Contributors
אנו בעיצומה של מערכת בחירות והמפלגות עסוקות בגיבוש המצע לבוחרים וליטוש דף המסרים שלהן. זהו חלון הזדמנויות מצוין להכריז על מעבר לשבוע עבודה בן ארבעה ימים בישראל.
מהלך כזה יטיב עם המשק הישראלי בכלל ועם הרווחה הנפשית, ה-Wellbeing, של כולנו בפרט. הישראלי הממוצע עלול לא להבין כיצד ניתן לעבוד רק ארבעה ימים, במציאות שבה אף ביום שישי מקובל לעבוד. אך כשצוללים לעומק העניין ומשווים את מעמדה של ישראל מול מדינות אחרות, ניתן להבין לא רק שהדבר אפשרי, הוא הכרחי.
"איזון בית-עבודה" בישראל
ישראל היא בין המדינות המובילות ב-OECD ב"עבודת יתר": שבוע עבודה עמוס וגדוש, של כ-42 שעות עבודה בשבוע. קיימות רק ארבע מדינות אחרות עם שבוע עבודה ארוך יותר: טורקיה, צ'ילה, מקסיקו וקולומביה. בנוסף, ישראל היא בין ארבע המדינות 'המובילות' ב-OECD במספר הנמוך ביותר של שעות פנאי שבועיות, ובין המקומות הנמוכים ביותר מבחינת מספר ימי חופשה שנתיים, עם 21 ימי חופשה מינימליים בתשלום, לעומת חציון ה-OECD שעומד על 31 יום.
התוצאה: ישראל היא בין 4 המדינות עם מדד "איזון בית-עבודה" הנמוך ביותר בקרב מדינות ה-OECD. רק מקסיקו, טורקיה ודרום קוריאה "מקדימות אותנו". בטווח הארוך, שבוע עבודה ארוך פוגע בעובדים, כיוון שלא נשאר זמן פנוי למנוחה, רגיעה וטיפול במשפחה. ומה ההשפעה של כל העובדות הנ"ל?
דו"ח של בנק ישראל שפורסם באוגוסט 2020 קבע שפריון העבודה בישראל נמוך ב-24% לעומת הממוצע ב-OECD. ישראל היא גם במקום האחרון מבין מדינות קבוצת הייחוס – שהן כלכלות קטנות ומפותחות כמונו, הן במונחי שטח ואוכלוסייה והן במונחים כלכליים (סך התוצר המקומי). במקביל, הן בעלות פיתוח כלכלי והכנסה גבוהה לנפש – הן כוללות את הולנד, אירלנד, בלגיה וסינגפור.
במשרד האוצר טוענים כי הפריון הגבוה בחלק ממדינות OECD הוא שמאפשר להם לקצר את שעות העבודה ולהאריך את ימי החופשה. טענתם היא כי אי אפשר לבצע צעדים כאלו בישראל כי יש לה פריון עבודה נמוך. אבל המחקרים מראים בדיוק את ההיפך: שעות עבודה רבות מביאות לידי פריון עבודה נמוך בשל תופעת השחיקה . שבוע העבודה בישראל– נחשב לבין הארבעה הארוכים ביותר במדינות- OECD.
מחקרים רבים מראים ששבוע עבודה ארוך הוא הסיבה ולא התוצאה של פריון עבודה נמוך. המכון הפילנדי לבריאות תעסוקתית פרסם בשנים האחרונות מספר רב של מחקרים על פיהם נמצא ששעות עבודה ארוכות גורם למתח שהוא תנאי להופעת בעיות בריאותיות כמו: פגיעה באיכות השינה, סוכרת , דיכאון, ומחלות לב . הממצאים האלו פוגעים בשורה התחתונה של החברות כלומר, בביצועים הפיננסיים שלהם ובראייה כוללת מביאים לפריון עבודה נמוך במשק.
ראו את המקרה של חברת מיקרוסופט ביפן אשר השיקה ב- 2019 שבוע עבודה של 4 ימים ללא שינוי במשכורת וראתה זינוק של 40% בפריון העובדים. מגיפת הקורונה היוותה זרז בעולם וגם בארץ להעלאת הרווחה נפשית של העובדים לראש סולם העדיפויות. והאיצה את המעבר לעבודה היברידית -בה העובדים מחלקים את זמנם בין המשרד לבין עבודה מביתם
ישנו מספר גדל והולך של מדינות באירופה ובאסיה שנקטו בשנים האחרונות יוזמות לאימוץ שבוע עבודה בן 4 ימים.
איסלנד
פיילוט שערכה מדינת איסלנד בין השנים 2015-2019 הוכתר בהצלחה. במסגרתו העובדים השתכרו את אותו הסכום אך עבדו פחות שעות. הפריון השתפר או נותר באותה רמה ברב מקומות העבודה. העובדים דיווחו כי חשו פחות שחיקה ומתח וכי האיזון בין המשפחה לעבודה השתפר.
סקוטלנד
הממשלה הסקוטית השיקה פיילוט ביוני השנה בתקציב של 10 מיליון פאונד כדי לעודד חברות עסקיות לאמץ את המודל של 100-80-100 . כלומר: שעל פיו השכר שישולם לעובדים יישאר בעינו אך הם יעבדו 80% מהזמן תוך התחייבות לשמור על 100% פרודוקטיביות. לאחרונה הממשלה שוקלת להרחיב את הפיילוט למגזר הציבורי.
אנגליה
הכריזה לפני חודשיים על הפיילוט הגדול ביתר בעולם עם למעלה מ- 3,300 עובדים ביותר מ- 70 חברות על פי המודל 100-80-100 שעל פיו השכר שישולם לעובדים יישאר בעינו אך הם יעבדו 80% מהזמן תוך התחייבות לשמור על 100% פרודוקטיביות. הפיילוט מתוכנן לתקופה של 6 חודשים ומשתתפים בו חברות הייטק, בנקים ומלונות.
ספרד
הכריזה לאחרונה על פיילוט ביו 3 שנים בעלות של 50 מיליון אירו שיאפשר לחברות לבדוק את כדאיות המעבר לשבוע בן 4 ימי עבודה עבודה.
בלגיה
הודיעה כי תאפשר בקרוב לעובדים לעבור ל-4 ימי עבודה שבועיים. הפיילוט הבלגי יחייב את העובדים לעבוד את אותו מספר השעות ב- 4 ימים כפי שעשו בחמישה ימים. העובדים גם יורשו להתעלם ממיילים לאחר שעות העבודה.
אבו דאבי
האמירויות הפכו השנה למדינה הראשונה בעולם שבה עובדי המגזר הציבורי עובדים ארבעה וחצי ימים בשבוע. המחקרים מראים בבירור ש-"Less is More", ודווקא פחות שעות עבודה נותנים פריון עבודה גבוה יותר. הסיבה? העובדים מדווחים על פחות שחיקה ויותר איזון בחיי המשפחה שלהם.
מחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של האיחוד האירופאי ב- 2019 מראה שיש קשר שלילי בין מספר שעות עבודה שבועיות לפריון העבודה של כלכלת המדינה. דנמרק ונורווגיה נמצאו כבעלות שיעור פריון העבודה הגבוהים ביותר במדינות האיחוד האירופאי עם שבוע עבודה בן 32 שעות בלבד.
בתחתית – נמצאו המדינות בולגריה ויון עם שיעורי הפריון הנמוכים ביותר באיחוד האירופאי, עם שבוע עבודה של 41 שעות, בדומה לישראל. הכתובת על הקיר?
חיים אורן הוא מומחה ל-wellbeing ונציג חברת הינטסה פרפורמנס בישראל. בין לקוחות החברה חברות הייטק, בנקים ושירותים פיננסיים. לאחרונה הוא היה הנציג המסחרי של מדינת קונטיקט בישראל וניהל את שיתוף הפעולה בין קונטיקט וישראל בתחום ההייטק.
ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
