מתחילת המלחמה יירטו מערכות כיפת ברזל וקלע דוד אלפי רקטות, עם נתוני הצלחה טובים מאוד", אומרת ד"ר יהודית הוכרמן־פרומר, סמנכ"לית המו"פ של רפאל בראיון לפורבס ישראל. "לצד המערכות פורצות הדרך המוכחות מבצעית, אנחנו ממשיכים להביט קדימה, ולפתח את הדורות הבאים של המערכות. מכפילי הכוח הבאים יהיו נשק אנרגיה מבוסס לייזר רב עוצמה ושילוב AI, למשל בניתוח כמויות עצומות של דאטה. אני מעריכה שבשנים הקרובות נושאי סייבר ומערכות חלל יהיו זירה נוספת בה נפעל".
מייד עם פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר עברה חברת רפאל – המפתחת מערכות לחימה מתקדמות – לעבוד מסביב לשעון, כדי לספק לצה"ל ולמערכת הביטחון את כל האמצעים הדרושים למלחמה. זאת בזמן שכ־20% מעובדי החברה מגוייסים בצו 8 (כ־1,700 עובדים ועובדות מתוך 8,500 עובדי רפאל).
אילו שיפורים ושדרוגים עברה כיפת ברזל מאז נפרסו הסוללות הראשונות?
"מערכת כיפת ברזל, ככל מערכות ההגנה האווירית שלנו, נבנתה בארכיטקטורה פתוחה, צופה פני עתיד. כיום נותנת המערכת גם מענה ימי, עם פיתוח כיפה ימית המוצבת על ספינות סער 6 וכיפת ברזל מודולרית – I-DOME – היושבת על משאית, ומאפשרת הפעלה, ובעיקר ניידות ופריסה מהירה בכל מקום בו היא נדרשת. יש מערכות שמתיישנות והופכות לא רלוונטיות – כיפת ברזל לא תהיה כזו".
כלכלת החימושים
12 שנה אחרי פריסת כיפת ברזל, היום כל המערכת הרב-שכבתית בפעולה, עם מגוון מערכות שונות. איך תיראה המערכת הרב־שכבתית של ישראל בעוד 12 שנה?
"רפאל היא בית יוצר למערכות הגנה אווירית, הממוקדת בפיתוח וייצור הדור הבא של המערכות והמיירטים כנגד איומים לטווחים שונים ובטכנולוגיות שונות – בהן כיפת ברזל, קלע דוד, מיירט הלייזר רב העוצמה מגן אור, וכן מענה לאיום ההיפרסוני. בכל שכבות ההגנה של ישראל רפאל נוכחת עם אמצעים שונים, על חלקם ניתן לדבר ועל חלקם לא.
"עוד לפני המלחמה, מאחורי כיפת ברזל היו כבר יותר מ־5,000 יירוטים מוצלחים. אלה מספרים חסרי תקדים, יותר מכל מערכות ההגנה האוויריות בעולם גם יחד. מערכת קלע דוד, שלפני כחצי שנה, במבצע "מגן וחץ", ביצעה את יירוטיה הראשונים, לוקחת חלק משמעותי בהגנה על שמי המדינה, עם נתוני הצלחה מצויינים".
האם הכניסה של מערכת הלייזר מגן אור תשפר במידה מוגבלת בלבד את יכולות היירוט, בעיקר לטווחים הקצרים, או שאנחנו לקראת מהפכה גדולה יותר?
"מערכת מגן אור ליירוט טילים ורקטות באמצעות לייזר רב עוצמה נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים. יכולותיה הודגמו לראשונה לפני כשנה וחצי, אבל היא עדיין אינה בשלה מבצעית. לכשתופעל מבצעית תהיה המערכת מהפכנית ופורצת דרך. המערכת תשולב במערך ההגנה האווירית, לצד כיפת ברזל, תוך מיצוי אופטימלי של יכולות כל אחת מהמערכות. נשק אנרגיה הינו גורם משמעותי בכלכלת החימושים, והשימוש בו יהיה זול באופן משמעותי ביחס לכל אמצעי הגנה אחר. המערכת מתוכננת לפריסה מבצעית ב־2025".
ביוני הציגה רפאל את מערכת "קלע חד" – מה היא יודעת לעשות שמערכות כמו חץ 3 לא יודעות – וכמה אנחנו רחוקים מהפיכת המערכת למבצעית?
"חץ 3 הוא הנדבך העליון במערכת ההגנה הרב שכבתית, ומיועד ליירוט איומים בליסטיים ארוכי טווח מחוץ לאטמוספירה. האיום ההיפרסוני איננו חוץ אטמוספרי, ונדרש לו פתרון ייעודי. מערכת קלע חד – Sky Sonic כוללת מיירט הגנתי, בעל יכולת תמרון מתקדמת במהירויות־על לעבר המטרה ונועדה להתמודד כנגד טילים היפרסוניים.
"טילים היפרסוניים הם משפחת איומים חדשה, הכוללת גולשים ושייטים (Glider and Cruiser) אטמוספריים היפרסוניים הנעים במהירות של פי חמישה ויותר ממהירות הקול. הם מדויקים מאוד ובעלי כושר תמרון גבוה. בניגוד לטילים בליסטיים, הטילים ההיפרסונים יכולים לשנות מסלול במהלך הטיסה, כך שמעבר לאתגר מהירות האיום, המענה נדרש להתמודד גם עם אתגר התמרון, הגילוי והמרדף אחר האיום.
"האתגרים באיום היפרסוני הם רבים ומורכבים: אתגרי גילוי ועקיבה המחייבים מערכת סנסורים מסונכרנים לגילוי האיום ומעקב אחר מיקומו במהלך המעוף; אתגר פרדיקציית המסלול – נדרש מיירט מהיר המגיע למטרה בזמנים קצרים כדי לצמצם את אי־ודאות שמתפתחת לגבי מיקום המטרה; אתגר המרדף – מיירט הבונה מסלול טיסה גמיש לאיום ההיפרסוני, שטס במהירות גבוהה במסלול שאינו בליסטי.
מערכת יחידה בעולם
האויב מציג מגוון איומים חדש שמאתגר את כוחות הקרקע של צה"ל – נ"ט עם משגר דו־קני שפותח כמענה ישיר למעיל רוח, רחפנים מטילי חימוש ומטענים המוצמדים פיזית לרק"מ. אילו פתרונות יש לרפאל בתחום?
"בסוף העשור הקודם בחר מגזין פורבס את 12 המערכות הטכנולוגיות המבטיחות שישנו את פני המערכה בעשור הקרוב. הן כיפת ברזל והן מעיל רוח נכנסו לרשימה. כיפת ברזל עשתה מהפכה דרמטית בכל הקשור להגנה אווירית ואילו מעיל רוח, שפחות מוכר לציבור הרחב, פעילה מאוד בשדה הקרב ומביאה ערך משמעותי מציל חיים.
"מעיל רוח היא מערכת ההגנה האקטיבית לרק"ם המבצעית היחידה בעולם, המגינה על צוות הטנק על ידי זיהוי מדויק של איומים 360 מעלות מסביב לטנק. המערכת הוכחה פעמים רבות בשדה הקרב בישראל ובעולם. עוד לפני המלחמה היו למערכת יותר מ־7,300 יירוטים מוצלחים, 2 מיליון שעות פעילות והתאמה ל־16 פלטפורמות ברחבי העולם (ביניהן טנקי האברהמס, ברדלי, לאופרד, סטרייקר, צ'אלנג'ר ועוד). לקחים משדה הקרב נלמדים ונחקרים על בסיס יומי, ומהווים כר חשוב להמשך שיפור המערכת".
