דגם זנב הסירה הוא חגיגה רב חושית. הפרויקט האחרון של רולס רויס מציג את אחת משלוש המכוניות הנבנות בהזמנה אישית. בלחיצת כפתור נפתח תא המטען בדומה לצורת כנפי פרפר ונוצרת סוויטת אירוח הכוללת שולחנות קוקטייל הנפתחים משני צידי המכונית ומספקים גישה לכמה כסאות פיקניק. זנב הסירה עוסק בהנאות הבלתי צפויות הללו.
"זה הרבה מעבר לאמצעי תחבורה בלבד", אומר אלכס איננס, ראש צוות תכנון סדרת Coachbuild של רולס רויס בזמן שהוא מסתובב איתי סביב המכונית באזור ממודר במפעל החברה בגודווד, בריטניה. "זנב הסירה לא נועד להגיע ליעד", הוא מחייך, "זה היעד בעצמו". הוא פותח את הדלתות באופן טקסי ואני מציצה פנימה. החלל מותאם בקפידה ומהווה מקדש של רעיונות. אפשר להרגיש את הנוכחות המרגיעה של היד והעין האנושיות כאן. אני לא יכולה לחשוב על חוויה טובה יותר לסיים חודשים של סגר, ולפחות לרגע חולף לפזר את העננה הכבדה שהמגפה הזו יצרה.
הרעיון להחיות מחדש את מורשת Coachbuild של רולס רויס התחיל לפני ארבע שנים עם הבנייה הידנית של דגם Sweptail. הלקוחות החלו לברר כמה יעלה לייצר מכוניות בהזמנה אישית, ולכן החליט המותג להקים חטיבת מומחים לבניית רולס רויס. זנב הסירה שאנו רואים כאן הוא הראשון שנולד מתוך המיזם החדש הזה עם מחיר מוערך של כ-20 מיליון ליש"ט (28 מיליון דולר) אם כי באופן טבעי, בשל פרטיות הלקוח, היצרן לא יאשר את המחיר.
תהליך אינטימי
הרעיון לעיצוב הימי, כך נאמר לי, הגיע מהלקוחות. שלושה מהלקוחות שפנו לרולס רויס בעקבות Sweptail סיפרו שהם אוהבים את עיצוב הסירות העכשווי, ובמיוחד יאכטות מסוג J-Class. כולם הגיעו להסכמה ששלוש המכוניות יחלקו את אותו הגוף, אך כל אחת מהן תוצג באופן אינדיבידואלי כדי לשקף את אישיות בעליהם.
Coachbuild יכול להיות תהליך אינטימי ביותר. איננס מסביר כי הצוות שלו מתחיל בלהבין את עולמם של הלקוחות, כיצד הם חיים, מה הם אוהבים ולא אוהבים, הדרך בה הם חוגגים, במה ובמי הם מקיפים את עצמם. יש את ההקשר התרבותי הרחב יותר כמו מה שקורה באומנויות, בעיצוב ובארכיטקטורה.
איננס נרתע מלחשוף הרבה על הלקוחות של זנב הסירה, מלבד אהבתם של בני הזוג לצבע הכחול, החיבה שלהם לטיולים ארוכים ואת העובדה כי יש להם רולס רויס משנת 1932 באוסף שלהם. החלק האחורי של המכונית החדשה, בעיצוב ימי, הוא תפיסה עכשווית בקלאסיקה. לדוגמה, הסיפון האחורי הוא פרשנות מודרנית לסיפוני העץ האחוריים של מכונית 1932, הכוללים חלקי עץ גדולים.
"הלקוח דיבר על חוויות משותפות ותחושה חגיגית", נזכר איננס על התדריכים הרבים שהיו להם בזמן הפיתוח של ארבע השנים. זה מה שהוביל לאזור האירוח האחורי – אזור הפיקניק התיאטרלי. "הרעיון הוא שהמכונית תארח אותך", הוא מחייך.
קצת פחות פורמליות
אנחנו עוברים לקדמת המכונית. לכל רולס רויס יש נוכחות, אך כאן לגריל יש מראה רך יותר. "האיקונוגרפיה, ההיכרות והמבנה הבסיסי נמצאים שם – אך זה מפחית משמעותית את הפורמליות החשובה", אומר איננס. מאחור מודגשת הצורה האופקית של הפנסים עם מנורות רחבות ועמוקות – ביטוי שונה לאיקונוגרפיה של המנורות האנכית הרגילה של המותג.
אורך הדגם החדש הוא 5.8 מטר, והוא מדגיש את עיצוב זנב הסירה יוצא הדופן. "העיצוב צנוע מבחינת הביטוי הסגנוני שלו", מסביר איננס.
בפנים התווים מושלמים. תא הנוסעים זוכה ליוקרה עם כל אלמנט שעוצב בקפידה. העור המפואר על המושבים והדלתות, חיפוי העץ המעוצב והאלמנטים המתכתיים המלוטשים מוסיפים לתחושה המרגשת.
יצרנית שעונים שוויצרית הוזמנה להכין שעון מיוחד למכונית זו. מחוגי לוח המכשירים מעוטרים בטכניקה דקורטיבית של Guilloché בה משתמשים תכשיטנים ויוצרי שעונים, ואילו גלגל ההגה הדו-גוני הדקיק מתכתב עם הצבעים הכחולים. ומכיוון שאיסוף עטים הוא עוד אחד מהתשוקות של הלקוחות, מונבלאן היקר יושב בתוך מארז אלומיניום ועור בעבודת יד בתיבת הכפפות.
ממשיכים את ההיסטוריה העשירה
התחדשות של Coachbuild היא הגיונית לחלוטין עבור רולס רויס מכיוון שלמותג יש היסטוריה עשירה של מכוניות בעבודות יד ובהתאמה אישית. המפעל בגודווד מאובזר היטב, עם הטכנולוגיה המתקדמת שלו, בעלי המלאכה והגישה לאומנים יצירתיים מחוץ לעולם הרכב.
"רצינו מאוד שזנב הסירה יצביע על העתיד שלנו", אומר לי איננס כשאנחנו מסיימים את הביקור. "לפעמים הפרויקטים האלה יכולים להיות מוטים מדי כלפי ההיסטוריה. אומנם הרעיון של רולס רויס שנבנו בעבודת יד הוא משמעותי עבורנו, אך אנו רוצים שהעיצוב יצביע באומץ לעבר העתיד ו-Coachbuild מאפשר לנו את החופש להמשיך מעבר לאילוצים הרגילים".
