עורכת הדין מיכל רוזנבוים הידקה את האכיפה ברשות החברות הממשלתיות עוד לפני הרפורמה המשפטית • היא הביאה לשיא את רווחי המדינה בחברות הממשלתיות ונאבקה במינויים פוליטיים בהן • אבל אז הגיע השר הממונה החדש, דוד אמסלם, שמבקש לשלוח אותה הביתה
כשעו״ד מיכל רוזנבוים התיישבה לראשונה על כיסא מנהלת רשות החברות הממשלתיות, היא לבטח ידעה כי במסגרת התפקיד הבכיר צפויים לה אתגרים מורכבים במיוחד.
כך הם פני הדברים כאשר עומדים בראש רשות האחראית על פעילותן של למעלה מ־70 חברות, המעסיקות יחד כ־55 אלף עובדים, בעלות נכסים בהיקף של למעלה מ־250 מיליארד שקל ומגלגלות מחזור הכנסות של כ־75 מיליארד שקל בשנה.
ככה זה כשלהחלטות היוצאות תחת ידך, יש השפעה ישירה על עשרות חברות דומיננטיות הנטועות עמוק בעמוד השדרה של המשק והחברה הישראלית: מתשתיות, דיור, תחבורה ואנרגיה ועד חינוך, מסחר ותקשורת – חברות המשפיעות בפעילותן היומיומית באופן ישיר על חייהם של מיליוני אזרחים בישראל.
אך גם עורכת הדין השאפתנית, שסימנה עוד בתחילת הקריירה המבטיחה שלה את התפקיד הציבורי כמטרה ריאלית, לא תכננה להפוך במהלכו לשומרת סף – ועוד באחת התקופות הקשות והמורכבות בתולדות המדינה.
זמן רב לפני שנכנסה לתפקיד, באפריל 2022, חרתה הרשות על דגלה ״להילחם בכל תופעה פסולה שמתגלעת בחברות הממשלתיות עליהן היא אמונה, ולפעול לניתוק הליכי קבלת ההחלטות בחברות משיקולים פוליטיים, תוך הגברת השקיפות והמקצועיות״. רוזנבוים לשיטתה מיישמת הלכה למעשה – ומטביעה על הרשות חותם ברור בפעילותה.
כך עשתה עם כניסתה לתפקיד, כשדרשה להדק את האכיפה על החברות הממשלתיות ולחייב אותן להעביר למדינה לפחות מחצית מהרווחים השוטפים. כתוצאה מכך – ולאחר שנים בהן לא נאכפה הדרישה המעוגנת בחוק החברות הממשלתיות – כבר בשנתה הראשונה הייתה חתומה הרשות על היקפי גבייה שטיפסו לשיא: כ־1.4 מיליארד שקל בדיבידנדים בשנת 2022, יותר מפי שניים מהשיא הקודם שנגבה ב־2019. במקביל פעלה להגביר משמעותית את שקיפות החברות, שהחלו בהוראתה לפרסם דוחות כספיים ונתונים פיננסיים חשובים.
אך נראה כי מאבקה הגדול מתחולל דווקא סביב מה שהיא רואה כפוליטיזציה של החברות הממשלתיות. כך היה כשפעלה נגד הדחתו של יו״ר דואר ישראל, מישאל וקנין, על ידי שר התקשורת שלמה קרעי – מהלך אשר פורש על ידה כ״פגיעה באינטרס הציבורי״.
כך גם היה כאשר החליטה על פסילת מינויו (בכפוף לשימוע) של עו״ד אלעד ברדוגו, אחיינו של יעקב ברדוגו, איש התקשורת ומקורבו של ראש הממשלה. רוזנבוים טענה, כי בהליך המינוי לתפקיד היועץ המשפטי של נתיבי ישראל "נפלו פגמים משמעותיים חמורים".
באופן טבעי, הפוזיציה בה ניצבת כיום רוזנבוים (במיוחד היום), הופכת אותה לשומרת סף חשובה ומזמינה עליה לחצים כבדים.
מתקפות קשות, לעיתים אישיות, מוכוונות כלפיה, בראש ובראשונה מכיוונו של השר הממונה דוד אמסלם – השר לפיתוח אזורי, המכהן גם כשר במשרד המשפטים, אשר קיבל באפריל 2023 את רשות החברות הממשלתיות לידו.
עד אז הייתה הרשות תחת סמכותו של שר האוצר. גורמי מקצוע רבים, כולל בכירים במשרד האוצר, מביעים חשש כי העברת הסמכויות למשרד שאין לו נגיעה ישירה לעניין, תסלול את הדרך לפשיטת נורמה פסולה בקרב החברות הממשלתיות של מינויים פוליטיים על בסיס קירבה אישית, על חשבון מינויים מקצועיים ראויים.
דודי אמסלם | צילום: נתי גולד, ויקיפדיה
מבחינתו של השר, רוזנבוים היא מנהלת החורגת באופן ברור מסמכותה, חסרת התאמה לתפקיד ועושה כל שביכולתה לסכל את יכולתו לבקר את עבודת רשות החברות ולהתוות את מדיניותו כשר. טעמים אלו בדיוק נימק במכתב ששיגר לנציב שירות המדינה בדרישה ״להפסיק את כהונתה של מנהלת הרשות החברות לאלתר״.
אל מול ניסיונות ההדחה והמתקפות החוזרות מצד גורמי הממשלה, הופך תפקידה של רוזנבוים לקשה ורגיש עוד יותר – בעיקר בימים הטעונים של אחרי ביטול עילת הסבירות.