סופי הורן מסתמנת כאחת הנשים המשפיעות בעולם היאכטות. הורן, שנולדה בנורווגיה וגדלה בשוודיה, היא יזמית ומעצבת, אשר מכה גלים בתעשייה הימית עם פרויקטים מרשימים אשר בוחנים את גבולותיהם של כלי השיט החשמליים.
על אף שהיא עוסקת בתחום זמן קצר יחסית, הספיקה הורן להותיר חותם משמעותי כמייסדת של יצרנית הסירות SeaBird Technologies וכמעצבת הראשית של ה־RaceBird, סירת המרוץ של E1 – אליפות העולם לכלי שיט חשמליים מבוססי טכנולוגיות ירוקות. בראיון לפורבס היא מדברת על עתיד היאכטות החשמליות, חולקת את הקשיים שבדרך ומשתפת את תחושותיה כאישה הפועלת בעולם של גברים.
בואי נחזור להתחלה. מה גרם לך להיכנס לתחום?
“אני מגיעה ממשפחה של מפליגים. אבא שלי הוא שייט פעיל, אשר התחרה בעברו באופן מקצועי. גם אמא שלי עסקה רבות בשיט. כך, שלמעשה, גדלתי על המים. העניין של העיצוב התפתח אצלי די בטבעיות. התחלתי במיתוג ועיצוב גרפי כעיסוק צדדי כבר בתיכון, זכיתי בכמה פרסים בנורווגיה כשהייתי בת 16 בערך. בגיל 18 התחלתי לעבוד בחברה של יאכטות יוקרה. במשפחה שלי לא האמינו שאפשר להתפרנס מיצירתיות, אז במשך תקופה עברתי לבנקאות. אבל לא הייתי מרוצה, ועזבתי”.
מה הייתה ההשראה להקמת SeaBird Technologies?
“הכל התחיל כשחטפתי מחלת ליים. SeaBird הייתה עבורי מפלט בזמן ששכבתי במיטה עם מחשבים, תחת טיפול תרופתי כבד ומבלי לבוא במגע עם אנשים. מאז ומעולם הייתה לי חשיבה יזמית. עוד לפני שייסדתי את SeaBird, לפני שלוש שנים, כבר היו לי שתי חברות טכנולוגיות אחרות. האחת, פלטפורמת שירותים שתהפוך סירות לנגישות יותר עבור אנשים כמוני. מאוחר יותר, כשניסיתי למצוא מותגים שיש להם סירות חשמליות “מרחפות” ולא מצאתי אף אחד עם חזון דומה לשלי, החלטתי לעשות את זה בעצמי. בתחילת הדרך לא יכולתי לדמיין שאני אהיה זאת שתעצב סירה כזאת”.
גדלת בשוודיה. זה השפיע על המסע שלך?
“אוסלו היא הבירה של כלי הרכב החשמליים. בהתחלה, הם היו חמודים כאלה, אבל אז ראיתי את הפורמולה E (ליגת מרוצי מכוניות חד־מושביות חשמליות). דגמי ה־Gen2 היו אלה שתפסו לי את העין. הם היו כאלה אלגנטיים וסקסיים. זאת הייתה ההשראה שלי להביא את התכונות האלה לעולם הימי. התחלתי לחשוב איך לשלב את שני העולמות האלה, באופן ש’יטלטל מעט את הספינה’”.
איך הגעת להתעסק עם אליפות E1?
נסעתי לתחרות פורמולה E במרקש, כדי לנסות להיפגש עם צוות הפיתוח שלהם. בסופו של דבר, נפגשתי עם אלחנדרו אגאג (מנכ”ל Extreme E, יו”ר פורמולה E ויו”ר אליפות E1). סיפרתי לו על SeaBird והסברתי את המדע שעומד מאחוריה. כמה חודשים לאחר מכן הוא התקשר אליי ואמר: 'אנחנו נתמוך בפרויקט שלך'". באותה העת ה־SeaBird הייתה מיועדת לשבעה אנשים, אבל תיק העבודות שלי היה מלא רעיונות, כולל כמה דגמים חד־מושביים.
"הקמנו את חברת SeaBird באותו החלל שבו יושבת פורמולה E ו־Extreme E, כך שמצאתי את עצמי מוקפת בנהגי מרוצים. במהלך מגפת הקורונה, לרודי באסו (מייסד ומנכ"ל אליפות E1) ולאלחנדרו אגאג היה רעיון מבריק לקיים תחרויות גם על פני המים. ואז הם פנו אליי וביקשו ממני לשנות את המיקוד לכיוון של סירות מרוץ".
בבקשה ספרי לנו על העיצוב של ה־RaceBird.
"ה־RaceBird עוצבה יד ביד עם תהליך הבנייה של אליפות E1. אנחנו אלה שקבענו את כל הכללים. במצב רגיל, בסירות מרוץ, מתמקדים בדבר אחד – כמה מהר הן יכולות לשוט. אבל אנחנו בחרנו להכניס קצת 'פלפל' לעניין, במסלול שהוא דווקא קצר יותר. הסירה שלנו טובה מאוד בפניות, ואני מאמינה שזה מפתח חשוב לעתיד. סירות חשמליות אחרות מתקשות בכך. יש אנשים שבאים אלינו ואומרים: 'אתם מייצרים סירות מרוץ, אבל אתם לא כאלה מהירים', אבל העניין פה הוא התאוצה. אני די גאה במה שהצלחנו לייצר במסגרת זמנים קצרה כל כך".
את יכולה לספר קצת על החוויות שלך כאישה בתעשייה הזאת?
"טוב, את בוודאי יודעת שהעולם הוא גברי, ובמיוחד בתעשייה הימית. כאישה, חשוב מאוד שתמצאי אנשים שיאמינו בך, יעריכו אותך ויתנו לך לעשות את שלך, בלי לבוא ולהשתלט על הכל. אני השקעתי הרבה זמן בחיפוש אחר האנשים הנכונים לעבוד איתם. אלחנדרו ורודי האמינו בחזון שלי ותמכו בו, אבל הם גם ידעו לקחת צעד אחורה. ארבע שנים מאוחר יותר, זה עדיין המצב. אני חושבת שזה חלק גדול מהעובדה שאני מרוצה מהמקום שבו אני נמצאת".
לדעתך חשוב שיהיה יותר גיוון בתעשייה?
"כן, ללא צל של ספק. אני צריכה להעלות הילוך עם SeaBird – אני מודה שנכון לעכשיו צוות המהנדסים הוא כולו גברי, ואני קצת מתביישת. זה כל כך חשוב שיהיו גם נשים שיכולות להוות השראה, מודל לחיקוי".
חוץ מה־RaceBird, מה מוקד העניין הנוכחי ב־SeaBird?
"כיום אנחנו עובדים על סירות חשמליות קטנות, שמתאימות לשיט חד־יומי, ועל סירת טנדר (סירה קטנה שמובילה אספקה מהיאכטה ואליה, ויכולה גם לשמש להובלת הנוסעים מהיאכטה לחוף וחזרה), המבוססות על ה־DNA העיצובי של ה־RaceBird. למעשה, ה־RaceBird היא אחותה הקטנה של ה־RaceBird. אלה הפרויקטים שכרגע מעסיקים אותי במיוחד".
בהתבוננות קדימה, מה השאיפה הכי גדולה שלך?
"יש לי חלומות גדולים. יש לי כל כך הרבה עיצובים שקשורים בעולם הימי – אני אפילו חושבת על איים צפים. כרגע אני מתמקדת בסירות עם מנוע חשמלי, אבל אני אוהבת גם סירות מפרש. אני אשמח לעצב כאלה בעתיד".
