Forbes Israel Logo

תעשייה 4.0: התקדמות הטכנולוגיה והגלובליזציה המואצת

מהם האתגרים שמגיעים עם הגלובליזציה המואצת? | צילום: Shutterstock
מהם האתגרים שמגיעים עם הגלובליזציה המואצת? | צילום: Shutterstock
התפתחות הטכנולוגיה והשינויים בעולם מעלים אתגרים לא מעטים בעולם התעשייה – החל מההפרדה בין הייצור לשירות, ועד לנהלי מדיניות חדשים באירופה ובארה"ב • מה עומד מאחורי השינויים ואיך ניתן להתמודד איתם?

Contributors

בטור הקודם סקרנו בקצרה את עולם התעשייה המודרני, או כפי שהוא מכונה תעשייה 4.0 (Industry 4.0). בטור זה ננתח את האתגרים שעולם התעשייה מתמודד איתם בימים אלו, כחלק מהשינויים המואצים שקורים בעולם. החל מחילופי הדורות על פסי הייצור, דרך משבר האקלים ועד הדומיננטיות ההולכת וגוברת של טכנולוגיה בכל תחומי החיים.

  1. התפקיד המשתנה של עולם הייצור – בעשורים האחרונים אנחנו רואים שינוי משמעותי בתפקיד שמשחק עולם הייצור בכלכלות מתקדמות. אם בעבר הייתה הפרדה ברורה בין הייצור לשירות, כיום ניתן לזהות אינטגרציה בין השניים. יכולות פרסום ושיווק טובות, לצד ביצועים לוגיסטיים מעולים, הפכו להיות חשובים עבור היצרנים. בנוסף, כיום ניתן לראות שבמרבית חברות הייצור למעלה מ-50% מכוח העבודה כבר אינו נמצא ממש על פסי הייצור, כי אם במחקר ופיתוח או בשיווק.

  1. אתגרים סביב שרשרת האספקה – הגלובליזציה יצרה שכבה צרכנית חדשה, במיוחד במדינות מפותחות. היצרנים, בהתחשב בכך שאינם עוד רק יצרנים כי אם גופים בעלי זרועות ויכולות מגוונות יותר כפי שהוסבר בסעיף הקודם, נמצאים בעמדה מצוינת כדי לספק מענה לשכבה הזו. עם זאת, ההזדמנות הזו גם נושאת עמה אתגרים כמו עלויות כוח אדם גבוהות יותר, תנודתיות בעלויות המשאבים וסביבה רגולטורית קשיחה. כדי להתמודד עם האתגרים הללו יש לייצר הבנה מעמיקה של הכלכלה החדשה שנוצרה סביב התעשייה, לצד היכולת להגיב במהירות ובהחלטיות לתנאי השוק המשתנים.

  1. חזרה לייצור מקומי – נהלי מדיניות חדשים בארה״ב, באירופה ובמדינות מערביות אחרות, הובילו למגמה של חזרה לייצור מקומי. מגפת הקורונה חשפה את האתגרים הנלווים לשרשרת האספקה כשהייצור נעשה רחוק מהבית והאיצה את המגמה. בעוד שהתופעה הזו באופן טבעי מסייעת ומקדמת את הכלכלה המקומית ומייצרת תוספת של מקומות תעסוקה, היא גם מייקרת את עלויות הייצור ומצריכה להתמודד עם אתגר ההכשרה לעובדים לא מנוסים.

יש לייצר הבנה מעמיקה של הכלכלה החדשה שנוצרה סביב התעשייה, לצד היכולת להגיב במהירות ובהחלטיות לתנאי השוק המשתנים | צילום: Shutterstock

  1. פערי ענק בידע, יכולות ובכוח העבודה – בממוצע, עלות שעתית לעובד ייצור אמריקאי גבוהה פי 2-3 מאשר עובד ייצור אסייתי. החשבון פשוט: כדי לאפשר ייצור מקומי תוך שמירה על מחיר תחרותי, היצרנים צריכים להביא את העובד האמריקאי לתפוקה של פי 2-3 לכל הפחות. חילופי דורות על פסי הייצור הובילו לכך שכיום ישנן קרוב ל-2 מיליון משרות בענף התעשייה האמריקאי שאינן מאוישות. תעשיית הייצור חווה אתגר ענק בכל הנוגע לפערי ידע ויכולות. ככל שהתעשייה מאמצת לחיקה טכנולוגיות מתקדמות יותר, בינה מלאכותית וכלי אנליטיקה, כך גובר הצורך בעובדים מוכשרים שיידעו להפעיל את הכלים הללו. התבגרות כוח העבודה הנוכחי והקושי בגיוס עובדים צעירים מוכשרים, מעמיקים את הפער. כדי להתמודד עם האתגר נדרש מאמץ משולב של יצרנים, מתווי מדיניות ומוסדות השכלה. רק כך ענף הייצור יוכל להתקדם בקצב אחיד הן בצד הטכנולוגי והן בצד היישום.

  1. צורך מידי בטכנולוגיה והיתרון באימוץ בינה מלאכותית בשלב מוקדם – האבולוציה המהירה של הטכנולוגיה והחשיבות העולה שלה בעולם הייצור, מדגישה את הצורך הדחוף של יצרנים באימוץ טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית אל תוך תהליכי העבודה שלהם. בינה מלאכותית תוכל לייעל תהליכי תפעול, לשפר יעילות ולסייע בקבלת החלטות בזמן אמת על בסיס דאטה. בנוסף, אימוץ והטמעה מוקדמת של בינה מלאכותית יכולה לסייע בהשגת יתרון תחרותי כאשר יצרנים יוכלו לרתום את יכולות ה-AI כדי לבצע אופטימיזציה לתהליכים, לצמצם פחת ובלאי וכמובן לשפר את איכות המוצרים.

  1. הטמעת בינה מלאכותית באופן נרחב בתעשייה מצריכה (מקרי בוחן) use-cases מוצלחים בהיקף משמעותי – מרבית היצרנים וחברות התעשייה מכירים בחשיבות הטמעת הבינה המלאכותית באופרציות שלהם, אולם מעט מאוד מסוגלים לאמץ את הבינה המלאכותית בסקייל. לפי מחקר שנערך לאחרונה על ידי BCG, קרוב ל-90% מהחברות מתכננות להטמיע בינה מלאכותית בתהליכי הייצור שלהן, בעוד 98% התקשו ביישום של זה בפועל בהיקף מלא, בין אם בשל חוסר יכולת לעמוד ביעדים עסקיים ובין אם בשל חוסר יכולת להשתמש בבינה מלאכותית באופן עקבי בצורה שנותנת ערך.

עולם הייצור חווה שינויים דרמטיים בשנים האחרונות, בדומה לענפים אחרים שמושפעים מהגלובליזציה המואצת והטכנולוגיה ההולכת ומתקדמת. בטור הבא נעסוק בענפים הטכנולוגיים השונים שצמחו בעולם התעשייה 4.0 כדי לספק מענה לאתגרים שהוזכרו כאן ועל מנת לייעל את הייצור ושרשראות האספקה. 


סער יוסקוביץ' הוא מנכ״ל ומייסד-שותף בחברת אוגורי, יוניקורן ישראלי בתחום התעשייה 4.0. אוגורי מאפשרת לנטר תפקוד של מכונות ושל תהליכי ייצור, להתריע מראש על תקלות והשבתות, ולהציע פתרונות באמצעות כלי בינה-מלאכותית מתקדמים ויעודיים לתעשייה. לסער תואר כפול בהנדסת חשמל ופיסיקה מהטכניון. לפני שייסד את אוגורי בשנת 2011, עבד באינטל בתור Analog Architect.

ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.