חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

אופיר רואימי

אופיר רואימי | צלם: ניר סלקמן, ע.צלם: ראיסה ורביצקיה
אופיר רואימי | צלם: ניר סלקמן, ע.צלם: ראיסה ורביצקיה
28, חוקר אסטרופיזיקה גרעינית

לאופיר רואימי אין תעודת בגרות. הוא לא היה זקוק לה, כי כבר בכיתה ז' השתלב בקורסים בכימיה ובמתמטיקה באוניברסיטה הפתוחה. במקביל, באותה השנה החל ללמוד באוניברסיטת בר אילן מתמטיקה, ומשם התקבל ללימודים בטכניון – מה שאפשר לו לעזוב את בית הספר וללמוד כסטודנט מן המניין – בגיל 16 בלבד.

במהלך שירותו הצבאי במשרד הביטחון יצא לתוכנית הקיץ לסטודנטים ב־CERN (המרכז לחקר חלקיקים בז'נבה) והצטרף למאמצים בחיפוש אחר חומר אפל בניסוי ATLAS, ולאחר שחרורו היה שותף לפרויקט במכון ויצמן ובטכניון לייצור ולאפיון גלאי קרינה עבור הניסוי.

במסגרת התואר השני הוא בחן תהליכים גרעיניים באסטרופיזיקה. הוא עשה זאת באמצעות מה שהוא מכנה "חלון פלזמה" – התקן באמצעותו ניתן להפריד בין אזורים בעלי לחצים שונים על ידי "מחיצה" העשויה גז מיונן. את המחקר ערך במאיץ החלקיקים SARAF במרכז למחקר גרעיני שורק.

אופיר רואימי. "יהיה לי לכבוד להמשיך לייצג את ישראל בגופי מחקר" (מימין: קשת שביט) | צלם: ניר סלקמן, ע.צלם: ראיסה ורביצקיה
אופיר רואימי. "יהיה לי לכבוד להמשיך לייצג את ישראל בגופי מחקר" (מימין: קשת שביט) | צלם: ניר סלקמן, ע.צלם: ראיסה ורביצקיה

"כיום משתמשים לרוב בחלונות מוצקים דקים, כדי לחצוץ בין הריק שבמאיץ החלקיקים לבין הלחץ הגבוה מחוצה לו. החיסרון בשימוש בהם הוא שהאינטראקציה בין החלון וקרן החלקיקים פוגעת בשניהם – הקרן מואטת והחלון מתחמם וניזוק עם הזמן", מסביר אופיר. "הפתרון שבכוונתנו ליישם הוא בניית חלון שלא עשוי מחומר מוצק, אלא מפלזמה, אשר צמיגותה הגבוהה, בד בבד עם צפיפותה הנמוכה, מאפשרות מעבר אלומות חלקיקים אנרגטיות דרכה באין מפריע – וכן מונעות הישאבות חומר מהסביבה אל תוך המאיץ".

רואימי גם השתתף במספר משימות חלל אנלוגיות. אומנם הוא עדיין לא טס אל מחוץ לאטמוספירה, אבל באמצעותן ניתן לדמות באופן מדויק תחנת חלל. כשנשאל האם שקל הצעות עבודה מחוץ לאקדמיה, הוא עונה שעדיין לא: "אני עושה את מה שאני אוהב ומעניין אותי. אני רוצה להמשיך לתרום למחקר, בשאיפה לשלב במחקרי תיאוריה וניסוי, לעודד מחשבה מחוץ לקונצנזוס ולתרום ככל יכולתי להבנה כיצד פועל היקום.

כיום עובד אופיר על המחקר לדוקטורט בהנחיית פרופ' גיא רון מהאוניברסיטה העברית ופרופ' דמיטרי בודקר מאוניברסיטת מיינץ. "כמדען ישראלי לעתיד, אני רואה בחיזוק הקשר הישראלי עם גורמי מחקר בינלאומיים מטרה נעלה בעלת חשיבות לאומית, ויהיה לי לכבוד להמשיך לייצג את ישראל במסגרת המחקרים המתבצעים במאיצי חלקיקים וגופי מחקר ברחבי העולם", הוא מוסיף.

באותו נושא

דילוג לתוכן