רוב חייה השתדלה רינה איילין גורליק להימנע מעיסוק במציאות הכואבת והאפליה ממנה סובלת קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. מאז שעלתה ארצה עם משפחתה בגיל ארבע, היא הייתה עסוקה בפילוס דרכה בנתיבי ההצלחה הישראליים. היא סיימה את התואר הראשון במשפטים באוניברסיטה העברית והשתלבה בשוק הפרטי כעורכת דין בתחום האזרחי־מסחרי. במקביל השלימה את לימודי התואר השני באוניברסיטת בר־אילן. בשנת 2016 פנתה ללימודי מדיניות ציבורית בתוכנית המנהלים, ואחריהם ניהלה את הקליניקה לקידום שוויון באוניברסיטת בר־אילן.
נקודת המפנה בחייה של רינה הייתה שנה קודם לכן. דמאס פיקדה, חייל לבוש מדים, הותקף באכזריות על ידי שוטר ללא סיבה. המקרה הצית מחאה גדולה של יוצאי אתיופיה. "אז הבנתי שמדובר בבעיה אקוטית שאם לא נידרש אליה, היא פשוט לא תיפתר", סיפרה בשיחה עם פורבס. "בעיה שהיא איננה של יוצאי אתיופיה, אלא של החברה הישראלית כולה, שמחזיקה בתפיסות שגויות כלפי יוצאי אתיופיה, תפיסות שמאפיינות גם את מקבלי ההחלטות ומובילות למדיניות מפלה ועקבית".
בשנתיים האחרונות משמשת איילין גורליק כמנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה, ארגון הקיים משנת 1993. האגודה מקדמת מדיניות שוויונית בחברה הישראלית, ומשפיעה במגוון תחומים לשילובם המיטבי של ישראלים ממוצא אתיופי בישראל, להבטחת זכויות אדם, צמצום פערים ושוויון הזדמנויות.
הארגון פועל יחד עם מקבלי ההחלטות, כדי להביא לשינוי המדיניות בקרב גורמי הממשלה כלפי יוצאי אתיופיה. הוא תומך ומלווה את משפחות קורבנות האלימות המשטרתית, מעלה את מודעות האוכלוסייה בנוגע לאי השוויון באכיפה, מפיק כנסים חברתיים ומטפל בסיוע הקליניקה לרב תרבותיות בפניות הנוגעות למחיקת תיקים פליליים.
