גפן ימין ואייר חלבי עומדות מאחורי מיזם השינוע הארצי שבאמצעות מתנדבים הוביל טונות של ציוד ומזון לחיילים בדרום ובצפון. החמ״ל מחבר בין אזרחים וכוחות הביטחון לצורך שינוע בחירום, הסעות חיילים, הובלת ציוד לחיילים ולמשפחות מפונות, כמו גם מזון לחיילים. המיזם משלב כלים טכנולוגיים שמקלים ומזרזים את תהליך השינוע ומערב אנשי ביטחון שבודקים את אמינות מציעי ומבקשי השינועים.
"החמ״ל שלנו מונע על ידי תחושת שליחות עמוקה. אנו רואים את עצמנו כחוליה מקשרת וזרוע מבצעת, המספקת סיוע חיוני למאמץ המלחמתי", הן מספרות. "אנו קמות בבוקר מתוך ידיעה שאנו עושות את כל מה שאנו יכולות כדי לעזור, לתרום ולהעניק מאיתנו לאחרים, וזה נותן משמעות עמוקה לעבודתנו".
"מיד נוצר חיבור"
ב"אזרחות", כשהן לא עסוקות בחמ"ל, אייר מנהלת פרויקטים וגפן CoS בסטארט־אפ. השתיים הכירו רק מספר שבועות לפני המלחמה, בכנס בו השתתפו ו"מיד נוצר ביננו חיבור טוב והבנו ששתינו באותו ראש עסקי, יזמי ושאפתני".
בצבא שירתה אייר בתפקיד מודיעיני מסווג בחיל הים, שם, היא מספרת, "פיתחתי מיומנות חשיבה אנליטית, יכולת תכנון מעמיקה וקבלת החלטות תחת לחץ – ניסיון שחישל אותי והעניק לי כלים ייחודיים להתמודדות עם אתגרים מורכבים".
אייר מספרת שאת הנטייה ליזמות גילתה בגיל צעיר. "גדלתי בסביבה שטיפחה עשייה והשפעה חיובית על העולם. השתתפתי בפרויקט ממשלתי ייחודי שמקדם יזמות מדעית בגיל צעיר, ושם התגלתה תשוקתי ליזמות.
"הניסיון שצברתי הוביל אותי למסע מתמשך של חיפוש אחר משמעות עמוקה ופריצת גבולות חדשות ביזמות והשפעה חיובית".
גפן סיימה בהצטיינות לימודי עיצוב תעשייתי בבצלאל, ולדבריה תמיד נמשכה לעולם היזמות. "במהלך השנים מצאתי את עצמי מובילה יוזמות מגוונות, כשהתשוקה להמציא, להוביל וליישם פתרונות חדשניים איפה שכואב היא שמניעה אותי.
"הניסיון הראשון שלי להקים סטארט־אפ התחיל מפרויקט הגמר שלי בתואר. חברתי למעבדה לקחה אותי תחת חסותה ופיתחתי מכשיר אקולוגי לטיהור אוויר שאיתו התחלתי תהליך של מימון מהרשות לחדשנות, שנעצר בקורונה. לפני שנה החלטתי לנסות שנית עם מוצר בתחום שוק השכירויות. גיבשתי צוות של חמישה אנשים ופעלנו כמעט חצי שנה בניסיון למצוא פתרון. התעמקתי בעולם ה־B2C ובתור יזמת בנישה הזו היו מעט מאוד שיתופי מידע בחוץ ומיטאפים ממוקדים – אז הרמתי יחד עם שותפה כנס B2C גדול בארץ בשיתוף Google".
השתיים מספרות כי עם פרוץ הלחימה חוו אובדן, חרדה והרבה חוסר ודאות, ושתיהן הפסיקו לעבוד בתקופה הזו והתמקדו בתפעול החמ"ל שהקימו. "העבודה הייתה 7/24 ומהר מאוד הטמענו טכנולוגיות שאפשרו לנו לנהל את המערך בצורה יעילה ובנינו מבנה ארגוני, חלוקת אחריות והטמעת תהליכים בצורה מהירה", הן מספרות.
"השנה האחרונה הוציאה מאיתנו יכולות שלא ידענו שיש לנו ולימדה אותנו להתמודד עם האתגרים הרבים בצורה יצירתית ועם ראש פתוח", הן מספרות, ומציגות את אחד האתגרים שאיתם התמודדו: "מחירי הדלק גרמו לכך שנהגים רבים לא יכלו להרשות לעצמם להתנדב בחמ״ל ונוצר מחסור משמעותי בנהגים. הבנו מיד שגיוס המונים במקרה שלנו לא יהיה אפקטיבי, אז בנינו קמפיין וחיפשנו חברות שייקחו חסות על הפעילות שלנו, וכך יצרנו שיתוף פעולה עם חברות גדולות במשק. בכך הפכנו לחמ"ל השינוע הראשון שגייס כסף מחסות, ואפשרנו המשך נסיעות בצורה רציפה של משאיות, אוטובוסים ומכוניות".
