אמיר חאג' עלי >> גיל: 29 >> מייסד Universal AI
השעה עשר וחצי בלילה בסן פרנסיסקו. אמיר חאג׳ עלי יושב באחד מחדרי הישיבות של Universal AI, הסטארט־אפ שייסד. לפניו עוד לילה ארוך. מדי פעם הוא מוצא את עצמו ישן במשרד. המיזם שלו רק בן חודשיים, אבל הוא כבר אחרי גיוס של 10 מיליון דולר בפרה סיד ממשקיעים ידועי שם בעמק הסיליקון, בהם אריק שמידט, ג'ארד קושנר ואיוונקה טראמפ ואלעד גיל.
“אני חסר סבלנות, לא אוהב לחכות", הוא מעיד על עצמו. "הזמן הוא הדבר הכי יקר שיש לנו. החיים לא מאוד ארוכים, ויש כל כך הרבה דברים חשובים לעשות בחיים. אני כל הזמן מרגיש באיחור וכל יום, לא משנה מתי, אני מרגיש שאני רץ. אנשים חושבים שאני סובל. זה ממש לא נכון. אני נהנה, אוהב את מה שאני עושה. ההשפעה של מה שאנחנו עושים מאוד גדולה”.
מסלול חייו יוצא הדופן של חאג' עלי, בן ה־29, התחיל בשפרעם, האח הצעיר אחרי ארבע בנות. הוא גדל במשפחה שחינכה למצוינות. אביו מהנדס מכונות ואמו מנהלת בית ספר. "ההורים שלי דאגו שכולנו נלמד. ואכן, כולנו סיימנו תארים מתקדמים", הוא מספר.
אחרי התיכון הוא ביקר אצל חבר בטכניון, הביט על חומרי הלימוד בפיזיקה והתלהב. "נרשמתי בדיוק כשהסמסטר התחיל", הוא מספר. חאג' עלי החל ללמוד הנדסת חשמל ("אמרו לי שזה המקצוע הכי קשה, וזה אתגר אותי") ואחר כך עבר למדעי המחשב ("זה מה שעניין אותי באמת"). הוא סיים תואר ראשון ושני בטכניון בהצטיינות יתרה, כשבזמן הלימודים עבד במלאנוקס (שנרכשה על־ידי אנבידיה). "הטכניון היה כמו בית בשבילי. הלימודים היו במרכז, בלי הסחות דעת", הוא אומר. "אם מבחן היה קל מדי, זה היה מעצבן אותי. אני אוהב אתגרים”.
לאחר מכן המשיך לדוקטורט בברקלי. "יש רק שלוש אוניברסיטאות לעשות בהן את הדוקטורט הזה, בחרתי לפי האנשים שעובדים שם. היה לי את המנחה מספר 1 בעולם, פרופ' איון סטויקה. זוכה פרס טיורינג דיוויד פטרסון, ישב במשרד לידי, והיום הוא אחד המשקיעים בחברה”.
"כסף אף פעם לא היה המניע שלי"
את הדוקטורט סיים בתוך שנתיים בלבד – הזמן הקצר ביותר בתולדות האוניברסיטה. במהלך הדוקטורט, כבר ב־2018, הוא חקר למידת מכונה ושיטות לשיפור יעילות קוד, אז תחום חדשני – וכיום הבסיס לבינה המלאכותית.
בזמן הלימודים הצטרף לצוות המייסד של Anyscale, שם הוביל צוותי פיתוח בתחום ה־Gen AI. החברה צמחה במהירות ל־150 עובדים, וחאג' עלי רץ קדימה להקים עוד שני סטארט־אפים.
“כסף אף פעם לא היה המניע שלי. אם הייתי רוצה רק כסף, הייתי נשאר בחברת AI גדולה ומרוויח מיליונים בשנה", הוא מסביר. "מה שמניע אותי זה אימפקט. אני רוצה ליצור משהו שישפיע על האנושות. אנחנו בני מזל לחיות בתקופה שבה הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר, ואנחנו יכולים לפתור בעיות שבעבר נראו בלתי פתירות”.
Universal AI, החברה שהקים, מתמקדת ביצירת מודלים קטנים של בינה מלאכותית עבור ארגונים הזקוקים לפתרונות מעשיים. "החברה מזהה אתגרים משמעותיים בתחום", הוא מסביר, "ארגונים רבים מתקשים לאמץ ולהטמיע בינה מלאכותית באופן יעיל. קיים פער בין המחקר המתקדם לבין היישום בשטח, והמעבר מפריצות דרך מחקריות ליישומים מעשיים איטי מדי".
"ויזת איינשטיין"
“החברה מתמקדת בהאצת התהליך של הפיכת חידושים בתחום הבינה המלאכותית לפתרונות מעשיים, תוך שילוב בין מומחיות מחקרית עמוקה לבין גישה פרגמטית ממוקדת ביצוע. אנחנו מאמינים שהבינה המלאכותית נמצאת בנקודת מפנה, ותפקידנו הוא להאיץ את המעבר שלה ממחקר למציאות, מהבטחה להשפעה ממשית”.
החזון שלו שכנע את בכירי המשקיעים בסיליקון ואלי. בהם, כאמור, ג'ארד קושנר ואיוונקה טראמפ, "אנשים טובים ונחמדים", לדבריו. "בארץ אנחנו חושבים שהעולם הוא משחק סכום אפס, שכדי שאצליח מישהו צריך להפסיד. כשעבדתי עם האנשים הללו הבנתי שכולנו יכולים לגדול ביחד. אנחנו ספינה גדולה שנעה וכולנו צריכים להניע אותה”.
כשנשאל על כשלונות במהלך הדרך, הוא אומר "אני נכשל כל יום. לקוח שהדיל איתו לא מסתדר, משקיע שלא מצטרף, מבחן שלא הולך טוב. אני נהנה מהכישלון, אני נהנה כשדברים קשים. זה טוב, זה מחזק, זה מחשל. אני מאמין שככל שאתה סובל יותר, אתה לומד יותר ומתקדם יותר". באותו אופן, הוא מקבל בברכה ביקורות: "זה נותן לי הזדמנות להשתפר ולהיות גרסה יותר טובה של עצמי”.
מעבר לקריירה המרשימה, חאג' עלי היה גם חבר בוועד המנהל של אגודת הטכניון האמריקאית והקדיש מזמנו לקידום חינוך הנדסי באוכלוסיות מוחלשות. כישראלי־ערבי שחי ופועל בארצות הברית (עם ויזת EB1, ויזת איינשטיין ליכולות יוצאות דופן) הזהות שלו מורכבת. "אני לא מכיר הרבה אנשים במצב שלי", הוא אומר. "זה מרגיש לבד. בארה"ב, מבחינת רוב האנשים, אני פשוט ישראלי. בישראל, לעומת זאת, אנשים תמיד מנסים להגדיר אותי. אבל אני מתמקד בעשייה – במה שאני יכול לשנות. כשהייתי בארץ התמקדתי בטוב ועשיתי את המקסימום. אני לא יכול לשלוט על הדברים הלא טובים או להשפיע עליהם, אז אין לי בשביל מה”.
