״חשבו על טסלה. המפתחים שם לא מתכנתים את המכוניות – הם בונים את המפעל, והמכוניות נוצרות בתוכו. ככה כל עולם התוכנה הולך להיראות״, אומר יונתן בוגוסלבסקי, מייסד שותף ו-CTO ב-Port.
לדבריו, השלב הבא במהפכת ה-AI ישנה גם את תפקידם של המפתחים עצמם: במקום לכתוב את מרבית הקוד, הם יבנו את התשתית והכללים שבתוכם סוכני AI יוכלו לבצע יותר ויותר מעבודת הפיתוח באופן עצמאי. ״אנחנו קוראים לזה מעבר מ-Manual engineering ל-Autonomous engineering. המפתחים כבר לא כותבים את הקוד עצמו, הם בונים את המפעל שבו ה-Agents כותבים אותו״.
אלא שככל שסוכני AI מקבלים יותר אחריות בתהליך הפיתוח, כך עולה גם השאלה עד כמה אפשר לאפשר להם לפעול באופן עצמאי בתוך מערכות ארגוניות. כתיבת קוד היא רק חלק מהתהליך: סוכן שרוצה לפרוס גירסה, לטפל בתקלה או לבצע שינוי בתשתית צריך לדעת לאילו מערכות מותר לו לגשת, באילו תנאים הוא רשאי לבצע פעולה בעצמו ומתי עליו לעצור ולבקש אישור אנושי.
כאן נכנסת Port, שהוקמה ב-2022 על ידי זוהר עיני ויונתן בוגוסלבסקי ומפתחת תשתית שמרכזת את המידע, ההרשאות, הכללים ותהליכי העבודה של ארגון הפיתוח, ומאפשרת לסוכני AI לפעול בתוכו בהתאם להם. ״לכל ארגון יש את הסטנדרטים שלו״, מסביר בוגוסלבסקי, ״צריך לתת ל-Agent את הקונטקסט הנכון ואת ה-Guardrails: מתי הוא יכול לעשות מה, ומתי הוא צריך לבקש אישור מאדם – ממש כמו עובד מן המניין״.
חיסכון של 50%
שורשי החברה קדמו בהרבה לגל ה-AI הנוכחי. עיני ובוגוסלבסקי, שנבחרו בשנה שעברה לרשימת 30Under30 של פורבס ישראל, הכירו עוד במהלך שירותם ביחידה 8200, שם פגשו את אותה בעיה משני צידיה. בוגוסלבסקי עמד בראש צוות שהקים פורטל פנימי ששירת יותר מ-2,000 מפתחים ואיחד עבורם כלים ותהליכי עבודה, בעוד עיני היה אחד המפתחים שהשתמשו בו.
הרעיון היה לאפשר למפתחים לבצע בעצמם פעולות ולקבל משאבים והרשאות, מבלי להמתין בכל פעם לצוותי התשתיות, אך עדיין בתוך הכללים וההגבלות של הארגון. לאחר השחרור ערכו השניים יותר מ-100 שיחות עם חברות כדי לבדוק אם אותה בעיה קיימת גם מחוץ לצבא, ובתוך חודשים כבר בנו מוצר ראשוני עם לקוחות ראשונים. ארבע שנים מאוחר יותר, אותה בעיה קיבלה ממד חדש לחלוטין: אם בעבר Port נדרשה להסדיר את העצמאות שמקבלים מפתחים, כעת היא נדרשת לעשות זאת עבור צבא של סוכני AI שיכולים לעבוד מסביב לשעון.
האתגר הופך משמעותי במיוחד בארגונים גדולים. בעוד השימוש האישי בכלי AI צומח במהירות, הכנסת סוכנים לתהליכי פיתוח של בנקים, חברות פיננסיות ותאגידים מורכבת הרבה יותר: פעולה אחת עשויה לערב מנהל מוצר, ארכיטקט, אנשי אבטחה וצוות שאחראי על העלאת הגרסה, כשבכל שלב נדרשים הרשאות, מידע ואישורים שונים. לדברי המייסדים, זהו בדיוק הפער שעדיין מונע מארגונים גדולים לממש את מלוא הפוטנציאל של ה-AI.
״ב-Enterprise עדיין מתקשים לראות את התוצאות שאנשים כבר רואים בשימוש האישי ב-AI״, אומר בוגוסלבסקי. ״כלים שעוזרים לכתוב קוד מטפלים רק בחלק מהדרך עד שהקוד מגיע ל-Production. ברגע ש-Agent צריך לעבוד בתוך ארגון שלם, צריך לדעת להכניס בכל פעם את האדם הנכון ללופ, עם הקונטקסט הרלוונטי״. מבחינת Port, דווקא המורכבות הזו היא ההזדמנות: לבנות את שכבת התשתית שתאפשר לארגונים להעביר לסוכני AI חלקים גדולים יותר מתהליך הפיתוח, מבלי לוותר על מנגנוני הבקרה שנדרשים מהם.
״עולם פיתוח התוכנה הוא הראשון שבו מהפכת ה-AI הפכה כבר משינוי טכנולוגי לתמורה עמוקה באופן שבו ארגונים מפתחים תוכנה, וגם לאחד מתחומי ה-AI שמייצרים כיום הכנסות משמעותיות מלקוחות אנטרפרייז״, אומר לירן גרינברג, מייסד ושותף-מנהל ב-Team8, שנמנה בין המשקיעים הראשונים בחברה. ״בעוד שבתחומים רבים אחרים אנחנו עדיין בשלבים הראשונים של המסע, בפיתוח תוכנה של AI כבר מתהווה פרדיגמה חדשה: המעבר ל-Agentic SDLC ול-Software Factories – מפעלי תוכנה המונעים ומופעלים במידה הולכת וגדלה על ידי סוכני AI״.
״השינוי הזה דורש שכבת תשתית חדשה שתאפשר לארגונים לנהל את המורכבות, התהליכים והסוכנים של עולם פיתוח התוכנה החדש. Port זיהתה את השינוי הזה מוקדם מאוד ובנתה את עצמה סביבו, והיום היא צומחת בקצב אדיר ועובדת עם הארגונים הגדולים בעולם כחלק מטרנספורמציית ה-AI שלהם בפיתוח תוכנה״, מוסיף גרינברג. ״אחד הסימנים החזקים ביותר לעומק השינוי הוא ש-GitHub של Microsoft, מהחברות המובילות בעולם בכלי פיתוח תוכנה, משתמשת ב-Port גם לצרכים הפנימיים שלה״.
ואכן, המודל כבר מיושם אצל מאות לקוחות ברחבי העולם, ביניהם GitHub, Visa ו-PwC. אחת הדוגמאות הבולטות מגיעה מחברת הפינטק dLocal, שבה סוכן פנימי הפועל באמצעות Port כבר מטפל באופן אוטונומי ב-45% מהטיקטים במערך הפיתוח. לפי החברה, בצוותים המשתמשים בו נרשם שיפור של יותר מ-20% בפרודוקטיביות וקיצור של 50% בזמן הנדרש להשלמת משימות.
הצמיחה ניכרת גם במספרים: ב-2025 צמחו הכנסות החברה בכ-300% ומספר לקוחותיה כמעט הוכפל, ובדצמבר האחרון השלימה Port סבב C של 100 מיליון דולר לפי שווי של 800 מיליון דולר. כיום היא מעסיקה כ-250 עובדים, מהם 150 בישראל, ומכוונת להרחיב את המודל לכל שלבי מחזור הפיתוח. ״במקום 100 מפתחים, יש לי כביכול עשרת אלפים מפתחים שעובדים 24/7״, מסכמים עיני ובוגוסלבסקי. ״אנחנו רואים פה הזדמנות ענקית, אנחנו במרכז של השינוי הזה. הפוקוס שלנו כחברה הוא לפתור את הכאוס הזה ב-Enterprise, במיוחד בתהליך הפיתוח״.
