"אם אנחנו לא נעשה את זה – אף אחד אחר לא יעשה את זה"

ד"ר דין לייטרסדורף >> גיל: 26 >> מייסד Decart.ai

נראה שהכל בחייו הלא שגרתיים של היזם הצעיר דין לייטרסדורף, נע בהילוך מהיר ומטורף. את שלושת התארים שלו במדעי המחשב מהטכניון סיים תוך פחות משש שנים, בדרך לתואר דוקטור במהירות שיא; את סטארט־אפ הבינה המלאכותית דקארט (ia.Decart) הקים יחד עם שותפו משה שלו לפני קצת יותר משנה, ותוך זמן קצר הציג פלטפורמה המשפרת את דרמטית יעילות הביצועים בענף; תוך חודשים ספורים הפך את הסטארט־אפ הקטן לחברה רווחית עם לקוחות ענק, המייצרות הכנסות שנתיות של מיליוני דולרים; את ההון להקמת החברה, עשרות מיליוני דולרים, גייס תוך שבועות בודדים – ואת Oasis, משחק הוידאו מבוסס ה־AI, השיק מיד אחרי הגיוס הראשון, וצבר לדבריו מיליון משתמשים רשומים תוך שלושה ימים בלבד – מהיר יותר מהקצב שהציגה OpenAI בזמנו עם ChatGPT.

לייטרסדורף, המכהן כמנכ"ל החברה ושלו, סמנכ"ל המוצר, הקימו את המעבדה למחקר ולפיתוח AI בשלהי 2023, שיאה של המלחמה, במטרה להתמקד ביעילות של אימון והרצת מודלים של בינה מלאכותית. תוך זמן קצר הציגו פלטפורמה המאפשרת לארגונים וחברות לאמן מודלי דאטה גדולים ביעילות משופרת פי עשרה – מה שהופך את כל תהליך האימון וההרצה ליעיל ובעיקר זול הרבה יותר. עבור חברות הטכנולוגיה הענקיות, ששופכות מיליארדים בכל שנה על התהליך, מדובר בחיסכון אדיר ומהפכה של ממש בעלויות. עבור המשקיעים מדובר באווזה שעתידה להטיל ביצי זהב גדולות במיוחד.
״אנחנו אחת מחברות ה־AI החזקות בעולם היום״, הוא קובע בנחרצות, ״בוודאות אנחנו הכי חזקים בעולם ביכולת להריץ מודלים בצורה מאוד מאוד יעילה״.

בינתיים זה אכן נראה כך. מהר מאוד הפך הסטארט־אפ הצעיר לרווחי, ועוד לפני שיצא מהצללים, כבר ייצר – בעיקר מלקוחות וארגונים בתחום תשתיות הענן – קצב הכנסות שנתי של יותר מ־10 מיליון דולר. ״זה גדל מאז״, מעיר לייטרסדורף כששואלים אותו לגבי הנתונים, ומדגיש כי עיקר הכנסות החברה כיום מגיעות ממכירות לענני GPU וחברות AI שמאמנות ומריצות מודלים.

קצב גיוס המזומנים של החברה מהיר לא פחות. בתוך פחות מ־15 חודשים מההקמה, דקארט כבר חתומה על גיוסים של 53 מיליון דולר ממשקיעים מובילים, כמו קרן בנצ'מרק, סקויה קפיטל וזאב ונצ׳רס, קרן הון הסיכון של היזם הסדרתי והמיליארדר אורן זאב. על סבב SEED בהיקף של 21 מיליון דולר הודיעה באוקטובר אשתקד ותוך פחות מחודשיים השלימה סבב נוסף של 32 מיליון דולר – במטרה לעמוד בקצב ההתקדמות המואץ של החברה, המעסיקה במשרדיה בתל אביב 35 עובדים.

דוגמה לפוטנציאל העצום של הסטארט־אפ נחשף לאחרונה עם Oasis – ״ניסוי יכולות״ ששחררה כמודל ה־GenAI הראשון בעולם ליצירת וידאו אינטראקטיבי בזמן אמת. ההצלחה של Oasis, מעיין גרסה גנרטיבית של משחק האונליין הפופולרי מיינקראפט (Minecraft), היתה מיידית וחסרת תקדים – עם מיליון משתמשים רשומים תוך שלושה ימים בלבד, וחמישה מיליון תוך שבוע. אפילו אילון מאסק לא נשאר אדיש והתייחס לקצב המטאורי שבו מגנטו משתמשים, במילים: "וואוו, זה קורה מהר".

״Oasis היה טסט שעכשיו הולך להתפתח להרבה דברים שנראה בשנה קרובה, לא רק בגיימינג אלא בתעשיית הבידור כולה״, משתף לייטרסדורף, ״גם מוצרים שאנחנו נוציא וגם טכנולוגיה שאנחנו מוכרים לענקיות בתחום. תשמע על זה בחודשים הקרובים״.

את התגובות לדמו הראשון ששחררו וזכה להצלחה כבירה הוא לוקח בפרופורציות. ״זה היה רק דמו למלא דברים שאנחנו הולכים להוציא בשנה הקרובה ושבאמת אפשריים רק מהאופן שבו העבודה שלנו בנויה״, הוא מספר, ״אנחנו יכולים לעשות דברים הרבה יותר יעילים ב־AI מכל שחקן אחר. ויש אינספור שימושים. זה כיף״.

״בכלל, הולכת להיות שנה מרתקת״, הוא ממשיך, ״ב־2025 או 2026 ייצא לשוק מוצר שיגרום ל־ChatGPT להיראות כמו דמו קטן ביחס אליו. מישהו הולך לעשות את זה. אני לגמרי בטוח בזה ואני רוצה שדקארט תהיה המישהו שיעשה את זה״, קובע לייטרסדורף.

החיים ב־Fast Forward

כדי להבין לעומק איך הגיע הדוקטור הצעיר בן ה־26 לאן שהגיע בזמן כה קצר, צריך להוריד הילוך, ולהתבונן לעומק על סיפור חייו החריג.

הוא נולד במבשרת ציון, וחווה ילדות שהיא בעצם מסע בין תרבויות. במהלך רוב שנות ילדותו התגורר בחו״ל במסגרת שליחות הוריו ובארץ למד במוסדות חינוך בינלאומיים – נע בין לימודים בבית ספר אמריקאי בלוזאן, שווייץ, לבין חוות הנוער הציונית בישראל. בתיכון חווה על בשרו את התחרותיות הקיצונית של עמק הסיליקון בקליפורניה – מה שדחף אותו לסיים את השנתיים האחרונות בתיכון בפאלו אלטו בשנה אחת. זה השאיר לו בדיוק שנה לפני הגיוס לנסות לכווץ משימה של ארבע שנים לשנה אחת ולהשלים תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון. ״הזהירו אותי שם לא לעשות את זה״, הוא מספר בחיוך, ״עניתי בצורה פשוטה: התוצאה הסופית תהיה מאוד בינארית – או שזה ירסק אותי או שזה יטיס אותי. או שאכשל, או שזה יעבוד. ואם זה יעבוד זה יהיה מטורף! למזלי זה באמת עבד״. נראה שכך מתוכנת במוחו תהליך קבלת ההחלטות, באופן בינארי. 0 או 1. הצלחה או כישלון. את הכישלון הוא מקבל כעוד הסתעפות בינארית טבעית, יודע מראש לא לקחת ללב.

את לימודי מדעי המחשב בטכניון התחיל כשהוא בן 17 בלבד והשלים שלושה תארים בתוך 11 סמסטרים בלבד, כולל דוקטורט, אותו קיבל כשהיה בן 23, וגם בכך שבר שיאים. את התארים אגב סיים עם הצטיינות נשיא בציון ממוצע של 98.2 – מה שנחשב עד היום בין 5 הציונים הגבוהים ביותר שנרשמו בתולדות המוסד האקדמי.

בגיל 19 התגייס ושובץ למסלול אר״מ, הנחשב למסלול הגבוה והיוקרתי ביותר בחיל המודיעין לחוקרים בסייבר. בהמשך שובץ לתפקיד חוקר טכנולוגי ביחידה 8200, שם זכה גם בפרס ביטחון ישראל. ושם גם פגש את מי שעתיד להיות השותף שלו להקמת דקארט."כל המוחות הגדולים הולכים היום או לגוגל או לפייסבוק והם הסיבה לדעתי לכך שישראל מתדרדרת ב־AI. הם מגייסים את הטאלנט הכי חכם כדי שלא יקומו סטארט־אפים. על הבעיות החשובות עובדים בפאלו אלטו. פה בארץ הם נותנים להם לפתור את בעיות הגי׳פה"

״נתקלתי במשה במקרה במסדרון״, הוא משחזר את רגע הפגישה שהובילה במרוצת הימים להקמת דקארט. זה היה שבוע אחרי שומר חומות. לייטרסדורף היה אז חוקר טכנולוגי צעיר ושלו אזרח עובד צה״ל שעובד ישירות תחת מפקד 8200. ״פתחנו בשיחה אקראית שנמשכה ארבע שעות. דיברנו על מיליון רעיונות שהיו לי בראש, מיליון פרויקטים מאוד מאוד מאתגרים, עם סיכויי הצלחה מאוד קלושים – אבל כאלה שאם יצליחו ישנו את הכל״.

את ה״טיול אחרי הצבא״ עשה בסינגפור, שם השלים את עבודת הפוסט דוקטורט שלו, וגיבש את הצוות המחקרי והתזה התיאורטית שלימים תהפוך להיות סטארט־אפ AI. ״רצינו להקים משהו מעניין. בחנו הכל – מלוחות סולאריים ועד בינה מלאכותית לשירותי בריאות״, מספר לייטרסדורף. ״שום דבר לא הדליק אותנו. חשבנו מה יעמוד ב׳מבחן וויקיפדיה׳ – מה יהיה כתוב שם בעוד 20 שנה שיגרום לנו להתרגשות. שנרגיש שעשינו היסטוריה״.

הם הבינו שאחרי הדרך שכבר עשו ובזכות גילם, יש להם הזדמנות חד פעמית – להקדיש עשר שנים ולנסות לבנות מאפס ׳קילו־קורן׳, חברה של טריליון דולר. ״רק מי ששינה את העולם מגיע לשווי הזה״, מתאר לייטרסדורף בעיניים נוצצות. ״חברות שבאמת שינו משהו. אם תצליח – עשית היסטוריה. ואם לא – הכל טוב, עדיין היה לך את העשור הכי מטורף בחיים״.

״ברגע שאתה מתחיל לחשוב ככה, דברים פתאום מתחילים להסתדר לך בראש״, הוא מסביר. ״זה שם אותך על מסלול יותר ברור. אין הרבה דברים ב־AI שיכולים להתפתח לחברה של טריליון דולר. כל סטארט־אפ אחר, שהוא לא מהפכני, יהיה קטן מדי. הכל מתגמד בהשוואה לזה״.

אז זה היעד? חברה של טריליון דולר?
"תחשוב, אם גוגל היו רוכשים בזמנו את וויז – דמיין איפה אסף (רפפורט, מייסד ומנכ״ל WIZ, א.ז) היה בהיסטוריה של החברה. הוא בוודאות לא היה המנכ״ל, כנראה אפילו לא היה מדווח ישירות למנכ״ל. זו היתה מחלקה נישתית קטנטונת בתוך גוגל. (הראיון נערך לפני שרפפורט מכר לגוגל את ZIW, שעל פי דיווחים תישאר חברה עצמאית תחת גוגל, א.ז).
"אותו דבר כאן. ברגע שאתה חושב על איך להקים את חברת הקילו־קורן הבאה, העולם מתחיל להסתדר. יש מעט מאוד דברים שאני יכול לעשות כדי להשיג את זה. אני יודע שלא יכול להיות ש־ChatGPT יהיה המוצר האחרון שהעולם יקבל מ־AI. חייב להיות מוצר נוסף שיגיע למיליארד אנשים. שיהיה הפייסבוק, הטיקטוק או הגוגל הבאים. וזה מה שאנחנו הולכים לבנות.

"תראה את צוקרברג. יש לו ארבעה מיליארד אנשים שנכנסים בכל יום לפלטפורמות שלו".

וזה מה שאתה רוצה לבנות?
"זה מה שאנחנו חייבים לבנות. מגיל מאוד קטן אני קורא את רשימות המיליארדרים של פורבס. וכל פעם מחדש התעצבנתי כשחשבתי על רעיון גדול והייתי מגלה שמי שביצע אותו הוא רק במקום ה־1000 ברשימה. וחשבתי שזה לא מקום מגניב בכלל. למה לא לכוון למקום ה־500? למה לא 100? ככה מאוד מהר אתה מגיע למסקנה שאתה חייב לכוון ל־01 Top – אם אתה לא שם, זה לא מעניין.
קח עשור, נסה להגיע לעשירייה המובילה של פורבס. הצלחת? מגניב. לא הצלחת? עדיין היה לך את העשור הכי מטורף שיש".

אז אתה מנסה לבנות את הגוגל הבאה.

"הגוגל הבאה, הפייסבוק הבאה, הטיק טוק הבאה. זה הולך להיות שונה מאוד, אבל בסדר הגודל של החברות האלה. מה יהיה המוצר בדיוק, זה לא באמת משנה, כי עד שיתפרסם הראיון הזה אנחנו נחליף את הרעיון עוד 70 פעם. מה שנשאר קבוע זה מה שקל לנו לעשות, שזה להביא את הטאלנטים הכי חזקים בארץ ולשים את כולם במקום אחד כדי שיעבדו על הבעיות הכי קשות ב־AI.

"זה קל לעשות – כי אין מקום כזה היום. כל המוחות הגדולים הולכים היום או לגוגל או לפייסבוק והם הסיבה לדעתי לכך שישראל מתדרדרת ב־AI. הם מאוד מעכבים אותנו.

"הרי האסטרטגיה של גוגל זה לחנוק סטארט־אפים. הם מגייסים את הטאלנטים הכי חכמים כדי שלא יקומו סטארט־אפים ומה שקורה פה בישראל לא שונה. הם מגייסים את האנשים הכי חכמים במדינה – יש להם הרי אינסוף כסף – והם לא נותנים להם לעבוד על הבעיות הבאמת חשובות. על הבעיות החשובות באמת עובדים בפאלו אלטו. פה בארץ הם נותנים להם לפתור את בעיות הגי׳פה שאתה לא רוצה להתעסק בהם".

אתה מתאר בזבוז אדיר…
"בזבוז מטורף. את הטאלנטים שאיכשהו מצליחים להתבלט פה שולחים לחו״ל – לשוויץ או לארה״ב. יש לך היום בנאדם אחד בגוגל ישראל שבאמת אימן מודלים, ומה עושים איתו עכשיו? שולחים אותו לשוויץ. את זה אנחנו רוצים לשנות. וזה קל.

"בסוף, בשורה התחתונה, AI הולך ליצור את המעצמות הבאות והמדינות שיובילו ב־AI יהיו המעצמות הבאות. כיום, ארה״ב וסין מתחרות על שני המקומות הראשונים והשאלה היא מי מתחרה על המקום השלישי. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שלא לנצח בזה".

ישראל בכלל במרוץ?
"היום לא. צרפת עקפה אותנו, קוריאה עקפה אותנו, בריטניה… אפילו ספרד. כולם עקפו אותנו. ומה שמתסכל הוא שיש פה את הטאלנטים שיכולים לשנות את זה. הבעיה היא בזבוז המוחות וגם שחלק גדול מהם מפוקסים בסייבר. כולם הולכים לסייבר.

"אנחנו צריכים שישראל תהיה במקום השלישי בעולם ב־AI. מינימום. יום אחד גם נתחרה בסין וארה״ב על המקום הראשון. היום, לא יכול להיות שלא נהיה בטופ 3. ואם לא נעשה את זה פה בדקארט אף אחד אחר לא יעשה את זה".
אין ספק, דין לייטרסדורף יודע לשרטט חזון, יודע לנסח את המטרות – ו'לכוון גבוה' זה מונח שנמוך עליו. עכשיו חובת ההוכחה עליו.