הספק הגדול ביותר של פירות וירקות טריים בקליפורניה נמצא בצרות. הוא מאוים על ידי מחסור בכוח עבודה חקלאי, חוסר במים ועליית טמפרטורות עקב שינויי אקלים.
בניסיון להילחם באתגרים הללו, אם המספר הגדל וההולך של הסטארט-אפים שמנסים לעשות זאת באמת יצליחו – השדות והמטעים של קליפורניה יתמלאו בקרוב במזל"טים אוטונומיים שתולשים פירות ואגוזים מעצים, בטרקטורים חשמליים שנוהגים באופן עצמאי ומפקחים מפני עשבים שוטים ומשגיחים על בריאות היבול, בדבורים מאביקות שמקימות את בתיהן בחווה בכוורות רובוטיות.
טכנולוגיות עתידניות אלו אינן חלום רחוק – הן נפרסות בשטח כרגע.
"זה הרכב האוטונומי החשמלי היחיד שניתן לקנות היום באופן מסחרי", אומר פראווין פנמטסה, מנכ"ל ומייסד שותף של Monarch, ומצביע על אחד הטרקטורים MK-V שלו שהוצג בתערוכת World Ag Expo, שהתקיימה קליפורניה לאחרונה. הסטארט-אפ שלו בליברמור, קליפורניה, שגייס כ-110 מיליון דולר, החל בשנה שעברה למכור את הטרקטורים האוטונומיים שלו תמורת 89 אלף דולר, אשר מצוידים בחיישנים לניטור בריאות היבול.
"בין אם זה כוח עבודה או מים, או אפילו דשנים וחומרי הדברה – כל אלה הם משאבים יקרים מאוד. עם הנתונים שאנחנו אוספים באמצעות הטרקטור שלנו, חקלאים הופכים יעילים יותר", אמר פנמטסה לפורבס. "במקום נהג אחד שיושב על טרקטור אחד, אותו נהג יכול לנהל שלושה או ארבעה טרקטורים בו זמנית ולסיים את הפעולה מהר יותר".
יעילות וחיסכון
הדחיפות לפתור אתגרים ארוכי טווח בתחום ייצור המזון עולה בקנה אחד עם ההתקדמות הטכנולוגית התומכת בבינה מלאכותית – אותה טכנולוגיה בסיסית שיצרה מפעלים אוטומטיים והדהימה מיליונים ביכולתה ליצור טקסט ותמונות מדהימות. ולמרות שהשווקים התקררו בסקטורים רבים, טכנולוגיות חקלאיות נותרו אטרקטיביות ולפי PitchBook, ב-988 עסקאות בשנה שעברה גויסו 10.6 מיליארד דולר ממשקיעים.
"קליפורניה היא כעת היצרנית העיקרית בעולם של שקדים", מסביר סי. בריאן ליטל, מנהל לענייני עבודה, מהפדרציה של החוות החקלאיות בקליפורניה. "פעם, אם מגדל שקדים היה צריך צוות של כ-30 איש עם מקלות ארוכים ושקיות כדי לעבור דרך המטע ולהפיל את השקדים מהעצים ולאסוף אותם – עכשיו, שניים או שלושה איש יכולים לעשות את העבודה של 30".
הטרקטור של Monarch עולה בערך פי שניים מטרקטור דיזל בגודל דומה. פנמטסה אומר שהחיסכון בדלק ובכוח עבודה פירושו החזר השקעה בתוך כשנתיים – ובקליפורניה, בעלי הטרקטורים אפילו זכאים לתמריצים עבור ציוד לא מזהם של עד 80%. המצלמות והתוכנות של הטרקטור מאפשרות השקיה מדויקת ושימוש במשורה בדשנים ובחומרי הדברה, מה שמביא לחסכון נוסף בעלויות למגדלים.
קטיף 24/7
בעוד Monarch ויצרניות אחרות של טרקטורים רובוטיים מתמקדות בניטור יבולים, Tevel Aerobotics Technologies משתמשת בטכנולוגיה אוטונומית כדי לסייע בקטיף. הסטארט-אפ הישראלי, שפתח לאחרונה פעילות בארה"ב בעמק סן חואקין, מציע רובוטים קטנים מעופפים ואוטונומיים המצוידים במצלמה ואלגוריתמים לזיהוי פירות בשלים, ומסוגלים לקטוף אותם עם זרוע שאיבה גבוהה ולשים אותם בעדינות בתוך מסוע.
בהדגמה בתערוכה, מערכת "אלפא-בוט" של החברה, הכוללת שמונה רובוטים מעופפים הקשורים למסוע אוטומטי, קטפו והעבירו למסוע פרי אחד כל 2.5 שניות (כולל תפוחים, אפרסקים, שזיפים, משמשים ונקטרינות). המהירות לא יוצאת דופן, אבל המערכת תוכננה להיות מדויקת ולעבוד מסביב לשעון, באור או בחושך, משהו שבני אדם לא יכולים לעשות.
"חוקי העבודה בקליפורניה לא מתירים לקוטפים לעבוד יותר משמונה שעות ביום", אומר איתי מרום, מנכ"ל הפעילות של תבל בארה"ב. "עבודה 24/7 משנה את חוקי המשחק בכל שרשרת האספקה".
היחידה הראשונה נכנסה לפעולה בשנה שעברה ב-HMC Farms, מגדלת פירות בקנה מידה גדול בקינגסבורג, קליפורניה, והקוצרים המעופפים של תבל מיועדים גם למטעים באיטליה ובוושינגטון. עלות היחידה, שעדיין נתונה לשינויים, תהיה "פחות מ-200 אלף דולר", אומר מרום.
זה גם לא נועד להחליף עבודה אנושית, אלא "מסייע למגדלים כאשר אין להם מספיק עובדים ביום מסוים או כששתי חלקות שונות בשלות לקטיף, ואין להם מספיק אנשים שעובדים בלילה או עובדים שעות נוספות", הוא אומר.
"מלון חמישה כוכבים לדבורים"
כוח עבודה מיומן אינו המחסור היחיד של חקלאים. אוכלוסיית הדבורים המתמעטת, החיונית להאבקת צמחים, הופכת למשבר מהותי עוד יותר. בעיית קריסת המושבות, שבה דבורים עובדות נוטשות את הכוורת והמלכה שלהן, קשורה לנזק מחומרי הדברה, אובדן בית גידול, איומים ממינים אחרים ותזונה לקויה.
"אנחנו מאבדים את הדבורים על הפלנטה, כ-35% ממושבות הדבורים מדי שנה", אמר סער ספרא, מנכ"ל ומייסד שותף של Beewise, שגייסה 120 מיליון דולר לבניית כוורות רובוטיות שמגדלות דבורים באקלים בטוח ובסביבה מבוקרת. "בהתחשב בעובדה שדבורים מאביקות 75% מכל הפירות, הירקות, הזרעים והאגוזים על פני כדור הארץ, איבוד של 35% בשנה מעמיד אותנו במגבלה".
הסטארט-אפ שלו, עם פעילות מפוצלת בין אוקלנד בניו זילנד ואושרת (יישוב בגליל המערבי) בישראל, פרס עד כה 1,000 מהכוורות הרובוטיות שלו, המופעלות על ידי פאנלים סולאריים משולבים. הקופסאות המתכתיות, המכילות עשר מושבות דבורים (שיכולות להכיל עד 100 אלף דבורים בכל אחת מהן), מצוידות במצלמות ובתוכנות התומכות בינה מלאכותית לניטור צורכיהן ובריאותן, ורובוטיקה מדויקת כדי לספק מזון ומים ולחסל מזיקים המאיימים על דבורים.
הכוורות הרובוטיות מופעלות על ידי פאנלים סולאריים משולבים | צילום מתוך אתר החברה, BEEWISE
"בעיקרון הרובוט עושה אוטומטית 97% ממה שדבוראי היה עושה בשדה עבור הדבורים", אומר ספרא. "אנחנו שמים את הכוורות החכמות בשטח והדבורים עושות את שלהן. הן מאביקות, אוספות צוף, מייצרות דבש. וכשהן חוזרות הביתה, אנחנו דואגים שהן לא יקרסו. זה לא חם מדי. זה לא קר מדי. זה מלון חמישה כוכבים לדבורים”.
למעשה, מעריכה החברה שהיא הפחיתה את שיעור קריסת המושבות השנתי ל-8% בלבד מהממוצע הזה של 35%.
כוורות הרובוטים של ביווייז מושכרות למגדלים בעונת ההאבקה עבור גידולים ספציפיים, ומתחלפות לחוות אחרות עם התקדמות עונות הגידול. ספרא סירב לדון בנושאים פיננסיים, אך מתכנן להרחיב את הייצור ל-10,000 כוורות בשנה מ-1,000 בשנה כיום ורואה פוטנציאל ליצור "עסק של מיליארדי דולרים".
"הדבורים הן אסטרטגיה עבורנו. אם נמשיך לאבד דבורים בשיעור של 35%, בעוד 20 שנה נקנה עגבנייה ב-100 דולר, נאכל אותה לארוחת שישי וכולם יחגגו סביב העגבנייה הזו".
