בדרך כלל הסיפור דומה: הורים שדוחפים את ילדיהם אל הזוהר והתהילה כבר מגיל צעיר. במקרה של נועה כהן, העלילה קצת אחרת. היא היתה בת חמש כשניגשה להוריה – עורכי דין הייטקיסטים שלא היו קשורים כלל לתעשיית הבידור – וביקשה מהם לקחת אותה לסוכנות.
“’מאיפה את יודעת מה זו סוכנות?' הם שאלו", היא נזכרת בחיוך. ילדה שידעה בדיוק מה היא רוצה. כהן ראתה ילדים אחרים בפרסומות ובשלטי חוצות והחליטה שזה המקום שלה. "לא ראיתי שום סיבה שאני לא אוכל לעשות את זה. זה פשוט היה נראה לי כל כך הגיוני".
מאז החלה כהן במסע מזורז בעולם המשחק, הבידור והדוגמנות: בגיל 12 כבר כיכבה ב"הבנים והבנות", התברגה בהנחיית "ישראל בידור", ובטרם מלאו לה 17 כבר עמדה מול מצלמות "הצינור". במקביל, הספיקה לגלם תפקידים מגוונים בסדרות וסרטים כמו "אחותי קפצה כיתה", "האחיין שלי בנץ", "אינפיניטי" ו"רוח צפונית".
אבל כל אלה לא הכינו אותה לתפקיד של השנה האחרונה. לאחר שנים של הופעות בטלוויזיה, פרצה כהן לראשונה למסך הגדול במיוחד. בתפקיד הקולנועי הראשון שלה נבחרה לגלם את מריה הקדושה, אמו של ישו, בהפקת ענק של נטפליקס לצד אנתוני הופקינס. "זה התחיל כעוד אודישן שגרתי", היא מספרת. "הייתי ממש חולה, עם 39 מעלות חום, וכמעט ולא שלחתי את האודישן". כשהחלו המגעים הראשוניים על התפקיד, פרצה המלחמה.
הצילומים במרוקו, שנמשכו שלושה חודשים, היו מאתגרים במיוחד. "המשפחה בארץ, חברים במילואים, חברים שמשתקמים מהנובה. הכל היה כאוטי", היא משחזרת. "ומרחוק הדברים נראים גרועים יותר. אתה רואה רק את הדיווחים ואת ה'הותר לפרסום' וזה יכול להטריף את הדעת". במציאות מורכבת שכזו, או אולי דווקא בהשראתה, כהן ראתה בתפקיד שליחות. "לא הפסקתי לדבר בגאווה ובגאון על המקום שממנו הגעתי", היא אומרת. "קיבלתי גיבוי מלא מההפקה ומנטפליקס, את הגב הכי חם ותומך שיכולתי לקבל".
כשהיא נשאלת על מסר לצעירים השואפים לקריירה בתעשייה, כהן בוחרת דווקא לפנות להורים. "לא הייתי יכולה להגיע לשום מקום בלי התמיכה האינסופית של ההורים שלי", היא אומרת. "גם כשהורים אחרים הרימו גבה, הם היו איתי במאה אחוז. ילד צריך רק מבוגר אחד שיאמין בו – אבל באמת. תראו את הילדים שלכם, תראו אותם באמת, ותנו להם לעוף, כי התמיכה הזו היא זו שעושה את כל ההבדל".
