Forbes Israel Logo
ג'ף בזוס. צילום: Daniel Oberhaus, 2019. Flickr
מה למד בזוס, האיש העשיר בדירוג עשירי ארה"ב? | צילום: Daniel Oberhaus, 2019. Flickr

מי רוצה להיות מיליארדר? אלו התארים שלמדו האנשים העשירים באמריקה

כמעט מחצית מהאנשים העשירים ביותר ברשימת 400 עשירי ארה"ב, התמחו באחד משלושה מקצועות בקולג'. למרות הצמיחה המהירה של מיליארדרים מתחום הטכנולוגיה, מדעי המחשב אינו אחד מהחוגים המובילים

הבעלים של קבוצת הכדורסל דאלאס מאבריקס, מארק קובן, לקח שיעורי לילה באוניברסיטת פיטסבורג כתלמיד תיכון צעיר, כאשר לא הורשה להשתתף בשיעורי הכלכלה לתלמידי התיכון הבוגרים. לאחר מכן הוא "עזב את התיכון כדי ללמוד בקולג' בפיטסבורג לפני שעבר לאינדיאנה ונרשם ללימודי תואר ראשון בחשבונאות", הוא אומר.

באוניברסיטת אינדיאנה, קובן אומר שלמד שיעורים של תואר שני כתלמיד תואר ראשון, עד שפקידי בית הספר "דחפו אותו בחזרה לתואר ראשון" כשהבינו שהוא בן 18 ו"מעולם לא נרשם לתואר שני". בסופו של דבר הוא סיים תואר במנהל עסקים כללי.

"לא היה לי ספק, כבר מגיל 12, שאתחיל עסק משלי", אומר קובן, שהוא אחד מ-65 מיליארדרים ברשימת פורבס 400 השנה של האמריקאים העשירים ביותר בוגרי תואר ראשון בעסקים. אחרים שסיימו תואר ראשון בעסקים כוללים את וורן באפט, מארק בניוף מייסד סיילספורס ויורש וולמארט ג'ים וולטון.

המרוץ לתואר בעסקים

זה הופך אותו לתואר הראשון הפופולרי ביותר בקרב עשירי אמריקה, אבל רק בפער קטן – כלכלה והנדסה מדורגים במקום השני והשלישי. 58 חברי פורבס 400 התמחו בכלכלה. הבוגרים העשירים ביותר בתחום כוללים משקיע בקרנות גידור, הבעלים של ניו יורק מטס ובוגר אוניברסיטת פנסילבניה סטיב כהן; התאומים המיליארדרים של הביטקוין קמרון וטיילר וינקלבוס, שלמדו יחד בהרווארד; וצ'רלס שוואב, מייסד חברת הברוקרים שהתגבר על הדיסלקציה שלו כדי לסיים את לימודיו בסטנפורד. ו-55 בחרו בהנדסה, כולל ראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג ומנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט. ג'ף בזוס מאמזון, שעמד בראש הרשימה השנה, למד גם הנדסה וגם מדעי המחשב.


התארים הראשונים הנפוצים ביותר ברשימת פורבס 400:

  1. עסקים – 65

  2. כלכלה – 58

  3. הנדסה – 55

  4. ממשל ופוליטיקה – 22

  5. מתמטיקה – 18

  6. מדעי המחשב – 17



בסך הכל, כמעט מחצית מחברי פורבס 400 קיבלו תואר ראשון רק בשלושת תחומי הלימוד הללו. אומנם אין לנו נתונים על הרקע האקדמי או התארים של כולם, אבל התקרבנו מאוד, ואימתנו את המידע של 357 אנשים.

הסיבות לבחירה בתואר מסוים יכולות להיות אישיות ביותר. המייסד-שותף של סקוור, ג'ים מקלווי, בחר בתחילה בכלכלה מכיוון שאביו, אז דיקן בית הספר להנדסה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, אמר לו "מהנדסים מבלים זמן רב במעבדות ואתה עשוי למצוא את זה בודד למדי". ההחלטה הזו השתלמה, בחלקה, למקלווי, מחבר הספר "מחסנית החדשנות: בניית עסק בלתי מנוצח, רעיון מבריק אחד בכל פעם".

"התואר קריטי להצלחה"

"יש כמה מושגים בסיסיים בכלכלה שעוזרים בעסקים", הוא אומר. "מיקרו ובעיקר תורת המשחקים מועילים לניבוי התנהגות לקוחות. ומקרו היה מאוד מועיל מאז שהצטרפתי לדירקטוריון הפדרל ריזרב". (הוא חבר דירקטוריון הבנק הפדרלי של סנט לואיס).

אבל כלכלה לא הספיקה למקלווי הסופר שאפתן, שנמשך גם לבית הספר להנדסה, לאחר שהתנגד בתחילה לקשר המשפחתי שלו שם. הסיבה: "הילדים הכי חכמים היו מהנדסים", הוא אומר. למעשה, הוא השיג את התואר הראשון שלו במדעי המחשב (המוצע דרך המחלקה להנדסה של אוניברסיטת וושינגטון), אשר מדורגת במקום ה-6 הפופולרי ביותר והייתה הבחירה של 17 מתוך 400 האמריקאים העשירים ביותר, כולל מייסד eBay, פייר אומידיאר.

מקלווי אומר שהתואר שלו במדעי המחשב היה קריטי להצלחתו מכיוון שהעניק לו את הכישורים הטכניים שאפשרו לו לבנות מוצרים בעצמו "במקום לשכור מישהו שיבנה אותם עבורו".

לסטיבן סארוביץ', מייסד חברת תשלומי השכר המקוונת Paylocity, הייתה סיבה משלו להתמחות בכלכלה. דובר מטעם סארוביץ' התלוצץ כי "סטיב בחר בכלכלה בתור התמחותו כי הוא נכשל בהנדסת חשמל", והוסיף כי "הכלכלה הייתה הגיונית לסטיב כי יש לו מוח ממוקד במתמטיקה ובתיאוריה".

כרטיס כניסה לרשימה?

אקדמאים שפורבס התייעץ איתם לא הופתעו לראות שהנדסה ומדעי המחשב מדורגים כל כך גבוה בקרב כמה מהאנשים המצליחים ביותר בארה"ב.

"אם מסתכלים על 20 השנים האחרונות בערך, הרבה הונע במונחים של צמיחה כלכלית על ידי טכנולוגיית מידע ותעשיות קשורות", אומרת סאיקה צ'אודורי, מנהלת תוכנית ברקלי'ס לניהול, יזמות וטכנולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, אשר מספקת תואר כפול בהנדסה ועסקים.

"אז זה שיש אנשים שעוסקים במדעי המחשב ונכנסים למגזר הזה ואז יוצרים את הפייסבוקים והגוגלים, או אפילו נכנסים לצד המימון של העניינים עם הון סיכון או בנקאות ומצליחים כלכלית – זה לא מפתיע".

צ'אודורי, כמו גם כלכלנים שפורבס התייעץ איתם, הזהירו מלגרום לקוראים לחשוב או לתהות ברעיון שכל תואר ראשון הוא כרטיס כניסה מובטח להפוך לאחד העשירים בארה"ב. אחרי הכל, יש מידה של "הטיית בחירה" בכל פעם שאתה דוגם מאוכלוסיית האמריקאים העשירים ביותר (שרבים מהם המשיכו גם ללימודי תארים מתקדמים – לפחות 82 מתוך פורבס 400 קיבלו תואר MBA).

חווית הקולג'

ובעוד שעסקים, כלכלה או הנדסה היו הפופולריים ביותר עבור הסטודנטים הללו, מספר מכובד התמחה במקצועות אחרים. פוליטיקה וממשל (22 חברים ברשימה) ומתמטיקה (18) סיכמו את ששת המגמות המובילות, עם בוגרים בולטים ביניהם יו"ר מלונות הייאט, טום פריצקר (מדעי המדינה) וחלוץ קרנות הגידור הכמותיות ג'ים סימונס (מתמטיקה).

תואר ראשון הוא אפילו לא תנאי קבלה לפורבס 400. 19 חברים ברשימה מעולם לא למדו בקולג', כולל מייסד-שותף של Mailchimp, דן קורציוס, לשעבר דיג'יי במשרה חלקית וסקייטר תחרותי. עוד 37 נשרו לפני סיום הלימודים, לעתים קרובות כדי להזניק את מסעות היזמות שלהם, כולל ארבעה מתוך 20 העשירים ביותר: מארק צוקרברג מפייסבוק, מייסד-שותף של מיקרוסופט ביל גייטס, לארי אליסון מאורקל ומייקל דל, יו"ר ומנכ"ל Dell טכנולוגיות.

כשהאמריקאים העשירים ביותר מתמחים במספר תחומים שונים, החוט המשותף המאחד את חוויות הקולג' שלהם חייב להיות משהו אחר מאשר מומחיות בנושא. אז מה זה?לבעלים של דאלאס מאבריקס, מארק קובן, יש רעיון: "בזכות זה שאתגרתי את עצמי קיבלתי את הביטחון להקים את העסקים שלי ואת הביטחון ללמוד בעצמי את כל הדברים החדשים שקרו לי בדרך", הוא אומר ומוסיף, "זה הסיפור שלי בקולג'".

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן