״חשבי על מה שמיקרוסופט עשתה בשנות השמונים״, אומר ניר מינרבי, מייסד-שותף ומנכ״ל Classiq. ״אם רצית להשתמש במחשב, היית צריך מערכת הפעלה שתאפשר לך לעבוד איתו. זה מה שאנחנו עושים בעולם המחשוב הקוונטי״.
שש שנים אחרי שהקים את החברה יחד עם אמיר נווה וד״ר יהודה נווה, זה גם החזון שמוביל את Classiq: להפוך לשכבת התוכנה שמחברת בין המשתמש לבין דור חדש לגמרי של מחשבים. בזמן שחברות הטכנולוגיה הגדולות מתחרות על בניית החומרה הקוונטית, Classiq, שמייסדיה הצעירים נבחרו בשנת 2022 לרשימת פורבס 30Under30, בחרה לפעול בשכבה שמעליה. הפלטפורמה שלה מאפשרת לארגונים לפתח ולהריץ יישומים קוונטיים על גבי סוגים שונים של מחשבים, מבלי לבנות מחדש את התוכנה בכל פעם שהחומרה משתנה.
כשהוקמה ב-2020, המחשוב הקוונטי כבר משך השקעות ומאמץ מצד כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, אבל הדרך להשתמש במחשבים האלה עדיין היתה מורכבת מאוד. בניגוד לפיתוח תוכנה למחשבים רגילים, בניית יישום קוונטי דורשת לתרגם בעיה שרוצים לפתור לרצף פעולות שמתאים למבנה ולמגבלות של המחשב הקוונטי – תהליך שדורש מומחיות עמוקה בתחום. כאן זיהו המייסדים את ההזדמנות לבנות שכבת תוכנה שתעשה חלק גדול מהעבודה הזו עבור המשתמש. ״ראינו לנגד עינינו שיש פה מהפכה של פעם בחמישים, שישים או שבעים שנה״, מספר מינרבי, ״שאלנו את עצמנו אם יש לנו את הזווית להשתלב בה״. הפלטפורמה שפיתחו מאפשרת למשתמש להגדיר את הבעיה שהוא רוצה לפתור ואת הדרישות מהמערכת, והיא מתרגמת אותן לתוכנה שניתן להריץ על מחשבים קוונטיים שונים.
הבחירה להתמקד בתוכנה מאפשרת ל-Classiq לפעול בשוק שבו שאלת החומרה עדיין רחוקה מהכרעה. כיום חברות שונות מפתחות מחשבים קוונטיים המבוססים על טכנולוגיות וארכיטקטורות שונות, והתחרות על המחשב הקוונטי השימושי הראשון עדיין בעיצומה. הפלטפורמה של Classiq נבנתה כך שהתוכנה שמפותחת באמצעותה אינה תלויה ביצרנית חומרה אחת, ויכולה להיות מותאמת למחשבים שונים. ״מבחינתנו זה לא משנה מי מהשחקניות של החומרה תנצח״, אומר מינרבי. ״יש איזשהו מרוץ חימוש סביב מי תפתח את המחשב הקוונטי המועיל הראשון. אנחנו שם בתוכנה, אנחנו מערכת ההפעלה״. הגישה הזו כבר הביאה את החברה לעבוד עם שורה של תאגידים וארגונים גדולים בעולם, ביניהם BMW, Rolls-Royce, Lufthansa, HSBC ו-Wells Fargo, לצד ממשלות ומוסדות אקדמיים.
ההימור של Classiq נשען על ההנחה שמחשוב קוונטי יהפוך בשנים הקרובות מטכנולוגיה שנמצאת בעיקר בשלבי מחקר ופיתוח לכלי שיוכל להתמודד עם בעיות שמחשבים רגילים מתקשים לפתור. היישומים האפשריים נעים מפיתוח תרופות וחומרים חדשים ועד לפתרונות בתחומי האנרגיה, הפיננסים והביולוגיה. ״עוד חמש שנים מחשבים קוונטיים באמת ישנו את העולם״, אומרים בחברה. ״הם יאפשרו ליצור תרופות חדשות שלא היה אפשר לדמיין, פתרונות אנרגיה, חומרים חדשים ומודלים ביולוגיים. זה באמת יעשה דברים שאפשר, ובעיקר אי אפשר, לדמיין״.
כיום, שש שנים לאחר הקמתה, Classiq גייסה יותר מ-200 מיליון דולר ממשקיעים ביניהם SoftBank, Norwest, Andreessen Horowitz ו-Team8, לצד שחקניות אסטרטגיות כמו AMD, Qualcomm ו-HSBC. מבחינת החברה, השלב הבא הוא לבסס את מעמדה כשכבת התוכנה המרכזית של עולם המחשוב הקוונטי ככל שהטכנולוגיה תבשיל ותיכנס לשימוש רחב יותר. ״עוד חמש שנים אנחנו רואים אותנו כחברה ציבורית שהיא הסטנדרט בתוכנה הקוונטית, שמשתמשים בה התאגידים הגדולים בעולם, אקדמיות וממשלות״, הם מסכמים. ״זאת המטרה שלנו מהיום הראשון. בשש השנים האחרונות סימנו כמה אבני דרך בדרך לשם. כמובן שיש עוד הרבה מאוד עבודה לעשות, אבל בסך הכול אנחנו בכיוון״.
