Forbes Israel Logo

עמית רהב

עמית רהב | צלם: אור דנון
עמית רהב | צלם: אור דנון
27, שחקן

עמית רהב זכה להכרה בינלאומית כאשר זכה בפרס Independent Spirit Awards עבור תפקידו במיני־סדרה של נטפליקס, "המורדת". הסדרה המצליחה, בכיכובה של שירה האס, נצפתה על ידי מיליונים ברחבי העולם והייתה מועמדת לשמונה פרסי אמי.

על זכייתו בפרס היוקרתי, אותו קיבל בשידור חי מביתו בזמן הסגרים של מגפת הקורונה, מספר רהב: "הכל היה סוריאליסטי. לפני הטקס הלכתי לים וסיכמתי עם עצמי שלא משנה מה יקרה, אני שמח בחלקי. כשהכריזו את השם שלי נעתקה נשמתי. מיד אחרי זה עליתי לראיון זום עם עשרות כתבים. השעה הייתה חמש בבוקר, הייתי גמור, אבל בחיים לא הרגשתי כל כך ער".

כבן להורים גרושים, חילק רהב את שנות ילדותו בין בית אמו (עולה חדשה מאנגליה) בהרצליה, וביתו של אביו הישראלי בגבעתיים. "בהרצליה, נטה הבית יותר לצד הבריטי עם גישה לתרבות, קולנוע ואומנות שהעשירה ופיתחה אותי מאוד", מספר רהב. "ובגבעתיים, הצד הישראלי־פולני של אבי הוא הצד החברמני שיודע לספר סיפורים טוב, לטייל, להצחיק ולקבץ סביבך אנשים. השילוב בין שני העולמות תרם לי המון כאדם וכשחקן כאשר המשותף לשני הבתים היה שבשניהם רציתי כל הזמן להופיע".

"שמח שניתנה לי הזכות לספר סיפורים כל כך חשובים" | צלם: אור דנון

באופן טבעי המשיך רהב למגמת תיאטרון בתיכון אלון וללהקת נוער בהרצליה. "משם, הדרך לתיאטרון צה"ל הייתה רק טבעית וברורה. השירות שם היה בית ספר למשחק בפני עצמו. להופיע מול חיילים שהדבר האחרון שהם רוצים לראות הוא אותך – זה מאוד מחשל…". לאחר שירותו הצבאי, נרשם ללימודי משחק בסטודיו של יורם לוינשטיין.

בישראל פרץ רהב לתודעה בזכות תפקידו כנער הומוסקסואל שיוצא מהארון בסדרת הנעורים "פלאשבק". "התחלתי לשחק בטלוויזיה מיד אחרי הגיוס. לפני תשע שנים, בסיטקום בערוץ הילדים", נזכר רהב, "הגעתי עם ריגוש גדול לכל יום צילום ועם מאתיים בדיחות שאני רוצה לנסות על הסט. משם המשכתי לעוד סדרות נוער ולעוד תפקידים כשהילדים שצפו באותן סדרות היום כבר חיילים בעצמם".

כיום הוא כבר משחק במגרש של הגדולים בהוליווד עם תפקידים בסדרות We Were the Lucky Ones“ " של סטודיו Fox 20th Century שנמכר לרשת ,Hulu ו־" Transatlantic " שנמכר לנטפליקס. "שתי הסדרות מתקיימות בתקופת מלחמת העולם השנייה, אבל מסופרות מנקודת מבט כל כך שונה", מספר רהב. "האחת היא על ועדת חילוץ וסיוע שפעלה בצרפת במטרה להציל את האומנים הגדולים של אירופה דאז, ועל הדרך הצליחה להבריח ולהציל כמות בלתי מבוטלת של פליטים, והשנייה מספרת על משפחה שהצליחה לשרוד את המלחמה בעזרת תעצומות נפש, חוסן, תושייה והמון מזל.

"אני מרגיש כבוד גדול לספר סיפורים כל כך חשובים מההיסטוריה. שני הסיפורים הם על המאבק להכרה בתקופה חשוכה בהיסטוריה, ואני שמח שניתנת לי ההזדמנות לקחת חלק בשתי יצירות שמזכירות לנו היום כמה שזכויות אדם הן דבר לא מובן מאליו, וכמה חשוב לשמור עליהן".

באותו נושא