Forbes Israel Logo

מגזין פורבס מציג: מקומות העבודה הגלובליים הטובים בישראל

קמפוס מיקרוסופט בהרצליה. מיקרוסופט נמצאת במקום השליש בדירוג המעסיקים בישראל | צילום: עמית גורן
קמפוס מיקרוסופט בהרצליה. מיקרוסופט נמצאת במקום השליש בדירוג המעסיקים בישראל | צילום: עמית גורן
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
תחקיר מיוחד של פורבס, בשיתוף Statista, בחן מאות חברות הפעילות בעשרות מדינות ודירג – באמצעות שאלונים שחולקו לעשרות אלפי עובדים (עם נציגות בולטת לישראלים) – את מקומות העבודה הטובים בעולם ⋅ מי הן החברות הגלובליות הטובות ביותר לעובדים בישראל – ואילו תנאי העסקה הן מציעות

אינפלציה. בהיבט הכלכלי זהו אחד התוצרים המשמעותיים ביותר שחוללה הקורונה. אחרי למעלה מעשור של היעדרות, חזרה האינפלציה – וכמו הקורונה היא מכה בכל מקום, בכל זמן, ללא גבולות. לאן שלא נביט נבחין בה – עליית מחירים מסחררת שלא נראתה כאן מאז תחילת שנות ה־80.

בדרך כלל כשאנחנו מדברים על אינפלציה אנחנו מתכוונים לעליית המחירים שכולנו מרגישים בסופר, ומחירי הסחורות שאנו רוכשים בארץ ומחו"ל שזוחלים מעלה בקצב הולך וגובר. התעוררות האינפלציה מדאיגה מאד את ראשי הבנקים המרכזיים: אינפלציה של 7% שנרשמה בארה"ב הביאה את הבנק הפדרלי להכריז על סיום ההרחבה הכמותית ועל שלוש העלאות ריבית כבר השנה.

ההערכות הן שהאינפלציה כאן כדי להישאר, והסיבה לכך מתגלה כשמתעמקים בנתונים. האינפלציה האמיתית שמשתוללת היא אינפלציית השכר, בהובלת ענף ההייטק. להבדיל מעלייה במחירי הסחורות והתובלה, אשר תחומה בזמן ונובעת מפערי ביקוש והיצע זמניים, לעליית שכר העבודה – אחד הגורמים העיקריים להתקבעות האינפלציה הנוכחית – אין כרגע תקרה או גבול ברור.

אינפלציית השכר אינה תחומה בזמן והיא מהדהדת את הדרישה למשאב יקר שהופך נדיר וקשה להשגה מיום ליום – עובדים. ואם להיות יותר מדויקים – עובדי ההייטק.

משרדי דל בגליל ים. דל נמצאת במקום השביעי בדירוג המעסיקים בישראל | צילום: שרי מצפי

מדיניות הכסף החינמי שהנהיגו מדינות ובנקים מרכזיים התנקזה לבסוף לאינפלציית שכר ספירלית – שמזינה את האינפלציה העולמית ומכתיבה כעת לחברות ברחבי העולם כללי משחק חדשים. תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית שהאיצה הקורונה פגשה אשראי זול ונזילות כמעט אינסופית.

אלה דחפו את הביקוש לעובדים מוכשרים – מהנדסים, מפתחים ואנליסטים בעיקר – אל רמות שיא חסרות תקדים והציתו מרוץ חימוש בסקטור הטכנולוגי הלוהט. זו הסחורה החמה ביותר בבהלה החדשה לזהב. בהתאם, הנסיקה בביקוש לעובדים מצד אחד והיצע הכסף הזול מן הצד השני הטיסו את שכר העבודה ותנאי התעסוקה בהייטק – בעיקר בתחומי המו״פ.

קחו למשל את נתוני השכר הממוצע במשק שפרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי הנתונים האחרונים, בעוד שהשכר הממוצע במשק עלה ב־1.1%, השכר הריאלי בסקטור ההייטק זינק השנה בשיעור של 10%. עובד ממוצע בסקטור משתכר נכון להיום כמעט 26 אלף שקל לחודש – פי 2.25 מהשכר הממוצע, כשבתחומי המחקר והפיתוח השכר גבוה אף יותר ועומד על יותר מ־30 אלף שקל בחודש.

בתפקידים הנחשקים, בחברות ההייטק הגדולות ובמרכזי הפיתוח של ענקיות הטכנולוגיה הגלובליות, השכר אף גבוה פי שניים ויותר. הלחץ האדיר להציג תוצאות מהירות וכמויות המזומנים שעומדים לרשותן, מזינים את צונאמי עליות השכר והתנאים המופלגים שמציעות חברות ההייטק לעובדים המוכשרים שיסכימו להצטרף אליהן.

משרדי מיקרוסופט. בכוונת החברה להכפיל את מצבת העובדים בישראל | צילום: עמית גורן

בין חברות הטכנולוגיה ניטשת כיום מלחמת עולם על ליבם של הכישרונות הצעירים. בתנאי ה״מלחמה״ הנוכחית כל האמצעים כשרים – שכר של 50 אלף צפונה, בונוסים שנתיים, חבילות אופציות שמנות, חופשות באיים אקזוטיים (ללא ניכוי ימי חופש, כמובן) או הפקות ענק של מסיבות די־ג'ייז יוקרתיות, בעלות שנוסקת לעיתים למיליוני שקלים. הכל לגיטימי במטרה למשוך את הטאלנטים הטכנולוגיים במאבק האיתנים.

בשורה התחתונה, קשה לבוא אל ציידי הראשים ומנהלי ה־HR בטענות. הררי הכסף שחונים בקופת החברה מיועדים בסופו של דבר להבטיח דבר עיקרי – צמיחה, ורצוי מהירה מאד. והמפתח טמון באותן ידיים כישרוניות ומוחות מבריקים. אחרי הכל, עשרות, ולעיתים מאות מיליוני הדולרים שאוספות החברות הישראליות בסבבי הגיוס, לא מיועדים לפתיחה של מפעלים חדשים, הכשרת פסי ייצור או רכישת מכונות וציוד. במאזני החברות לא תמצאו את משאב ההון החשוב ביותר, עליו קמות ונופלות חברות בסקטור התובעני הזה.

מלחמת הטאלנטים

מספיק לבחון את כמויות הכסף האדירות שמשך מגנט ההייטק הישראלי בשנתיים האחרונות כדי לקבל מושג לאופן שבו מתודלקת מלחמת הטאלנטים העולמית. 25 מיליארד דולר – זהו הסכום הכולל שגייסו חברות הייטק ישראליות ב־2021 לבדה – 150% יותר ממה שגויס ב־2020, שהיתה גם היא שנת שיא.

לשם השוואה, ב־2018 – רק לפני שלוש שנים – גייסו 509 חברות 5.9 מיליארד דולר, מה שנחשב אז לאחת משנות הגאות הטובות באקו־סיסטם הצומח. במילים אחרות, היקף המזומנים האדיר שזורם אל הסיליקון וואלי הישראלי הוכפל פי ארבעה בתוך שנים ספורות.

זו לא תופעה מקרית של כמה שנים טובות. בעשור האחרון, מאז היציאה ממשבר הסאב־פריים, שפכו ענקיות הטק הגלובליות וקרנות הון הסיכון העשירות עשרות מיליארדי דולרים על ההייטק הישראלי. על פי דו״ח מיתר־IVC, בין השנים 2010־2019 זינקו היקפי הגיוס של חברות הייטק ישראליות בכ־400%, עסקאות המימון צמחו ב־64% והיקף הגיוס המצטבר בשנים אלו בלבד הצטבר לכ־40 מיליארד דולר.

משרדי גוגל בתל אביב | צילום: Shutterstock

סכומי העתק שהשקיעו כאן ענקיות כמו אינטל, מיקרוסופט, גוגל, אפל, פייסבוק, סמסונג או Dell־EMC ממחישות עד כמה גבוה ממוקם שוק העבודה הישראלי במימוש החזון הטכנולוגי של תאגידי העל. רובן המכריע של החברות בחרו להקים בישראל את מרכז המו״פ הראשון מחוץ למדינתן.

כולן, ללא יוצא מן הכלל, ממקמות את ישראל חזק בתוכניות החומש כמרכז עיקרי למקור של חדשנות, מחקר ופיתוח, והן העומדות מאחורי עסקאות הענק בהן הון פיננסי מחליף ידיים תמורת משאב הטבע החשוב ביותר של ישראל: ההון האנושי. 

אתגרי הגיוס

בהתחשב בתחרות המטורפת על עובדים ובכובד המשקל המונח על הכף, הפך בשנים האחרונות עולם העבודה לסביבה תחרותית קשה ומאתגרת. בעולם התעסוקה של ימינו, גיוס כוח אדם מיומן ומקצועי הוא האתגר המורכב ביותר איתו מתמודדים כיום מנהלי משאבי אנוש בחטיבות ה־HR.

למרבה ההפתעה, גם תלושי השכר הנדיבים, חבילות האופציות המפתות ותנאי העבודה המפליגים לא תמיד מספיקים כדי למשוך את העובדים המבוקשים. בסקרי עבודה מיוחדים שנערכו לאחרונה דורגו, כמובן, השכר ותנאי העבודה בראש סדר העדיפויות, אך לצד אלה הדגישו העובדים כמה חשובה להם תחושת הסיפוק והאתגר במקום העבודה, כמו גם הגמישות בשעות העבודה והאיזון בין העבודה לבית ולמשפחה.

המשתתפים התבקשו לדרג את החברות בהיבטים שונים, ביניהם תדמית החברה, רמת ההשפעה הכלכלית, יכולתה לפתח את כישרונות העובדים, שוויון מגדרי ואחריות חברתית

דירוג המעסיקים הטובים ביותר בעולם של פורבס המוצג כאן מבקש לענות בדיוק על שאלת טריליון הדולר: מה עובדים רוצים, ואילו חברות מספקות את זה?

מעבר לתלוש המשכורת, כרטיס התן ביס או המטבח המפנק – מה גורם לעובדים להתעורר בבוקר עם תחושת נמרצות ושליחות, עד כמה הם גאים במה שהם עושים יום יום ובשורה התחתונה – באיזו סביבה בדיוק הם רוצים לעבוד.

לצורך זאת חבר מגזין פורבס העולמי ל־Statista, חברת המידע העסקי הבינלאומית, כדי להרכיב את דירוג החברות הטובות בעולם לעובדים. הדירוג נעשה באמצעות סקר מקיף שנפרס על פני 58 מדינות – כולל כמובן נציגות בולטת לישראל – וכלל כ־150 אלף עובדים, המועסקים על ידי חברות ומוסדות גלובליים. כל הסקרים היו אנונימיים, מה שאיפשר למשתתפים לחלוק את דעתם בגלוי.

המשיבים התבקשו לדרג את נכונותם להמליץ על החברות בהן הם עובדים לחברים ובני משפחה. המשתתפים התבקשו לדרג את החברות בהיבטים שונים, ביניהם תדמית החברה, רמת ההשפעה הכלכלית, יכולתה לפתח את כישרונות העובדים, שוויון מגדרי ואחריות חברתית. כמו כן, התבקשו הנשאלים להעריך את המתחרים באותו ענף ולדרג אותם לחיוב או לשלילה.

750 החברות שקיבלו את הציונים הכוללים הגבוהים ביותר הגיעו לרשימה הסופית של פורבס ארה"ב. מתוך רשימה זו מיפה צוות פורבס ישראל את החברות הגלובליות הפעילות פה – אלה שהקימו בישראל מטה פעילות ומעסיקות כאן לפחות 50 עובדים (ורובן הגדול הרבה מעבר לכך). 

החמישייה הפותחת

במקום הראשון ברשימת מקומות העבודה הגלובלים הפועלים בישראל מדורגת ענקית האלקטרוניקה והתקשורת Samsung Electronics. זו הפעם השלישית ברציפות שהחברה כובשת את הפסגה ותופסת את המקום הראשון. את המטה המקומי השיקה החברה הדרום־קוריאנית ב־1999.

במקום השני ברשימה היוקרתית של המעסיקים הטובים ביותר מדורג תאגיד התוכנה IBM. זוהי השנה הרביעית ברציפות שהחברה מופיעה ברשימת המעסיקים של פורבס. IBM נחשבת לחברת הטכנולוגיה הוותיקה ביותר בישראל, כשמאחוריה 50 שנות פעילות בארץ.

בעשור האחרון השלימה החברה רכישתן של 10 חברות ישראליות, בהיקף כולל של כ־907 מיליון דולר והיא מעסיקה, נכון להיום, כ־2,000 איש בישראל במרכזי מו״פ בחיפה, בתל־אביב, בפתח תקווה, בגבעתיים ובבאר שבע.

בניין אפל בהרצליה פיתוח | צילום: Shutterstock

במקום השלישי בדירוג ממוקמת ענקית הטכנולוגיה האמריקנית ואחת החברות הגדולות בעולם – מיקרוסופט. החברה הופיעה ברשימת המעסיקים הטובים בעולם מספר פעמים בעבר וכן בדירוגים אחרים, לרבות דירוג החברות בעלות הגיוון הרב ביותר בקרב העובדים, מקומות העבודה הטובים ביותר עבור נשים, המותגים החזקים בעולם ועוד.

מיקרוסופט, שפעילה בשוק הישראלי מאז 1991, הודיעה באוקטובר האחרון כי בכוונתה להכפיל ויותר מכך את מצבת העובדים שלה בישראל (כ־2,000 מועסקים כיום), ולגייס 2,500 עובדים נוספים עבור חמישה מרכזי פיתוח חדשים שיוקמו בתל אביב, בהרצליה, בנצרת, בירושלים ובבאר שבע.

במקום הרביעי בין המעסיקות הגלובליות הטובות בעולם מדורגת ענקית הקמעונאות אמזון. לצד פעילותה של אמזון כאחת מחברות הסחר הגדולות בעולם, היא גם מספקת שירותים נוספים, כמו שירותי ענן ורשת ללקוחות פרטיים ועסקיים – סביבה מרוכזת רוב פעילותה בישראל באמצעות (Amazon Web Services) AWS.

כל החברות ממקמות את ישראל בתוכניות החומש כמרכז עיקרי למקור של חדשנות, מחקר ופיתוח, והן העומדות מאחורי עסקאות הענק בהן הון פיננסי מחליף ידיים תמורת משאב הטבע החשוב ביותר של ישראל: ההון האנושי

בשנת 2014 פתחה AWS משרדים בישראל לשירותי הענן עבור שוק המקומי, כאשר באותה שנה השיקה גם את מרכז המו״פ הראשון. מאז, נוכחות המו"פ של אמזון בישראל התרחבה וכוללת כעת גם את Prime Air ,Alexa Shopping ו־Amazon Lab126. מאמצי המו"פ של אמזון כוללים גם את הפיתוח של חומרת מחשוב, אחסון, רשתות, אבטחה ולמידת מכונה בעיצוב AWS באמצעות Annapurna Labs, אותה רכשה אמזון ב־2015 עבור 370 מיליון דולר.

את החמישייה המובילה בדירוג היוקרתי חותמת החברה בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם – ענקית הטכנולוגיה אפל. בשנים קודמות הופיעה יצרנית הסמאטרפונים והמחשבים ברשימת המעסיקים הטובים ביותר, בדירוג החברות הטובות ביותר לנשים, בדירוג המותגים המובילים בעולם, בדירוג החברות החדשניות בעולם ועוד. בישראל פעילה החברה כבר למעלה מעשור ומעסיקה כ־1,800 עובדים במרכזי המו״פ בחיפה ובהרצליה.

לא רק ענקיות גלובליות בינלאומיות מופיעות ברשימה היוקרתית, אליה נכנסה גם חברה ישראלית כחול־לבן. במקום ה־50 המכובד, לפני תאגידי־על כמו SAP או יוניליוור, נמצאת חברת הסייבר הישראלית צ'ק פוינט. חברת אבטחת המידע המפתחת מוצרי תוכנה ופתרונות טכנולוגיים בעולם אבטחת המידע הופיעה בשנת 2018 בדירוג 100 החברות הטכנולוגיות המובילות בעולם, אז זכתה למקום ה־97, וכיכבה השנה בדירוג נוסף – החברות שצלחו את משבר הקורונה בשנת 1202.   

שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא