בעוד שצמרת הסייבר הישראלית נשענת כמעט לחלוטין על רשת הקשרים והמסלול המובנה של יחידות המודיעין, סיפורה של שולמית וילמובסקי מוכיח שכישרון יוצא דופן יכול לפרוץ את תקרות הזכוכית העבות ביותר.
וילמובסקי, בת 25 מלוד, אם לשני ילדים, גדלה בפלג חרדי בירושלים ולמדה בסמינר “בית יעקב". ללא מודל לחיקוי בסביבתה ומבלי שראתה אישה אחת העוסקת בתחום, היא נמשכה לעולם הטכנולוגיה ופילסה את דרכה לגמרי לבד. היא התחילה מקורס בסיסי לנשים בסייבר והמשיכה בעזרת לימוד עצמי, קריאת מחקרים וצפייה בסרטונים. “המרצה של הקורס לקח אותי לעבוד אצלו בחברת הייטק ירושלמית קטנה", היא מספרת, “זו היתה דריסת הרגל הראשונה שלי בתחום".
לאחר שעברה עם בעלה וילדיה למרכז הארץ, עזבה את החברה ובגיל 20 הפכה ל"האקרית לבנה" – כזו המתמחה במבדקי חדירה מורכבים למערכות ורשתות, ב-NTT Innovation Laboratory Israel, זרוע החדשנות של תאגיד הענק היפניה המגלגל הכנסות של מעל 100 מיליארד דולר בשנה. במסגרת תפקידה, היא משמשת כאישה ההאקרית היחידה בצוות המחקר הבינלאומי, המעסיק למעלה מ-380 אלף עובדים ברחבי העולם. “קיבלתי הלם תרבות", היא אומרת, “זו היתה סביבה גברית לגמרי".
פריצת הדרך של וילמובסקי אינה רק מקצועית, אלא מערכתית. בהיעדר נטוורקינג צבאי, היא הפכה בעצמה למנטורית עבור המגזר שלה ומייעצת לנשים ונערות חרדיות הפונות אליה. “נהייתי הדוגמה שרציתי שתהיה לי כשנכנסתי לתחום", היא מספרת. החזון שלה הוא דווקא חברתי ולא טכנולוגי: אקדמיה ייעודית לסייבר עבור נשים חרדיות, מתוך הבנה ששיטות הלמידה והחשיבה האנליטית מהעולם החרדי מתאימות במדויק לענף. “אני הדוגמה שהכל אפשרי", היא אומרת, “לא רק לחרדים, גם לאנשים שלא עשו את המסלול הקלאסי של יחידה טכנולוגית".
