במסיבת העיתונאים שערכה חברת המכוניות החשמליות טסלה בהאנגר נמל התעופה בסנטה מוניקה ביולי 2006, היא חשפה רכב דו-מושבי חשמלי ונועז בשווי 100 אלף דולר, שרק מומחי רכב מעטים האמינו בו. מנכ"ל החברה דאז, בעל הידע הטכנולוגי, מרטין אברהרד, הצהיר כי כושר ההמצאה של עמק הסיליקון ילמד את ענקיות הרכב של דטרויט כיצד לייצר מכוניות בעלות אפס פליטות. החזון שהניח באותו יום התגשם בסופו של דבר, אבל לא תחת האחריות שלו.
טסלה הפכה לאחרונה ליצרנית הרכב הראשונה שהגיעה לשווי מדהים של טריליון דולר, אך המנכ"ל שהציג את החברה לעיתונות לפני 15 שנה לא הפך שם נרדף למותג. והוא בהחלט לא הגיע לרשימת עשירי ההיסטוריה. מי שכן נכנס לרשימה הוא אילון מאסק, המשקיע המוקדם ביותר של טסלה והמנכ"ל הנוכחי של החברה. מאסק נכח גם בהופעת הבכורה של טסלה ב-2006, אבל תחת פרופיל נמוך.
המנכ"ל המקורי של טסלה, אברהרד, ומנהל ותיק נוסף בשם מארק טארפנינג, שב-2003 חלם על הרעיון לקרוא לרכבי החברה על שם הממציא ניקולה טסלה, הם בעלי המניות המקוריים של טסלה. אבל אף אחד מהם לא שמר על מספיק מניות כדי להשיג מעמד של מיליארדר, על אחת כמה וכמה להגיע לשווי הנקי הנוכחי של מאסק שלפי הערכות פורבס עמד באמצע חודש נובמבר על 282 מיליארד דולר. אומנם ההון הראשוני של מאסק הוא שהפך את החזון של אברהרד וטרפנינג למציאות. אבל בסופו של דבר, הוא גם הוביל את מאסק להשתלט על טסלה על ידי העלאה מתמדת של אחוזי הבעלות שלו במשך תשעה סבבי גיוס לפני ההנפקה של החברה ב-2010.
אברהרד אומר שהוא שומר על נתח "קטן יחסית" ביצרנית הרכב, תוך שהוא מסרב להיות ספציפי. "מכרתי חלק ניכר מהמניות שלי לפני זמן רב", אומר אברהרד, בן 61, מביתו באיי סן חואן במדינת וושינגטון. "לאנשים יש איכשהו את הרעיון שהייתי מיליונר כשפתחתי את טסלה. לא הייתי". הוא וטארפנינג יצרו בסוף שנות ה-90 קורא ספרים אלקטרוני במחשב כף יד, המצאה שלא הפכה אותם למיליונרים, וגרמה להם לחפש מימון ראשוני ממאסק.
לעיתים קרובות התבטא מאסק בחוסר אכפתיות מעושר. את אחוזותיו בלוס אנג'לס הוא מכר ב-2020 כדי לגור בבית צנוע בקמפוס SpaceX שלו בבוקה צ'יקה, טקסס. עם זאת, הוא ממשיך לצבור עושר בקצב מדהים. הסיבה לכך היא נתח הבעלות המוקדם של כמעט 20% בטסלה ותוכנית תגמול ארוכת טווח שהוכרזה ב-2018 שמתגמלת אותו במיליארדי דולרים בכל פעם שהחברה עומדת ביעדי ביצועים רבעוניים על סמך מדדים פיננסיים והערכת שווי.
עני ומובטל
עם זאת, אברהרד מכר חלק ניכר מהמניות שלו לאחר שנדחק מטסלה ב-2007. הוא תבע את מאסק ב-2009 על הדחתו ועל לשון הרע. כחלק מהסדר פשרה, הוא הפסיק את ההתנגדות למאסק. מנהל הטכנולוגיה הראשי של טסלה לשעבר ג'יי.בי. שטראובל ואיאן רייט, מהנדס ותיק בחברה, נקראו גם מייסדים משותפים, בנוסף לאברהרד ולטארפנינג.
"כשהעיפו אותי מטסלה לא היה לי כסף – זאת אומרת באמת לא היה לי כסף", אומר אברהרד. "גרוע מזה, לא הייתה לי אפשרות לעבוד במשך כשנה" בגלל הסכם קניין רוחני מגביל עם טסלה, הוא אומר. "לא השתתפתי בשום סבבי השקעה אחרי שעזבתי".
אברהרד לא יספק פרטים על אחזקותיו בטסלה, אבל הוא מאשר שהוא לא מיליארדר. טארפנינג, שותף בימים אלה ב-Spero Ventures, חברת הון סיכון מעמק הסיליקון, אמר שגם הוא עדיין מחזיק במניות טסלה, אך הוא אינו רשום בין בעלי המניות המובילים שלה, ולא הגיב לפניות מפורבס.
מבין חמשת המייסדים הרשמיים, רק שטראובל, שעזב את טסלה ב-2019, עשוי להשיג מעמד של מיליארדר מהאחזקות שלו. האחזקה שלו עשויה להיות שווה כ-1.3 מיליארד דולר, בהנחה שהוא שומר על חלק ניכר ממניות טסלה שהיו לו כשעזב. שטראובל, כיום מנכ"ל ומייסד שותף של סטארט-אפ מיחזור הסוללות Redwood Materials סירב להגיב על הנושא. המהנדס רייט, שהצטרף לאברהרד וטרפנינג כמה חודשים לאחר שיצרו את טסלה, עזב ב-2004 כדי להקים חברת מכוניות חשמליות אחרת, והוא מכר את חלקו בטסלה לפני שנים.
"אין לי מניות של טסלה עכשיו", הוא אומר לפורבס. "כמובן שלא יכולתי לדמיין הערכת שווי של טריליון דולר".
מחמישה נשאר אחד
מעבר להפיכת מאסק לאדם העשיר בעולם, החברה שהפכה שם נרדף למהפכת מכוניות עולמית העשירה גם משקיעים וחברי דירקטוריון כולל משקיע ההון סיכון אירה ארנפרייס ולארי אליסון מאורקל, כמו גם אחיו הצעיר של אילון, קימבל, ואינספור משקיעים בהשראת הפוטנציאל העתידי של אנרגיה נקייה.
למרות כל ההצלחה של החברה בתחום הרכב החשמלי והיציבות הפיננסית החדשה, כמו גם תשומת הלב הבלתי פוסקת שמאסק מחפש ומייצר, הימים הראשונים של טסלה התאפיינו בסערות שבסופן נשאר רק מייסד אחד בעל שליטה. ענקיות אחרות עם אוריינטציה טכנולוגית שהגיעו להערכות שווי של טריליון דולר, כמו מיקרוסופט ואלפבית, יצרו כמה מיליארדרים בקרב המייסדים השותפים שלהן, אם כי הרווחים הפיננסיים הייחודיים של מאסק אינם כה יוצאי דופן.
"למרות שזה נראה נכון שחברות טכנולוגיה בולטות אחרות יצרו זוכים פיננסיים מרובים, דינמיקה דומה במקצת לטסלה התרחשה גם באפל", אומר דייוויד הסו, פרופסור לניהול בבית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה. חלקו של המייסד השותף של אפל, סטיב ג'ובס, היה שווה 2 מיליארד דולר בזמן מותו ב-2011 והונו של סטיב ווזניאק מוערך ב-100 מיליון דולר, אם כי רונלד וויין, המייסד השלישי הלא ידוע של אפל, מכר את חלקו מוקדם תמורת 800 דולר, אומר הסו. התגמולים של מאסק היום פשוט נובעים מהימור מוקדם ומסוכן שהשתלם לו בגדול.
"זה לא רק חלקי הבעלות של מייסדים משותפים; אנחנו יכולים גם להצביע על מקרים של החמצה על ידי משקיעים, כולל אנג'לים ומשקיעי הון סיכון", אמר הסו. "באותה תקופה מאסק השקיע בסבב A, ובמשך זמן לא מבוטל לאחר מכן הייתה אי ודאות רבה לגבי יכולתה של החברה להוציא לפועל את החזון הנועז שלה. יש שיטענו שהסנטימנט עדיין נכון במידה מסוימת היום".
האידאולוגיה מנצחת
בעוד שאברהרד מסרב להרחיב לגבי מאסק בימים אלה, מאסק עצמו הראה הרבה פחות איפוק. הוא תיאר את אברהרד כ"האדם הגרוע ביותר שאי פעם עבדתי איתו", בראיון שהעניק לפודקסט בינואר 2020.
ובכל זאת, המנכ"ל המקורי של החברה, שבבעלותו "קצת פחות" מ-5% כשעזב את טסלה, אומר שהוא לא אומלל בימים אלה, למרות שלא הרוויח יותר מהזינוק של החברה. "הערכת השווי היא מה שהיא. מה שאני שמח עליו הוא הצלחת החברה. זה חיוני שניגמל מדלקים מאובנים וטסלה הייתה המניע העיקרי לכך, וזה מה שקיווינו לו מההתחלה", אומר אברהרד.
"לא משנה מה דעתי על מאסק, אני עדיין מאוד שמח לראות את מהפכת המכוניות החשמליות – שאחרי הכל התחלנו – הייתי רוצה לראות את המהפכה הזו מנצחת. זה הכרחי".
