ישראל איבדה שש מקומות בדירוג המדינות העשירות בעולם במהלך 2023, כך עולה מניתוח נתוני התוצר לנפש של קרן המטבע הבינלאומית שערך פורבס ישראל. על פי התחזיות, בשנת 2024 צפויה ישראל לרדת בשני מקומות נוספים ולהידחק אל מחוץ לרשימת 20 הכלכלות החזקות בעולם, זאת לראשונה מאז 2021. הירידה החדה נגרמה בשל ההשלכות הכלכליות הקשות של אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיה.
רמת התוצר לנפש במדינה הוא אינדיקטור מאקרו-כלכלי מהותי, המשקף למעשה את רמת העושר של אומה ואומדן חשוב לאיכות החיים באותה מדינה. מבחינה זו מוקמה ישראל בשנים האחרונות בצמרת האומות העשירות ביותר. ממצאי הניתוח שפרסמנו כאן בשנים אלו הצביעו על מגמת התעשרות עקבית וברורה לאורך השנים – מגמה אשר הגיעה לנקודת שיא סימבולית בשנת 2020 כאשר לראשונה מאז הקמתה, דורגה ישראל בין 20 המדינות העשירות בתבל (19 בעולם).
מגמה זו נמשכה בשנים העוקבות וישראל המשיכה לטפס ב״מדד העושר״ של אומות העולם. בשנת 2021 נמדדה כאן רמת תוצר לנפש של יותר מ-52 אלף דולר– וישראל טיפסה אל המקום 17 מבין אומות העולם. שנה מאוחר יותר נשבר שיא היסטורי נוסף כאשר בסיכום שנת 2022 צמחה רמת התוצר לנפש בישראל לרמה של 55 אלף דולר – מה שמיקם אותנו נכון לשנה זו בין 14 המדינות העשירות ביותר בעולם.
ההישג המרשים שציינה הכלכלה המקומית בא לידי ביטוי באופן טבעי בנתוני הצמיחה לנפש של המשק המקומי אשר הציג נתוני מאקרו חזקים. כך למשל, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2021 צמח התוצר לנפש בישראל בשיעור פנומנלי של 6.8%. בשנה העוקבת נרשמה צמיחה לנפש בשיעור של 4.4% – מה שמיצב את המשק הישראלי בין הכלכלות הצומחות בקצב המהיר ביותר בקרב מדינות ה-OECD, עם רמת עושר נומינלית הגבוהה יותר מאלו של כלכלות מפותחות רבות, כאלו הנחשבות מסורתית לאימפריות כלכליות – כמו גרמניה, צרפת או בריטניה.
תחזיות קרן המטבע דאז לשנת 2023 היו אופטימיות מאוד וצפו את המשך קצב הצמיחה המואץ ובהתאמה את המשך הגידול ברמת התוצר לנפש. לפי התחזיות אשתקד צפתה הקרן כי ישראל תמוקם בסופה של 2023 במקום ה-13 בעולם.
תחזית ומציאות
אך חלומות לחוד ומציאות קשה וכואבת, לחוד. שנת 2023, הסוערת והקשה ביותר בתולדות המדינה, הסתיימה בנוסף לכל הצרות גם בדרמה כלכלית. אחרי הורדת דירוג היסטורית על ידי שתי סוכנויות הדירוג הגדולות בעולם ונתוני מאקרו מדאיגים, שהצביעו על גירעונות תופחים וחובות מאמירים, פורסמו לאחרונה נתוני הצמיחה המעודכנים של המשק אשר הציגו נתונים גרועים יותר מהאומדנים הקודמים – צניחה של 21% בתוצר המקומי הגולמי ברבעון האחרון של השנה (גרוע מהאומדן הקודם שהעריך ירידה של 19%) אשר חתם את אחת התקופות הגרועות ביותר של המשק בעשורים האחרונים.
עקב ההשפעה הישירה של המלחמה על המשק, קצב הגידול בתוצר המקומי בסיכום 2023 צנח לשיעור של 2% בלבד – לעומת 6.5% גידול בשנה הקודמת. הצמיחה לנפש נפלה גם היא בהשוואה לנתוני אשתקד והציגה ירידה של 0.2% בסיכום 2023 וצלילה של יותר מ-21% ברבעון האחרון של השנה.
בהתאם לכך התדרדרה ישראל גם בהשוואה עולמית – פרמטר שעד לפני שנה בלבד הצטיינה בו ודורגה בצמרת הגבוהה ביותר. ניתוח שערכנו בפורבס ישראל המבוסס על נתונים שפרסמה לאחרונה קרן המטבע הבינלאומית מצביעים על שפל של ארבע שנים בדירוגה של ישראל, המתדרדרת ששה מקומות בדירוג המדינות העשירות, תוך שנה אחת. על פי קרן המטבע בסיכום 2023 נמדדה כאן רמת תוצר לנפש של 52 אלף דולר (לעומת 55 אלף דולר ב-2022) – מה שממקם אותנו נכון להיום במקום ה-20 (לעומת 14 ב-2022).
גם התחזיות קדימה לא מעודדות במיוחד – ולראשונה מאז נרשם ההישג המרשים לפני שנים אחדות, צפויה ישראל להיפלט ממועדון 20 הכלכלות העשירות בעולם. על פי תחזית קרן המטבע הבינלאומית, צפויה כלכלת ישראל לצמוח בשיעור של 1.6% בלבד בשנה הנוכחית, הגרועה ביותר מאז משבר הקורונה ההיסטורי ב-2020 – כך שלמעט שנים של משברים גלובליים, מדובר בנתוני הצמיחה הגרועים ביותר ב-20 השנים האחרונות. בהתאם לכך צופה הקרן כי רמת התוצר לנפש בישראל תסתכם בקצת יותר מ-53 אלף דולר בשנת 2024, הממקם את ישראל במקום ה-22 בעולם.
ענייה יותר ועדיין יקרה
את רבע הכוס המלאה, אם מתעקשים להיאחז בפן החיובי של נתוני הצמיחה השנה, אפשר למצוא אולי ברמת התוצר לנפש בהתאמה לכוח קנייה – הממקם את ישראל ללא שינוי יחסית לשאר המדינות המפותחות. כך שאין שיפור בשנה זו, אך לפחות בשלל הנתונים והתחזיות השחורות, לא נרשמה הרעה.
מבחינת התוצר לנפש במונחי כוח קנייה (PPP), אינדיקטור המגלם שינויים בשער החליפין ואת כוח הקנייה של המטבע המקומי, ישראל ממוקמת במקום ה-34 – דומה למיקומה אשתקד. גם בניתוח תחזיות הקרן לשנת 2024 עולה כי בשנה זו לא צפוי להשתנות מיקומה של ישראל בקרב המדינות בשנה זו.
חרף זאת, ישראל נחשבת עדיין לאחת המדינות היקרות בעולם, הסובלת באופן מבני מיוקר מחיה, אשר ממשיך להכביד על הצרכן הישראלי ולשחוק את כוח הקנייה שלו לעומת הצרכן העולמי הממוצע במדינות מתקדמות.
