במשך עשרות שנים השקיעה איראן סכומי עתק בבניית תשתיות צבאיות וגרעיניות כדי להפוך למעצמה אזורית בעלת יכולות גרעיניות וגם – להביא לחיסולה של מדינת ישראל. התקציבים זרמו, המתקנים הוקמו, הפרוקסיז הופעלו הטילים יוצרו – אבל בשעות הבוקר המאוד מוקדמות של יום שישי ה-13 ביוני 2025, התמונה השתנתה.
מה שהיה קודם עימות מתמשך בין איראן לישראל באמצעות פרוקסיז, הפך למלחמה ישירה בין שתי המדינות, כשישראל הפעילה את 'הדבר האמיתי' – מתקפת מנע נרחבת תחת השם "עם כלביא" (Operation Rising Lion), שתוכננה לאורך שנים, ופגעה בתשתיות, במתקני גרעין, בטילים בליסטיים ובראשי פרויקט הגרעין ומשמרות המהפכה.
בהנחיית הדרג המדיני פתח צה״ל במתקפה מדויקת ומשולבת אשר התבססה על מודיעין איכותי. המטרה על פי דובר צה״ל: ״לפגוע בתוכנית הגרעין האיראנית ובתגובה לתוקפנות המתמשכת של המשטר האיראני נגד ישראל״. מטוסים של חיל האוויר השתתפו במהלומת הפתיחה, שפגעה במטרות צבאיות, בהן האתר הגרעיני הגדול והעיקרי בנתנז, אשר על פי הדיווחים נהרס.
יותר מ-200 מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו בהכוונה מודיעינית מדויקת יותר מ-100 מטרות ברחבי איראן – בהן מקומות מסתור של בכירים בצמרת הצבאית האיראנית. במהלך המתקפה חוסלו בכירים במשמרות המהפכה ובצמרת הביטחון של הצבא האיראני, ביניהם מפקד משמרות המהפכה חוסין סלאמי ומפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, אמיר עלי חאג'יזאדה. על פי דיווח שפורסם ברויטרס חוסלו כ-20 מפקדים בכירים.
בנוסף אישר צה״ל כי שלושת המפקדים הצבאיים הבכירים ביותר של המשטר האיראני חוסלו בליל המתקפה כולל רמטכ״ל הכוחות המזוינים של המשטר האיראני, מחמד חסין באקרי, מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי ומפקד מפקדת החירום, ח׳אתם-ע׳לאם עלי רשיד.
״במשך שנים איראן מקדמת טרור באופן ישיר ועקיף נגד מדינת ישראל, מממנת ומכוונת פעולות טרור דרך שלוחיה ברחבי המזרחי התיכון, תוך שהיא מתקדמת לעבר נשק גרעיני״, מסר דובר צה״ל בהודעה. ״המשטר האיראני הוא ראשית הצירים לכלל פעולות הטרור שבוצעו כנגד מדינת ישראל מתחילת מלחמת ׳חרבות ברזל׳ ובתוך כך גם לחימוש ומימון ארגון הטרור חמאס האחראי לאירועי ה-7 באוקטובר. במהלך מלחמת ׳חרבות ברזל׳, איראן אף תקפה את ישראל פעמיים באופן ישיר, בירי של מאות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לשטח המדינה״.
זהו אינו סיפור של עליונות צבאית מובהקת – אלא של דיוק, מודיעין והשקעה ארוכת שנים במה שאיראן ניסתה להסתיר. זו גם תזכורת לעוצמה שיכולה להיות למידע איכותי – במיוחד כשמנגד עומד אויב שמבזבז את הונו הלאומי על חימוש והסתרה.
כלכלת האיום
מאז סוף המאה הקודמת, ולמרות סנקציות הולכות ומחמירות, המשיכה איראן להזרים הון לתוכנית הגרעין שלה. לפי הערכות שונות, ההשקעה הכוללת של איראן בפרויקט הגרעין הגיעה ליותר מ-100 מיליארד דולר בהשקעה ישירה, ועד טריליון דולר בעלויות עקיפות כולל אובדן הזדמנויות כלכליות. כשמוסיפים לכך את תקציב משמרות המהפכה (הנאמד כיום ב-13-22 מיליארד דולר בשנה) ואת מימון שלוחותיה – מדובר בהוצאה בלתי נתפסת.
על פי תחקיר הטרור הבינלאומי של פורבס ישראל תקציב משמרות המהפכה, הגוף הצבאי־ביטחוני החזק באיראן שעליו נשען המשטר, נאמד בכ־22 מיליארד דולר ושווה ערך לכמחצית מהתקציב האיראני כולו. מתוך תקציב זה, שני מיליארד דולר מופנים ישירות לכוח קודס, יחידת העילית החשאית שבאמצעותה מכשירה ומממנת איראן ארגוני טרור וקיצונים איסלאמיסטים ברחבי העולם כדי ליצא את המהפכה האיסלאמית.
לפי הערכות מעודכנות של גורמי מודיעין שעימם שוחחנו במהלך התחקיר, למרות סנקציות מתמשכות שהפילו את ערך הריאל האיראני לשפל חסר תקדים והביאו לשפל כלכלי קשה ומשבר אנרגיה חמור במדינה, המשיכו משמרות המהפכה לתקצב את כוח קודס במיליארדים – מהם זורם הכסף לחיזבאללה, לחמאס ולעוד שורה של ארגונים, מהג'יהאד האיסלאמי ועד המורדים החות'ים בתימן.
על פי הערכות, איראן העבירה מדי שנה כ-700-800 מיליון דולר לחיזבאללה, כ-100 מיליון דולר לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, ועד 15 מיליארד דולר למשטרו של אסד בסוריה שנפל לפני חודשים אחדיםה. בסך הכל, הוציאה איראן כ-16-20 מיליארד דולר בשנה על תמיכה בשלוחותיה ובמשטרים אזוריים.
אלא שההשקעה הזו לא הייתה מנותבת לפיתוח כלכלה אזרחית או צמיחה. במקביל לבניית אתרי העשרה בנתנז ובפורדו, תעשיית הטילים באיספהאן ומערכות נ"מ מתקדמות – הכלכלה האיראנית קרסה: האינפלציה נסקה ליותר מ-37-40%, הריאל צנח מ-32,000 ריאל לדולר ב-2018 ליותר מ-300,000 ריאל כיום, והאבטלה בקרב צעירים הגיעה לרמות שיא.
ליל התקיפה – קצה הקרחון של עבודה סמויה
המודיעין הישראלי, ובעיקר המוסד ואגף המודיעין של צה"ל, השקיע מאמצים ארוכי טווח בגיוס מקורות, חדירה למערכות, פיתוח יכולות סייבר ומבצעים כירורגיים.
המבצע שבמסגרתו הוברח ארכיון הגרעין האיראני מטהראן בשנת 2018 הפך לסמל – אך הוא לא היה היחיד. מבצעי סייבר כמו Stuxnet, שיתוף הפעולה עם גופי מודיעין מערביים, חיסולי מדענים אסטרטגיים ופגיעות ממוקדות במתקני תשתית – כולם הכינו את הקרקע לפעולה שמתרחשת כעת: מתקפה מבצעית בעומק איראן שהתבססה על מידע מדויק שנאגר במשך שנים.
כאמור, בשעות הקטנות של הלילה, הותקפו באיראן שורת יעדים אסטרטגיים: אתרי העשרת אורניום בנתנז, מתקנים גרעיניים בכונדאב וח'ורמאבאד, מחסני טילים בליסטיים, מוקדי פיקוד ותשתיות צבאיות. המתקפה הביאה להריגתם של בכירים איראנים, כולל הגנרל חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה, ומדענים גרעיניים בכירים.
לפי דיווחים ממקורות מערביים, הפעולה לא נועדה רק לפגוע – אלא לשתק. איראן, מצדה, שיגרה כ־100 כטב"מים לעבר ישראל, אך רובם יורטו.
מדובר כרגע רק בשעות הראשונות של אחת המלחמות הגדולות בתולדות ישראל. בשעות אלה הצלחתו של חיל האוויר היתה מרשימה, אבל מה שלא פחות עומד מאחורי הצלחה זו הוא מודיעין ברזולוציה חסרת תקדים: מיקומים, תזמונים, חוליות מטרה. כמות המידע שנאסף, מנותח ומופעל – היא שעשתה את ההבדל.
פרוקסיז – השלב המקדים לעימות הישיר
מאז מתקפת ה־7 באוקטובר 2023, פועלת ישראל נגד שלוחות איראניות בכל המזרח התיכון. בעזה, במסגרת מבצע "חרבות ברזל", הושגו פגיעות קשות בחמאס, כולל חיסול צמרת הארגון, בהם מוחמד דף, מנהיג חמאס יחיא סינוואר ואחיו מוחמד שהנהיג את חמאס ברצועה לאחר מותו של אחיו יחיא.
אולם הפגיעה הקשה ביותר עד כה הייתה בשלוחה הצפונית של איראן – חיזבאללה: בספטמבר 2024 ביצעה ישראל פעולת פיצוץ מסונכרנת של אלפי ביפרים ומכשירי קשר אלחוטיים של פעילי הארגון, ולאחר מכן חיסלה בסדרת תקיפות מדויקות את כל ההנהגה הבכירה כמעט: חסן נסראללה, מנהיג הארגון במשך 32 שנה; פואד שוכר, המפקד הצבאי הבכיר; איברהים עקיל, מפקד כוח רדואן ויותר מ-10 מפקדים בכירים נוספים; וחאשם צפי א-דין, יורשו של נסראללה. על פי הערכות ישראליות, חוסלו 8 מתוך 9 המפקדים הצבאיים הבכירים של חיזבאללה ומחצית ממועצת המנהיגות של הארגון.
גם בסוריה הגבירה ישראל את תקיפותיה – נגד מחסני נשק, יעדים של משמרות המהפכה ושיירות נשק לחיזבאללה. עם חיסול משטרו של אסד, הפסיקה סוריה את שיתוף הפעולה עם איראן, ובכך נמחקה לחלוטין "טבעת החנק" שיזמה איראן סביב ישראל במשך עשרות שנים.
כעת, לראשונה מזה עשורים, נעה ישראל מהתמודדות עם הפרוקסיז – שלוחותיה של איראן – לעימות ישיר מול איראן עצמה. התקיפה בעומק הרפובליקה האיסלאמית מסמנת שינוי תפיסתי: ישראל לא תסתפק עוד בהגנה על גבולותיה – אלא תפעל ישירות נגד מדינת האם שמשקיעה הון ביצור נשק גרעיני ומממנת, מאמנת ומפעילה את זרועות הטרור.
מאזן השקעה מול אפקטיביות
הישג זה לא נמדד רק בשדה הקרב, אלא גם במונחים כלכליים: כמה שווה מניעת מלחמה? מה הערך של מניעת שיגור טילים בליסטיים? איך מתמחרים כישלון של פרויקט גרעיני שעליו בנתה מדינה שלמה את עוצמתה?
האירועים האחרונים מציפים את אחד הלקחים המורכבים ביותר לעולם הביטחוני והכלכלי כאחד: כוח אינו נמדד רק בתקציב ובכמות. כוח אמיתי טמון ביכולת לאסוף מידע, לנתח אותו ולהפעילו במדויק.
