכולת הטכנית. כשהגעתי לראיון האחרון עם אחד המנהלים בחברה, לא היה לי איך להתכונן אליו, את מי לשאול מה עומד להיות שם. לא ידעתי למה לצפות. בראיון שאלו אותי שאלות כמו איזה ספר קראת ומה השם של הסופר. אמרתי תשאלו אותי על התוכן של הספר, אני לא זוכרת מה שם הסופר. דברים כאלה חשובים".
DANA אקסלרטור נוסדה להעצמה וקידום נשים בעולמות הדזרטק (טכנולוגיית המדבר). הוא נקרא על שמה של דאנה סאלח, שהייתה שותפה של חאג' ושל תמי בנאי בסטארט־אפ בתחום ה־AI בחינוך במסגרת התוכנית 50:50. "התלהבו מאיתנו. צוות של מוסלמית, יהודייה ונוצריה. היינו שילוב מנצח", אומרת חאג'.
"לצערי הרב, ב־2020 דאנה נפטרה לאחר תאונת דרכים. היה לי קשה. רציתי לעשות משהו לזכרה. פניתי למנטורית שלנו שירלי שחר והתייעצתי איתה. היא סיפרה לי על תוכנית לאקסלרטור בנושאי דזרטק שהיא עבדה עליה, ואמרה לי לנסות לפצח אותו. אמרתי לה אין בעיה, בתנאי שאקרא לתוכנית דאנה. 'את מחליטה', היא אמרה לי".
חאג' פנתה לג'ידא רינאוי־זועבי, כיום חברת כנסת מטעם מר"צ ואז פעילה חברתית, וצירפה אותה לצוות. לאחר החתימה על הסכמי אברהם הצטרפה לאסקלטור גם קייטי וקסברגר מהפורום לחשיבה אזורית. "החלטנו להפוך את התוכנית ממשהו מקומי לאזורי. חשבנו שאחרי שגברים שלטו במזרח התיכון הגיע הזמן של הנשים לעשות שינוי", אומרת חאג'.
האקסלרטור שלהן נותן תמיכה מלאה ל־15 סטארט־אפים של נשים מכל רחבי המזרח התיכון. "אנחנו מבינות מה נשים יזמיות צריכות ומסייעות להן להתגבר על המכשולים שיכולים להיות ביזמות טכנולוגית נשית. אנחנו מחברות אותן לאנשים שרוצים להשקיע בנשים, עוזרות בבניית אסטרטגיית אימפקט ובהתאמת המוצר לשוק".
לאחרונה הן הקימו קרן השקעות. "הבנו שאי אפשר לעזור לנשים רק בפיתוח, ושצריך להשקיע בהן. ומי יותר טוב מאיתנו, אחרי שליוונו אותן במשך תקופה ארוכה, להשקיע במוצר שאנחנו מאמינות בו. התחלנו עם הגיוסים בתחילת השנה וזה מתקדם בצורה יפה. יש לנו משקיעים מהאמירויות ומארצות הברית, ואנחנו ממשיכות לחפש משקיעים מרקעים שונים, שישתתפו איתנו בחזון ובמשימה לקדם נשים במזרח התיכון".
חאג', בת 27, נולדה בכפר יאסיף. ילדה שלישית במשפחה בת ארבעה ילדים. "ההורים מספרים שתמיד רציתי ליזום, לשנות. אני אנרגטית בנשמה. אף פעם לא הייתי פסיבית. להורים שלי היה רצון להעצים את הילדים שלהם, והלכתי אחריהם כמו צל ולמדתי מהם הכל. אבא שלי הוא איש עסקים ולמדתי ממנו איך לסגור עסקאות. הם שלחו אותי לבית ספר למחוננים בטמרה, ואני יכולה להעיד שהוא היה מקום טוב בשבילי כי יכולתי לפתח בו יכולות שונות".
מבין אחיה ואחיותיה, היא היחידה שעוסקת בתחומי ההייטק. "עברתי תהליך קשה מול המשפחה", היא מודה. "בחברה הערבית מקובל שהילד החכם והטוב בלימודים ילמד רפואה. וזה מה שהיה איתי, כשאבא שלח אותי לבודפשט ללמוד רפואה. אחרי שלושה חודשים, הבנתי שזה לא בשבילי וחזרתי לארץ. אמרתי לאבא שלי, סליחה, אני לא רוצה להמשיך. זה לא מה שאני רוצה, אני רוצה מחשבים, תוכנה ועסקים.
"היה לו מאוד קשה. הילדה המחוננת שלו, שבבית הספר בחרה במסלול של מדע ורפואה, שניתחה לב של בקר, שקיבלה פרסים והייתה חוזרת הביתה מבית הספר בחלוק של רופאה, כבר לא רוצה בזה. הוא היה בהלם.
"אחר כך הוא כבר תמך בהחלטה שלי ועדיין, לקח לי שנה שלמה עד שסיפרתי לאבא מה אני עושה. הוא שאל: למה שלא תלכי להייטק? אבל לא מתאים לי המקום הבטוח, אני אדם שאוהב סיכון. אז כשסיפרתי לו על המיזם, אמרתי 'אני מבינה שאתה חושב שאני קטנה ושעדיף לי להיות במקום הבטוח, אבל הקמתי חברה עם שותפות שאני סומכת עליהן. החברה עובדת טוב, ואני צריכה אותך שתאמין בי. הוא אמר לי, 'אני נותן לך עד יוני 2022, אם לא יילך לך – תעברי לעבוד כשכירה'. אמרתי לו 'על א־ראסי – קיבלת'.
"אמא תומכת בי מגיל צעיר, סומכת עליי. היא אישה דתייה, ולפני פגישות עם משקיעים היא מתפללת שהכל יילך טוב. אחי תמך בי. הוא הציע לי ללמוד הנדסת תעשייה וניהול כי אמר שכך יהיה לי הכל מהכל, וכך עשיתי.
"אם הצלחתי לשכנע את אבא שלי שאני יכולה לעשות את זה, זה אומר שקורה שינוי מדהים בחברה הערבית בבני הדור ההוא שרק רצו שתתחתני ותעבדי במקום עם משכורת קבועה. אני בטוחה שיש עוד אבות כמו אבא שלי, שמבינים שזו הדרך החדשה לחיות".
