בשקט בשקט הופכת טכנולוגיית ריגול בעייתית לפופולרית בקרב רשתות שיווק וקמעונאים בארה"ב. רשת מייסי'ס, למשל, משתמשת בטכנולוגיית זיהוי פנים שנויה במחלוקת כדי להילחם בעלייה בתקריות הגניבה.
ומייסי'ס לא לבד – רשתות רבות לא מהססות להשתמש בטכנולוגיות האלה כחלק ממגמה רחבה יותר שמטרתה להפוך את מצלמות האבטחה הקיימות של קמעונאים – אותם גאדג'טים שחורים שנמצאים בכל מקום ומייצרים אלפי שעות צילומים חסרי תועלת ברובם – למערכת מעקב מתוחכמת מבוססת בינה מלאכותית, המסוגלת לזהות אוטומטית אנשים, לוחיות רישוי ומידע אחר שיכול להתריע בפני עובדי החנות על איומים.
"יש עניין גדול בשימוש בבינה מלאכותית כרגע", אומר ריד הייז, מנהל מועצת המחקר למניעת גניבות בארה"ב. "לקמעונאים יש מצלמות בכל מקום בכל מקרה".
לטכנולוגיה יש כוח נוסף בתקופה שבה הגניבות והאלימות נמצאות במגמת עלייה, במיוחד בקרב קבוצות פשע מאורגן שגונבות מיליוני דולרים של סחורה ולאחר מכן מוכרות את המוצרים באינטרנט. על פי הפדרציה הקמעונאית הלאומית בארה"ב, הפשע הקמעונאי המאורגן עלה ב־60% מאז 2015, כאשר כמעט 70% מהקמעונאים דיווחו על עלייה ב־2021.
מדובר בנזק כלכלי אדיר. להערכת איגוד התעשייה הקמעונאית וקואליציית Buy Safe America, מוצרים בשווי של לא פחות מ־69 מיליארד דולר נגנבים מהקמעונאים האמריקנים מדי שנה – כ־1.5% מסך המכירות.
מספר שיא של 523 בני אדם נהרגו במהלך שוד ותקריות קמעונאות אלימות אחרות בארה"ב בשנת 2020, כולל 256 לקוחות ו־139 עובדים. לאחרונה הורשעו בארה"ב 29 נאשמים בגניבת 10 מיליון דולר של תרופות ללא מרשם ופריטים אחרים מוולמארט, קוסטקו ואחרות, ומכירתם באתרים כמו אמזון ואיביי.
"הקמעונאים מנסים לספק למשטרה הוכחות למי שעומד מאחורי הפשעים הללו", מסביר אדריאן בק, פרופסור באוניברסיטת לסטר, שמתמקד במחקרו בדרכים להילחם באובדן קמעונאי.
"אנשים נעצרו בטעות"
טכנולוגיית זיהוי פנים שנויה במחלוקת מכיוון שמחקר הראה שלעיתים קרובות היא לא מדויקת. לטכנולוגיה הגרועה ביותר יש שיעור שגיאות של עד 35% בעת סריקת פניהן של נשים בעלות עור כהה יותר, אך פחות מ־1% במקרה של גברים בהירים, על פי אחד הדוחות. הסיבה היא שגרסאות מוקדמות של האלגוריתמים אומנו באמצעות תמונות של סלבריטאים זכרים ובהירים.
חברות הטכנולוגיה ניסו לטפל בהטיה הגזעית, ובין 2014 ל־2018, תוכנות זיהוי הפנים השתפרו פי 20. עם זאת, נכון לשנת 2019, הרשויות גילו שחלק מהתוכנות עדיין מזהות אנשים אפרו־אמריקנים ואסייתים בטעות פי 10 עד פי 100 מאשר גברים לבנים.
"אנשים נעצרו בטעות בגלל הטכנולוגיה הזו", אמר ג'יי סטנלי, מנתח מדיניות בכיר באיגוד האמריקני לחירויות אזרחיות. "זו טכנולוגיה שעדיין לא בשלה".
רשויות החוק ניסו בעבר לבלום את השימוש בזיהוי פנים, וערים כמו סן פרנסיסקו, מיניאפוליס ובוסטון אוסרות על שוטרים להשתמש בו. חברות כמו אמזון ומיקרוסופט הפסיקו למכור את הטכנולוגיה למשטרה.
ארון יקר במיוחד
עם זאת, חברות זיהוי הפנים משווקות באופן פעיל את הטכנולוגיה שלהן לקמעונאים, שמשתמשים בה כדי לסייע באיסוף ראיות על עבריינים חוזרים – לפני שבסופו של דבר הם יחלקו את הממצאים עם רשויות אכיפת החוק המקומיות.
בחברת FaceFirst טוענים שהם עובדים עם רבע מהקמעונאים הגדולים בצפון אמריקה. הטכנולוגיה שלהם מטביעה לסרטונים חותמת זמן בעת התרחשות תקריות חשודות, והיא אורזת את הקבצים עבור רשויות אכיפת החוק. "כשאתה שולח את זה למשטרה, זה כמו לוח תכנון ממש מדויק", אמרה נשיאת FaceFirst, דארה ריורדן, בכנס שנערך לאחרונה.
עם זאת, הקמעונאים חייבים ליצור "רשימות צפייה" משלהם, תהליך ידני שבו לאחר תקרית גניבה, העובד מזהה את הפושע בצילומי וידאו ומבקש מהתוכנה להתריע בפעם הבאה שאותו אדם נכנס לאחד מהסניפים שלהם. זה לא יעזור בפעם הראשונה שמישהו גונב, אבל זה יכול לתפוס עבריינים חוזרים.
"הביקוש למוצר שלנו עולה על הציפיות", אמר דן מרקל, מנכ"ל FaceFirst, שמבצעת כעת יותר מ־12 טריליון השוואות פנים ביום ללקוחותיה, עלייה מ־100 מיליון ב־2017. לטענת החברה, לטכנולוגיה שלה יש רמת דיוק של 99.7%.
זה עזר לרשת אחת לתפוס גנב שמילא בחשאי ארון בסחורה של 2,000 דולר בערך, סגר אותו עם דבק דו צדדי ורכש את הארון כמו ארון רגיל. התוכנה סייעה לזהות את החשוד ולשלוח התראה בזמן אמת לקמעונאי, שלאחר מכן תפס אותו והסגיר אותו למשטרה, מספרים ב־FaceFirst.
בחברת Facewatch, שבסיסה בבריטניה, מדווחים על עלייה בעסקאות במהלך המגפה, עם ביקוש רב מצד חנויות הנוחות. הפריסה הגדולה ביותר של טכנולוגיית החברה היא בקרב רשת קמעונאית עם למעלה מ־100 סניפים.
האתגר: מסכות פנים
בתחילת מגפת הקורונה נתקלה הטכנולוגיה בקושי חדש, כאשר כולם החלו לפתע ללבוש מסכות. שיעורי הדיוק השתפרו ככל שחברות אימנו את האלגוריתמים שלהן על פנים עם מסכות, אך אחוזי ההצלחה עדיין משתנים מאוד, ונעים בין 60% ל־99%, כך על פי דוח שפורסם לאחרונה על ידי המכון האמריקני לתקנים ולטכנולוגיה.
ב־Facewatch אומרים שהם פועלים כעת בשיעור דיוק של כ־90%, ועובד אנושי בודק כל תמונה לפני שליחת התראה לקמעונאי. "בשנת 2020, זה היה מתיש את כולם", אמר מרקל. "עכשיו אנחנו יכולים לתפקד בדיוק גבוה מאוד אפילו עם מסכה".
קמעונאים מנסים גם להבין מתי להתריע בפני העובדים שעבריין נכנס לחנות וכיצד להורות להם לפעול מבלי להעמיד אותם בסכנה. "מה אתה אומר לקופאי המסכן שעובד תמורת שכר מינימום?", שואל בק.
עניין של תשומת לב
מעט מאד רשתות מוכנות להודות שהן עוסקות בזיהוי פנים, משום שהן מפחדות מתגובת נגד מצד הלקוחות. רשת אמריקנית אחת השתמשה בטכנולוגיה במשך כמעט עשור במאות חנויות, אך הפסיקה לאחר שחקירה של רויטרס הצביעה על כך שהיא עשתה זאת בשכונות עם הכנסה נמוכה בעיקר. רשתות אחרות, כמו Target ו־Home Depot, בדקו בעבר את טכנולוגיית זיהוי הפנים, אך כעת הן אומרות שהן לא משתמשים בה.
קמעונאים משתמשים גם בסוגים אחרים של טכנולוגיית וידאו. מאבטחים וירטואלים, למשל, הפכו פופולריים יותר ויותר במהלך המגפה. השומרים מוצבים מרחוק, בחדר בקרה, ויכולים להגיב להתראות שונות – כמו תנועה שזוהתה על ידי מצלמת אבטחה בחניון בשעת לילה מאוחרת – על ידי דיבור ישיר עם הפורץ החשוד ודיווח לרשויות אכיפת החוק.
זה קל יותר מהעסקת שומרים אנושיים בזמן המחסור הנוכחי בכוח אדם ובוודאי זול יותר – רק 8% עד 12% מהעלות, אמר שון פולי, בכיר ב־Interface, המספקת שומרים וירטואליים לקמעונאים גדולים.
גם מצלמות גוף, כמו אלה שלובשים שוטרים, מאומצות על ידי קמעונאים, ובארה"ב דווח על ירידה של 45% במספר התקריות. הן יכולות לעזור לכסות נקודות עיוורות שהותירו מצלמות אבטחה.
מצלמות אבטחה מסוגלות יותר ויותר לזהות חפצים, כמו לוחיות רישוי, כמו גם התנהגות. חברת Oosto מפתחת טכנולוגיה שיכולה לזהות כלי נשק, כמו אקדח, או לקלוט תנועה חריגה, כמו אנשים רבים שרצים לעבר חנות, ולשלוח במהירות התראה לעובדי החנות.
"זה כמו רדיולוג שאומר לך שגידול יכול להיות סרטני", אמר הייז ממועצת המחקר למניעת גניבות בארה"ב. "בינה מלאכותית לא עושה שום דבר מלבד לעורר תשומת לב".