מלחמת ״חרבות ברזל״ כפתה מציאות מורכבת על משפחות המילואים. עם גיוסם של כ־300 אלף חיילי מילואים – הגיוס הגדול בהיסטוריה של ישראל – נוצר צורך דחוף במענה לאתגרים לא רק בחזית אלא גם בעורף. בנקודת הפתיחה הזאת צמח ״פורום נשות המילואימניקים״, שהוקם שבועות ספורים לאחר 7 באוקטובר על־ידי קבוצה מגוונת של נשים.
בתוך שנה בלבד התפתח הפורום מיוזמה ספונטנית לתנועה אזרחית עם יותר מ־10,000 חברות פעילות, המייצגות רבבות משפחות בישראל. בהובלתן של 12 אימהות נחושות פועל הפורום לשינוי במדיניות הציבורית, תוך עבודה ישירה מול מגוון גורמים: צה"ל, הממשלה, הרשויות המקומיות, הכנסת והתקשורת.
הכול התחיל מפוסט בפייסבוק, שבו עדי לנגר־שבת, ממייסדות הפורום וכיום הנשיאה שלו, שיתפה בתחושותיה כאשת מילואימניק. "הרגשתי שקופה", היא מספרת, "רוב המשק התחיל לחזור לשגרה מסוימת, ואף אחד לא דיבר על הצרכים של הנשים והילדים בבית, כשהכל קורס על אישה אחת; העבודה, הילדים – והחרדה הכפולה והמכופלת. בעקבות התגובות לפוסט הזה, גיליתי שאני לא לבד”.
תוך ימים ספורים התגבשה קבוצה של נשים הנחושות לא להשלים עם המצב הקיים. ההישג הראשון והבולט של הפורום הוא קידום התוכנית ״מגויסים למילואים״, בשיתוף משרד האוצר והביטחון. מדובר בחבילת סיוע ממשלתית בהיקף חסר תקדים של 9 מיליארד שקל. התוכנית כוללת מענקים כלכליים למשרתי המילואים ולבני זוגם, החזרים על טיפולים רגשיים ונפשיים, ומענים ממשלתיים שונים להוקרה על השירות וחיזוק משפחות המילואים.
“זה שינוי מהותי בגישה", מדגישה ספיר בלוזר, יו"ר הוועד המנהל של העמותה וממייסדות הפורום. "לראשונה, המדינה הכירה במשפחות המילואים כאוכלוסיית יעד שנדרשת לפתרונות רחבים בזמן חירום”.
עדי לנגר-שבת: "הרגשתי שקופה. המשק התחיל לחזור לשגרה, ואף אחד לא דיבר על הצרכים של הנשים והילדים בבית, כשהכל על אישה אחת. בעקבות התגובות לפוסט גיליתי שאני לא לבד”
לצד הסיוע הממשלתי, הפורום פעל להשגת מענים גם במישור האזרחי, והעניק תמיכה לנשים שהתמודדו עם קשיים תעסוקתיים בעקבות שירות בני זוגן במילואים. בעזרת 40 עורכי דין מתנדבים, סייע הפורום במאות מקרים של פיטורין והוצאה לחל"ת, והוביל לחקיקה האוסרת אפליה כלפי נשות משרתי המילואים. בנוסף, גובש צו הרחבה המעניק עד שמונה ימי היעדרות בתשלום לנשים, עם דגש על מענים לאוכלוסיות פגיעות כמו נשות מילואימניקים עצמאיות וגרושות.
הפורום לא הסתפק בפעילות אזרחית בלבד. הוא חבר לאגף כוח האדם, קרן הסיוע ומפקדת קצין המילואים הראשי בצה"ל. שיתוף פעולה זה הוביל להקמת "מערך משפחות המילואים", שנועד לתמוך בבתים שהשגרה בהם השתבשה. "החשיבה היצירתית שלנו והחיבור הבלתי אמצעי לשטח פתרו הרבה סוגיות, והצליחו להביא לפרונט את קולן של מי שנשארו על המשמר בעורף", אומרת שני נתיב בר, ממייסדות הפורום ומובילת התחום הרגשי.
נשות הפורום הפכו לדמויות קבועות בתקשורת (כולל הופעות ב"ארץ נהדרת") והובילו לשינוי הנרטיב סביב שירות המילואים. בזכות מאות הופעות בתקשורת ופעילות ברשתות החברתיות, הצליחו להעביר את המיקוד מהחייל הבודד למשפחתו כולה כמגויסת בצו 8.
באפריל הוכר הפורום כעמותה רשומה, והפך לבית רשמי למשפחות המילואים, המנוהל כולו על ידי נשים. הפורום ממשיך להרחיב את התמיכה במשפחות המילואימניקים וזכה בפרס רות רפפורט ובהדלקת משואה בטקס יום העצמאות ה־76.
“השנה שלי“
"אנחנו מסתכלות אחורה בגאווה, מודות על ההוקרה וההישגים, אבל לגאווה ולהתרגשות מתווספת תשישות כבדה, אחרי שנה מורכבת ביותר, בה אנחנו חיות שתי מציאויות במקביל – האחת בחזית והשנייה בעורף", אומרת מנכ"לית העמותה חן ארבל־גרינברג. "למציאות הזאת יש השלכה על כל אספקט בחיינו – בעבודה, בזוגיות, ועוד לא הזכרנו את הנפש שלנו – ושל הילדים. בשארית כוחות אנחנו מגייסות משאבים שכבר אינם, ומתגייסות, שוב ושוב – לקראת שנות לחימה עצימות – למען העם והמדינה, אבל אומרות בפה מלא: הגיע הזמן שנוספים יתגייסו ויצטרפו אלינו לזכות ולמאמץ".
