אנה "דלווי" סורקין, שהתחזתה ליורשת גרמנייה, שוחררה מהכלא וממציאה את עצמה מחדש בפלטפורמה מסקרת ליוצרי תוכן בשם Passes. בראיון בלעדי לפורבס, הנוכלת הרוסייה מספרת על החיים במעצר בית, על הקריירה האמנותית שלה ועל ההשראה שהיא שואבת מסם בנקמן-פריד
"אני אמורה לקבל הזדמנות לספר את הצד שלי", אומרת אנה סורוקין ביושבה על כיסא אפור בלוי בקומה החמישית באיסט וילג' בניו יורק, כשז'קט פרוות שועל של איב סלומון זרוק מאחוריה. "לדעתי זה הוגן".
זוהי בקשה כנה לכאורה של המהגרת הגרמנייה (שנולדה ברוסיה) הידועה לשמצה על כך שהתחזתה ליורשת עצר תוך שהיא מנהלת הונאות רבות בקרב האליטה של ניו יורק. סיפורה של סורוקין בת ה-31 סופר פעמים רבות, "אבל תמיד מנקודת מבט של עיתונאי", היא אומרת.
סורוקין – המוכרת יותר בכינוי שלה, אנה דלווי – הורשעה ב-2019 בגין ניסיון גניבה וגניבת שירותים, כולל 200 אלף דולר מבנקים, מלונות יוקרה, מסעדות, אנשים פרטיים וממפעיל מטוסים פרטיים, והכל תוך התחזות ליורשת קרן נאמנות בשווי 67 מיליון דולר. במציאות, אביה היה נהג משאית ואמה ניהלה חנות נוחות. היא נידונה ל-4-12 שנות מאסר אך זכתה לשחרור מוקדם בעקבות התנהגות טובה בשנת 2021 – רק כדי להיעצר על ידי רשות ההגירה האמריקנית (ICE) שישה שבועות לאחר מכן עם ויזה שפג תוקפה. מאז אוקטובר חיה סורוקין במעצר בית במנהטן לאחר שהפקידה ערבות בסך 10,000 דולר.
סיפורה של סורוקין סופר מחדש מוקדם יותר השנה ב"להמציא את אנה", מיני סדרת נטפליקס בהפקת שונדה ריימס, שהייתה מועמדת לשלושה פרסי אמי. אף על פי שסורוקין טוענת שהיא לא ראתה את הסדרה, "להמציא את אנה" ביצרה את מעמדה בקרב צעירי האליטה בניו יורק – כולל חבריה דאז, מרטין שקרילי ומייסד פסטיבל Fyre, בילי מקפרלנד, ו-320 אלף הדולרים שקיבלה ממכירת הזכויות על הסיפור שלה לנטפליקס עזרו לה לשלם פיצויים והוצאות משפט.
כעת, למרות שעתידה בארה"ב נתון בידי רשויות ההגירה ועקבי הסאן לורן שלה מאובזרים באזיק אלקטרוני, סורוקין מוכנה למערכה הבאה. יש רק בעיה אחת: כחלק מתנאיי מעצר הבית, היא נחסמה מהמדיה החברתית וממיליון העוקבים שלה. אבל, כדרכה, סורוקין מאמינה שמצאה פירצה: Passes, סטארט-אפ שמאפשר ליוצרים להתחבר לקהל המעריצים שלהם ובאופן תיאורטי, לייצר רווח מתוכן כמו שלא היה מעולם.
"יוצרי תוכן באמת נלחצים מכך שהם נחסמים על ידי פלטפורמות", אומרת מייסדת Passes, לוסי גואו מדירתה במיאמי. "הם יכולים להיות במרחק הפרה אחת מחסימה ממקור ההכנסה העיקרי שלהם, ולפעמים הם אפילו לא יודעים מה הם עשו".
גואו בת ה-28, חיה את החיים עליהם חלמה אנה סורוקין. המיזמים העסקיים שלה הפכו אותה לאישה העשירה ה-64 בארה"ב, שעשתה את הונה "בזכות עצמה" עם הון של 440 מיליון דולר, מהקמת חברת הבינה המלאכותית Scale AI. בעוד שהשפעתה החברתית הביאה לכך שהיא זכתה לתואר "נערת המסיבות מספר 1 של מיאמי" על ידי הניו יורק פוסט, בזכות האירועים הסוערים שהיא מארגנת בבניין המגורים שלה, שעוצב על ידי זאהה חדיד.
מטרת האפליקציה היא להציג מגוון יוצרי תוכן – כולל תקליטנים, קוסמים ומדריכי כושר, בפלטפורמה שהיא שילוב של אתרים כמו Patreon, MasterClass ,Cameo ו-OnlyFans. יוצרים ישתפו את התוכן שלהם בפלטפורמה (בחינם ומאחורי חומת תשלום) ומעריצים יוכלו להירשם דרך חברות מבוססת NFT. רמות תמחור שונות, המשתנות לפי יוצר, מציעות הטבות שונות: דיג'יי, למשל, יכול להציע למעריצי "העל" (המשלמים הגבוהים ביותר) גישה אל מאחורי הקלעים או הזדמנות לבחור שיר בסט שלהם.
זה רעיון שכבר יש לו הרבה תומכים: גואו גייסה 8 מיליון דולר כדי להשיק Passes לפי שווי של 50 מיליון דולר ממשקיעים כמו פריס הילטון וג'ייק פול תוך ימים ספורים – לפני שהיה לה אתר אינטרנט רשמי, הצעה או אפילו שם. "אני יכולה להגיד שאנשים מהמרים עליי", היא אומרת. "מעולם לא הפסדתי לאנשים כסף, אז אני מקווה שלא אפסיד הפעם".
סורוקין, שלא קיבלה תשלום כדי להצטרף, תהיה אחת מהיוצרים המפורסמים הראשונים בפלטפורמה. היא מתכננת להשתמש ב-Passes כדי לפרסם וולוגים אישיים, שעליהם היא תגבה 10-99 דולר בחודש, ולהציע גם שיחות טלפון תמורת תשלומים חד-פעמיים. "אנשים מתעניינים בחיים שלי", היא אומרת ומחייכת. "אני מניחה שלא כולם זוכים להיכנס לכלא כמוני".
בעוד לגואו היו התלבטויות לגבי עבודה עם נוכלת מורשעת, היא מאמינה שסורוקין מנסה לחזור לדרך הישר. "ברור שיש לה את המוניטין שלה", אומרת גואו. "אבל היא מנסה לשנות את זה. אין לי ספק שהיא חכמה – היא הרי רימתה מספר רב של אנשים".
בסיס המעריצים הנלהב של סורוקין הוא מה שמשך את גואו לעבוד איתה. "העליתי סטורי באינסטגרם משיחת וידיאו עם אנה, והרבה נשים צעירות פנו אליי ואמרו, 'זו האלילה שלי. היא אייקון'. זה הפתיע אותי", אומרת גואו. "אבל זה גרם לי להבין ש-Passes היא למעשה פלטפורמה נהדרת עבורה. היא יכולה לספר את הסיפור שלה, את נקודת המבט שלה ואיך היא ממשיכה הלאה – בלי הונאות, אני מקווה".
סורוקין מסכימה. "אני מנסה לשנות את הנרטיב שלי", היא אומרת, "בלי לנסות לפאר את הטעויות שעשיתי". בעוד שפורנו הוא לכאורה סיבת הקיום של OnlyFans, גואו אומרת שתאפשר זאת בפלטפורמה שלה, אך סורוקין תתמקד בשיתוף הסיפור שלה, ולא הגוף שלה.
למרות מספר פריטי יוקרה כמו תיק של Saks Fifth Avenue המושלך על מיטתה, או העובדה שהמקרר שלה הוא למשקאות בלבד (היא לא מבשלת) – דירת החדר עליה משלמת סורוקין 4,250 דולר בחודש היא לא התפאורה הזוהרת אליה הייתה רגילה בעבר. האמנות המכסה את קירותיה, הכוללת שלושה תצלומים באורך מטר וחצי במחיר של 8,000 דולר ליחידה, אינה שלה – הכל מושאל מגלריה בניו יורק. יש מעט חלונות והריהוט דל – רק שני כיסאות, שולחן ומיטה, עד שמגיעים לפסל בשווי 2,500 דולר, גם הוא בהשאלה מהגלריה, שיושב על התנור שלה. החוסר במקום ובריהוט לא מונע ממנה לארח – יותר מאוחר מגיעים אליה חברים לטעימות יין.
כמובן, Passes היא לא התוכנית היחידה של סורוקין להרוויח כסף. אפילו מהכלא היא רקחה רעיונות עסקיים, וזו, אחרי הכל, הסיבה בגללה הגיעה לשם מלכתחילה: התרמית הגדולה שלה ב-2010 כללה מועדון אמנויות לחברים בלבד בבית המיסיון של הכנסייה בניו יורק, אותו אצרה בזכות קשריה מתקופת ההתמחות שלה במגזין Purple בפריז. סורוקין אולי הייתה רמאית, אבל היא לא הייתה טיפשה: המוזיאון Fotografiska חתם על חוזה שכירות לחלל חודשים ספורים לפני מעצרה.
סורקין עדיין לא שוללת עתיד בעולם האמנות. המתחזה לשעבר עסוקה בלשכלל את כישוריה כאמנית בפועל, במכירת הדפסים וציורים שנעים בין 250 ל-25,000 דולר דרך ה-Founders Art Club בניו יורק. "ברור שהיו לי הסתייגויות", אומר סוחר האמנות שלה ומייסד שותף של המועדון, כריס מרטין. "אבל היו לי כמה שיחות איתה כדי להבין אם היא באמת מנסה ליצור אמנות, או שהיא מעוניינת בפרסום. אמנות היא בהחלט משהו שחשוב לה".
מרטין פגש את אנה דרך הלקוח הראשי הנוסף שלו, אלפרדו מרטינז (שנכנס לכלא ב-2002 על זיוף רישומי ז'אן-מישל בסקיה) ואצר את תערוכת האמנות הראשונה שלה כשהיא עדיין בכלא. מכיוון שהם לא הצליחו להוציא את היצירות של סורוקין מהכלא בזמן, מרטינז זייף אותן ותמחר אותן ב-10,000 דולר לאחת. אחת מהן נמכרה.
ה-Founders Art Club ערך מאז תערוכות נוספות עבור סורוקין, כולל מסיבה לרגל יריד ה-Art Basel במיאמי, בה היא הופיעה באופן וירטואלי. המועדון מוכר בעיקר יצירות שסורקין יצרה בכלא בעזרת מרטין, שהעביר את החומרים המאושרים לעורך דין, אשר נסע שש שעות במונית כדי לספק אותן ללקוחות. יחד עם הוצאות המשפט, השליחויות עולות בסביבות 3,500 דולר כל אחת.
אבל ההשקעה השתלמה. סורוקין מכרה את האמנות שלה ביותר מ-250 אלף דולר במהלך ששת החודשים האחרונים, לפי מרטין, כולל לכוכבות כמו קלואי פיינמן של סאטרדיי נייט לייב (שעושה חיקוי מושלם של סורוקין ורכשה ממנה איור של מערכון), וכן מעריצים מבריטניה ועד טנזניה.
הכסף עזר לסורוקין לשלם ערבות, לשלם עבור דירתה, וככל הנראה, להרשות לעצמה צוות שכולל מנהל, יחצ"ן, מעצבי שיער, מאפרים, סטייליסט וכמה עורכי דין. "אני הרבה יותר זהירה עכשיו", היא מספרת על הצוות שלה, "כי אני מרגישה שכל כך הרבה אנשים פשוט לא יכולים לחכות שאפשל כדי להאשים אותי בהונאה כלשהי".
הוצאה אחת שהיא מקווה להפסיק לשלם בקרוב היא שכירות. סורוקין רוצה לעבוד עם חברת הפקה על סדרת ארוחות ערב עם מפורסמים, שלטענתה יערבו ארגוני צדקה הפועלים בנושא הרפורמה בכלא. מכיוון שדירתה הנוכחית קטנה מדי עבור הפקה כזאת, סורוקין אומרת שהיא תזדקק לשדרוג – באופן אידיאלי לעבור ל-One Hudson Yards, בניין הדירות היוקרתי שבו התגוררה שישה שבועות ב-2021 לפני שנלקחה למעצר. ל-One Hudson Yards יש שירותים נוספים שמתאימים לאדם במעצר בית, כמו חדר כושר ובריכה.
אבל גם אם Passes, יצירות האמנות שלה וסדרת ארוחות הסלבריטאים לא יצליחו, ליורשת העצר יש שפע של פרויקטים אחרים, היא מספרת, כולל פודקאסט, ספר, קו בגדים ואפילו התמחות פוטנציאלית במשפטים.
הצרות המשפטיות של סורוקין עצמה גרמו לה להתעניין במערכת המשפט, והיא עקבה אחר סיפורו של סם בנקמן-פריד, שאת סבב ההתנצלויות האחרון שלו היא גינתה כ"תרמית" בפני Business Insider. "לא נעים לי לדבר עליו רעות", היא אומרת כעת, "אבל ככה אני רואה את זה. הגיוני שהוא ינסה לקבל רחמים מהציבור. זה חלק מאסטרטגיה גדולה יותר".
בתגובה לשאלה איך תגיב על חייה אחת היצירות המדוברות ביותר ב-Art Basel, כספומט המכריז בקול על השווי הנקי של משתמשיו, צוחקת סורוקין. "הייתי הולכת בדרכו של סם בנקמן-פריד", היא אומרת. "'אוי, הגעתי ל-100 הדולרים האחרונים שלי'", ומוסיפה, "מי שומר את כל הכסף שלו בחשבון אחד בכלל?"
