הסדר הכלכלי בעידן הקפיטליסטי המודרני טומן בחובו הזדמנות למוביליות חברתית. יזמי הייטק מבריקים, ספורטאים ואומנים מוכשרים, מנהלי קרנות השקעה מצליחים ורבים אחרים, הפכו תוך שנים ספורות לעשירי תבל. לצד אלה שהפכו עשירים כקורח, משפחות רבות חצו את הגבול המפריד בין חיים בעוני או במעמד הביניים, אשר נאלצים לעסוק בהישרדות כלכלית לסביבה בה מקורות כספיים לא מהווים מגבלה.
היטיבו לתאר את המעבר החד יוצרי הסדרה הקומית האייקונית של קשת, "מסודרים" וכן יוצרי התוכנית "ארץ נהדרת" אשר הביאו את משפחת הטורטלים. כוכבי שתי הסדרות מגלמים מתעשרים צעירים שחוו התעשרות מהירה והסתגלו, כל אחד בדרכו וכפי יכולתו, לעולם חדש של אפשרויות אשר נפתח בפניהם. משפחת הטורטלים של "ארץ נהדרת" מציגה את הגיחוך המאפיין לעיתים את התנהגותם של מתעשרים חדשים, אשר עזבו את עולם העוני הכלכלי, אך לא השכילו לתת לעולם העוני התרבותי לעזוב אותם.
מי מאיתנו לא חלם להיות בין בני המזל המתעשרים, אשר עברו מעולם של הישרדות כלכלית ל"ארץ העושר", בה האפשרויות אינן מוגבלות. מאידך, מי מאיתנו דימיין באותה נשימה שכמו תהליך הגירה בין מדינות, מעבר זה ילווה בקשיים רבים. על ה"מהגרים" ללמוד שפה חדשה, חוקים חדשים וכישורי חיים חדשים ולהתרגל למעמד חדש בעיני סביבתם הקרובה. באופן כללי, "מהגרים" אלה פיתחו את זהותם בסביבה חברתית שכיחה ונורמטיבית, ממנה ינקו הרגלי חיים, דימוי עצמי ואף יחס ערכי לעושר וכעת עליהם להמציא לעצמם זהות חדשה.
לאור מורכבות המעבר, מרביתם של המהגרים, לא ייקלטו בהצלחה ובחלוף שני דורות לכל היותר, צאצאיהם יחלמו שוב על "ארץ העושר" מצידו האחר של הגבול. אחריותם של יוצרי ההון כבדה: להסתגל בעצמם לסביבתם החדשה ולחנך את ילדיהם ונכדיהם לחיים בריאים ובעלי משמעות, שיהפכו אותם לתושבי קבע, בסביבה שאינה מוכרת להם.
הפער התפיסתי בין המעמדות הסוציו-אקונומיים מקבל ביטוי בשאלה הפשוטה מה מבטא עושר? רבים יענו כי עושר הינו יכולת לפרוע את המשכנתא והחובות; יכולת "לעשות שופינג" ללא הגבלה; יכולת לסייע למשפחה ולתרום לחברה; להרוויח בחודש אחד שכר של שנה; יכולת לפרוש בבטחה; או להיות עשיר יותר מהסביבה. כל התשובות פרט לאחת מבטאות רצון להגיע לרווחה כלכלית, אשר הינה שאיפה של מעמד הביניים. רק הגדרה אחת (להיות עשיר יותר מהסביבה) הינה גם נחלתם של מעמדות העושר, אשר דאגות הקיום השוטף אינן מנת חלקו. מרבית המדדים בחברה הכללית, בה הנכסים העיקריים הינם הבית בו גרים והחיסכון הפנסיוני, אשר אינם נזילים, קשורים לרמת הכנסה והוצאה.
בארץ העושר מדדי העושר קשורים בעיקר להיקף הנכסים, אשר מצידה מייצרת זרימה של הכנסה אשר הינה גדולה מן ההוצאה. שמירה על העושר והגדלתו תלויה ביכולת לשמר את הפער בין רמת ההכנסה לרמת ההוצאה.
למשקיף מבחוץ על "ארץ העושר" כולם נראים דומים, אך כפי שאמריקאי ממנהטן שונה מאמריקאי מטקסס, כך גם שכבת העשירים אינה הומוגנית. היא נבדלת בפרמטרים רבים הכוללים את היקף ההון, מקורו ורמת השליטה על השימוש בהון. מהגרים ל"ארץ העושר" כוללים בעלי הון "חלוצים" אשר יצרו את הונם בזיעת אפם, לצד מתעשרים כתוצאה מאירוע חיצוני כגון זכייה בפיס. לצידם קיימים "ילידים" של ארץ העושר. חלקם נהנים מחיי מותרות וחלקם רחוקים מן השליטה בעושר המשפחתי. מחקרים מראים כי ללא קשר במדינה ובתרבות, מאפיין משותף לבעלי ההון הוא הערצה מחד, ללא קשר לאופיים והישגיהם האישיים, לצד יחס עוין ושלילי המתאפיין בקנאה מצד מעמדות נמוכים יותר.
שאלת הזהות החדשה ועמה הברכה או הקללה המלווים את העושר החדש תלויות בהחלטה ביחס לתמהיל של מה לשמר מאורחות החיים בעולם הישן ומה לאמץ מאורחות החיים הנהוגות ב"ארץ העושר". חלק מהמהגרים ל"ארץ העושר" מאמצים גישה מאוזנת ובריאה לאפשרויות החדשות שנפתחו בפניהם, חלקם מסתערים על העולם החדש כמוצאי שלל רב וזוללים מכל הבא ליד כמו במסעדת "תפוס כפי יכולתך" דקה לפני סגירת המטבח. חלקם מתכחשים לעושר שנפל בחלקם ומחמיצים את האפשרויות הרבות העומדות בפניהם.
בחירה מיטיבה מבוססת על תהליך התאמה הדרגתי המאפשר לשמר מערכות יחסים ותיקות, לבנות מערכות יחסים חדשות ולפתח את הזהות ללא צורך להתכחש למקום ממנו צמחת ולסטטוס אליו הגעת. בחירה זו מושתתת על מערכת ערכים בריאה ויציבה אשר לא נותנת לפיתויים שונים לסמא את עיני המהגר החדש ל"ארץ העושר". בחירה מיטיבה מבוססת על גאווה בדרך שנעשתה, תוך שמירה על צניעות וענווה. העושר, במונחם כספיים, אינו מגדיר את האדם בקבוצה זו, אשר מגדירה את עצמה כמצליחה יותר מאשר כעשירה.
בעבר אוכלוסיית העושר היתה הומוגנית ואירוע של התעשרות היווה כרטיס כניסה לתוך חברה של משפחות אצולה בעלות נורמות חברתיות ותרבותיות דומות. כיום, שכבת העושר מגוונת מאוד וכוללת פרט לגברים מבוגרים ולבנים בדמותם של משפחות רוקפלר וטראמפ, גם מתעשרים חדשים בעלי רקע שונה מבחינת גיל, מין, מקור העושר והשתייכות אתנית, כגון ג'ק מא, ג'יי קיי רולינג, רומן אברמוביץ, מארק צוקרברג, אופרה וינפרי, קים קרדשיאן, פאריס הילטון ומייק טייסון.
סיכויי ההצלחה "להתאזרח" ולקבל מעמד של קבע ב"ארץ העושר" תלויים מאוד באימוץ נורמות חדשות..
השינוי הראשון הינו התנהלות כמשפחה רחבה, אשר הולכת וגדלה עם השנים. התנהלות משותפת כמשפחה רחבה מחייבת תקשורת טובה, שיתוף פעולה הדוק, תיאום מטרות ומתן מענה לשאיפות שונות של בני המשפחה שונים ובעלי יכולות שונות. הדרך העיקרית להתפתחות כמשפחה היא ההבנה שיש לטפח את ההון האנושי, בד בבד עם הטיפול בהון הפיננסי. משפחה לדוגמא בתחום זה הינה משפחת רוקפלר, אשר מטפחת תרבות של מצוינות בקרב בני המשפחה, אשר מחויבים לנהל אורח חיים יצרני ותורם לחברה ונהנים מחיים שאינם רק חיי מותרות אלא בעיקר חיים בעלי משמעות.
העיקרון השני הוא ההבנה כי לא משנה מה היקפו של העושר, במידה ולא ינוהל בזהירות ראויה, הוא יעלם. הדוגמא הידועה בהיסטוריה בתחום זה הינה משפחת ואנדרבילט בארה"ב. איל ההון קורנליוס ואנדרלבילט היה האיש העשיר בעולם בשלהי המאה ה-19, עשיר יותר מרוקפלר ובמונחים עכשוויים היקף הונו גדול מהונו של אילון מאסק. נכדיו, בני הדור השלישי, חיו חיי פאר, לא עסקו בפעילות אשר הניבה הכנסות ואף לא עסקו בפילנתרופיה. אורח חייהם הבזבזני הביא את המשפחה לירידה מנכסיה ודור אחד בלבד לאחר מכן חלק מבני המשפחה אף הכריזו על פשיטת רגל.
מכון המחקר של Merit Spread Foundation, חוקר תופעות אלה באופן כללי וכן בהקשר של פעילות פילנתרופית משפחתית ותועלתה בשמירה על ההון המשפחתי. סוג כזה של פעילות יכול להיות גורם מאחד בקרב משפחות, אשר תורם לביסוס יכולת ניהול. הוא מייצר גם הון חברתי, אשר לעיתים ערכו לא יסולא בפז, במאמצים להגדיל את ההון המשפחתי.
ניכר כי חלק מן המתעשרים חדשים מאמצים במהרה מנהגים חברתיים, שהיו נהוגים במשפחות העושר הוותיקות. אנו עדים לתופעה חברתית הולכת ומתרחבת בה מתעשרים חדשים מעוניינים לתרום חלק מהונם לחברה. מיליארדרים רבים התחייבו לתרום לפחות מחצית מהונם לצדקה במהלך חייהם. גם המתעשרים החדשים מעוניינים לקחת חלק במאמץ החברתי, תוך כדי קבלת לגיטימציה נוספת למעמדם החדש בחברה. בעולם המערבי, ברור כי כרטיס הכניסה לגן עדן, כרוך גם בתשלום, והמטבע שהולך ומתחזק, הינו פעילות פילנתרופית ונתינה לחברה.
