Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

אופטימי בצמרת: משקיע ההייטק המוביל באירופה חושב שלמרות משבר המנהיגות יהיה כאן טוב

אבי אייל, מייסד אנטרי קפיטל | צילום: Guerin Blask For Forbes
אבי אייל, מייסד אנטרי קפיטל | צילום: Guerin Blask For Forbes
אבי אייל נחשב כבר שנים לאחד המשקיעים המובילים באקוסיסטם הישראלי - עם השקעות סיד בסטארטאפים שהפכו לענקים גלובליים ועשרות אקזיטים. כעת הוא מקבל חותמת חשובה נוספת, כשנבחר למשקיע הטוב באירופה לאחר שדורג במקום הראשון ברשימת Midas היוקרתית של Forbes. בראיון מיוחד לפורבס ישראל לרגל בחירתו מדבר אייל על המלחמה, על המשקיעים מהמפרץ שניתקו קשר, על משבר המנהיגות בישראל - ולמה בכל זאת הוא נשאר אופטימי

ב־2015 קיים אבי אייל, המייסד־שותף של ׳Entrée Capital׳, התערבות מיוחדת עם ערן זינמן, השותף־מייסד של ‘Monday.com’ האם יצליח לבנות אפליקציה לניהול פרויקטים. סכום ההתערבות היה 50 אלף דולר. "כבר למחרת התחלנו עם הגרסה הראשונה של האפליקציה," אומר זינמן. "האם היא הייתה מושלמת? לא, אבל למדנו ממנה המון״.

שמונה שנים מאוחר יותר, עם שווי שוק של 8.2 מיליארד דולר ו־8 מיליון הורדות של האפליקציה לגרסת ה־iOS – ההימור של אייל הוכח כמוצלח במיוחד. וזה בהחלט לא היה 'ההימור' היחיד. השקעות מוקדמות של אייל, העומד בראש קרן ההון סיכון ׳אנטרי קפיטל׳, בענקית הפינטק ׳Stripe׳, באתר המסחר האלקטרוני הקוריאני ׳Coupang׳ או בסטארטאפ הספרדי למשלוחי מזון ׳Glovo׳ – הניבו גם הן תשואות יפות. השקעות מוצלחות מעין אלו הביאו את המשקיע הישראלי המחונן לכבוש את המקום הראשון ברשימת ׳The Midas List Europe', הדירוג המוביל של Forbes למשקיעי הון סיכון באירופה, ישראל והמזה"ת.

עתה, כשהוא בפסגה, אפשר ביתר קלות לשרטט את המסלול שלו לשם, שהיה עקבי מאוד לאורך השנים. כמעט ליניארי. אייל טיפס בהדרגה במעלה רשימות מידאס אירופה והעולמית עד לקודקוד הפירמידה. זה קרה בעיקר הודות לאסטרטגיית ההשקעות המיוחדת שלו, אקלקטית ואנרגטית, אשר השקיעה בכישרונות מישראל בשלב הסיד, אך גם ידעה לכתוב צ'קים לסטארטאפים בשלב הגדילה – מסן פרנסיסקו ועד סיאול. ״אבי הוא אחד הציידים הכי טובים בביזנס״, אומר הארי סטבינגס, מייסד קרן הון הסיכון הלונדונית 20VC, שקרנותיו בהווה ובעבר זכו להשקעות של אייל. ״הוא פשוט חוטף עסקאות מעולות״.

אייל הוא אחד מארבעה משקיעים ישראלים, שהגיעו לצמרת רשימת מידאס אירופה השנה וכוללת את 25 המשקיעים הטובים ביותר באזור. מלבדו נבחרו  שלושה ישראלים נוספים: גילי רענן מ־Cyberstarts, מיכאל אייזנברג מ־Aleph וגיל דבנר מ־Angular Capital. גם לורל בודן, שותפה בכירה ב־83North, גריילוק ישראל לשעבר, המחזיקה יותר ממחצית מכוח האדם בתל אביב – נבחרה לרשימה היוקרתית

שער גיליון פורבס | צילום: Guerin Blask

ההישג המרשים, שרושמים המשקיעים הישראלים, מגיע דווקא באחת השנים הקשות שידעה אומת הסטארטאפ. עוד לפני המלחמה ומתקפת הטרור הרצחנית של ה־7 באוקטובר, רבים מראשי ההיי־טק הישראלי – מייסדים, משקיעים ומנהלים – היו שקועים עד צוואר במאבק נגד הרפורמה המשפטית.

לא מעט עובדים ב׳אנטרי קפיטל׳ גויסו למילואים, שותפים לעבודה נהרגו או נפצעו, ואייל – כמו רבים ממשקיעי הון סיכון ויזמים ישראלים – התגייס גם הוא למאמץ המלחמתי: תיאם מתנדבים, איתר בתים למפונים וארגן סיוע לנפגעים. "אני תומך גדול בשלום אבל לא יכול להיות שלום בלי ביטחון", הוא מדגיש.

כמו באסטרטגיית ההשקעה שלו – אייל תמיד דואג להרים מבט ולצפות לטווח הרחוק. הוא תומך, כמו רבים בישראל, בהסכמי אברהם ובהרחבת מעגל השלום ונירמול היחסים עם מדינות ערביות נוספות באזור. קרן עושר מאבו דאבי משקיעה באנטרי קפיטל, אשר תמכה בסטארטאפים הפועלים באיחוד האמירויות. "ראינו אנשים טובים שרצו לבנות", מתאר אייל.

המעבר לדרבן

אף שנולד בישראל, כאשר היה בן שש, עבר עם משפחתו  לדרבן, דרום אפריקה. שם פגש אייל לראשונה את מרטין מושל, שהפך לימים להיות שותפו באנטרי קפיטל, ולאחר מכן תמך בחברה שהפכה לענקית ההימורים המקוונים סופר גרופ (Super Group), הרשומה למסחר בבורסה של ניו יורק. במהלך לימודיו בקולג' ביוהנסבורג, השתמש בכספי המלגה כדי להקים את העסק הראשון שלו – פיתוח תוכנה ותשתית רשתות – שנמכר לאחר תשע שנים בשמונה מיליון דולר לחברה הנסחרת בבורסת לונדון. בעשור הבא הקים וניהל עוד תשעה עסקים – מדרום אפריקה דרך סן פרנסיסקו ועד לונדון.

הוא חידש את קשריו עם חברו לספסל הלימודים בדיוק כאשר מושל ביצע את ההשקעה כאנג'ל בסטארטאפ ה־10 שלו. לאחר שהחברה נרכשה ב־19 מיליון דולר על ידי חברת טכנולוגיה הודית ב־2009, החליטו שני השותפים להפוך את השותפות לרשמית תחת השם – Entrée Capital.

ההון הראשוני לקרן הגיע מהונם האישי של השותפים – מהאקזיטים המוצלחים של אייל ומההשקעות של מושל. כיום מחזיק מושל 46% בפלטפורמת ההימורים אונליין Betway, הנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי של כ־880 מיליון דולר. מושל, שלפי דיווחים הוא כיום התורם הגדול ביותר בפוליטיקה הדרום אפריקנית, נוהג לשמור על פרופיל נמוך, אך מעורב מאוד באנטרי. "אני לא מקבל החלטות על השקעה מבלי לשוחח עמו קודם. אנו מתייעצים בכל דבר״, מצביע אייל על הקשר ההדוק בין שני החברים־שותפים.

כדי ללמוד כיצד מתנהלים בעולם הון הסיכון רכשו השניים מניות בקרנות הון סיכון מובילות כמו Founder Collective, Iconiq ו־Stride VC. ״אין בית ספר להון סיכון״, הוא פוסק, ״אז השקענו בכמה קרנות ולמדנו מהן״. הקשרים שהם פיתחו בהשקעות הללו עזרו להם לזכות במקומות טובים בסיבובי השקעה מוצלחים כמו בסבבי הגיוס של Stripe (C) ושל Coupang (E) – כמה מהעסקאות המובילות של אנטרי.

״אבי הגיע לפגישות השנתיות שלנו כמו כל משקיע אחר, אבל ההבדל היה שאבי השקיע מאמצים כדי להכיר את היזמים״, מעיד דיוויד פרנקל, שותף מנהל ב־Founder Collective, שגם השקיע ב־Coupang. ״כל אחד מהמשקיעים היה יכול לעשות זאת, אבל אבי פשוט עבד קשה יותר״.

אנטרי קפיטל, ששמה מתכתב עם תשוקתו של אייל לבישול, זכתה בכמה הצלחות ״מקומיות״ כמו ההשקעה המאוד מוקדמת שלה ב־Monday.com. החברה הישראלית, שהונפקה בבורסת ניו־יורק לפי שווי של שבעה מיליארד דולר ביוני 2021, התקשתה בהתחלה למצוא את מקומה. ללא חילוץ מאנטרי קפיטל, היא הייתה נגמרת ללא כסף. "האמון הזה היה קריטי באותה עת", מספר השותף־מייסד זינמן.

מעבר להצלחה הענקית עם מאנדיי, ועסקאות ענק כמו Stripe ו־Coupang, צבר אייל סדרה של השקעות מוצלחות ״צנועות יותר״, כמו למשל מכירת הסטארט־אפ הסביבתי Breezometer בכ־200 מיליון דולר לגוגל בשנה שעברה, או הנפקה של 420 מיליון דולר של חברת הפינטק האוסטרלית Prospa (שנוסד על ידי בן דודו של מושל).

משקיעים ומייסדים שעבדו עם אייל מרעיפים תשבחות על חדות השקעותיו, ניסיונו היזמי (”שני כישלונות עגומים“ ושמונה אקזיטים לדבריו) – ונכונותו לקצץ בדמי הניהול. ״לצערי, מספר משקיעים גדולים הפכו לשמנים, והם חיים מדמי הניהול. התפיסה שלנו היא שאנחנו לא צריכים את דמי הניהול״, הוא מבהיר. זה נכון גם לגבי הוצאת כסף, אפילו מהשקעות מפתח כמו Stripe. ״אחד העקרונות שלנו הוא שכשההערכות השווי הופכות למנופחות, צריך למכור שליש״.

Monday.com היא חריגה לכלל זה. בניגוד למשקיע סיד רגיל, אייל השקיע בכל סבב, לכל אורך הדרך עד להנפקה. הוא יושב בדירקטוריון החברה ועדיין מחזיק במניות בשמו (אנטרי מכרה חלק מהמניות לפני ההנפקה). ״אבי הוא ה־VC הכי מוזר באופן שבו הוא משקיע״, מעיד המייסד-שותף של מאנדיי, ערן  זינמן. ״קרנות מסורתיות יותר משקיעות רק בסבבי סיד או בסבבים מאוחרים, אבל מבנה ההשקעה של אבי גמיש יותר… הוא קובע את הכללים ולכן זה קל יותר״.

"אבי קובע את הכללים". ערן זינמן | צילום: נתנאל טוביאס

הישראלי הראשון בפסגה

ההישג של אייל, שדורג השנה לראשונה במקום הראשון, והיה לישראלי הראשון שכובש את הפסגה של הרשימה היוקרתית, הופך לחריג עוד יותר כשמתחשבים בנסיבות. זה קורה דווקא השנה, באחת השנים הקשות והמאתגרות שחווה ההיי־טק הישראלי בעשורים האחרונים. ״ישראל, וגם אנחנו בקרן שלנו, מושפעים מהמצב כמו כל חברה אחרת״, מתאר אייל בראיון מיוחד לפורבס ישראל.

ההערכות עליהן הוא מדבר מתכתבות היטב גם עם נתונים שפורסמו לאחרונה על ידי פירמת ראיית החשבון והייעוץPwC Israel, המצביעים על ירידה חדה השנה הן בהיקף הכספי של עסקאות M&A (מיזוגים ורכישות) של חברות ישראליות והן בהשקעות הזרים בישראל אשר רושמות שפל של תשע שנים. על פי מסקנות הדו״ח, הפגיעה בשוק הישראלי גבוהה ביחס למגמה העולמית – וזו מיוחסת בעיקר לחוסר הוודאות הפוליטית והחברתית בישראל, לרפורמה המשפטית ולמחאות רחבות ההיקף.

״אם לא נתעשת, אני חושב שאנחנו נמשיך לפגר מאחור״, מתייחס אבי אייל לממצאים. ״השוק העולמי יתקדם ויצא מהמצב הכלכלי המסובך, וכל עוד לא נהיה מאוחדים בתור עם ונפתור את הבעיות הפנימיות שלנו, לא נצליח לצאת מהטלטלה הזאת״.

״מובן שחברות הייטק ישראליות מושפעות מכך, במיוחד חברות קטנות בשלבים מוקדמים שהמנהלים והיזמים שלהן נמצאים במילואים. העובדה שמנהלים רבים נעדרים מהחברות זו בעיה מורכבת שלא ניתן לפתור בקלות. במצב כזה, לא משנה כמה הטבות ומענקים תספק ממשלת ישראל. אותם אנשים צריכים לחזור לעבודה ולנהל את החברות שלהם. לכן אחד הדברים שישפיעו על ההייטק הישראלי יהיה כמה מהר ננצח במלחמה הזאת. כשנוכל להכריז שניצחנו, היזמים והמנהלים יוכלו לחזור לחברות, לשקם אותן מנזקי המלחמה ולהיות גורם משמעותי במנוע הכלכלי של התעשייה הישראלית״.

מנקודת המבט שלך, כמשקיע גלובלי ומקומי, איך אתה רואה את מצב ההייטק הישראלי כיום?

״הביצועים של ההייטק הישראלי ירדו במקביל למה שקרה בעולם. בעקבות המחאה השוק המקומי איבד את הפוקוס, וזה התגבר בעקבות המלחמה. אם השוק העולמי ירד ב־40% בשנה האחרונה, כאן צריך להוסיף לפחות 10%־15% בגלל השפעות המחאה והמלחמה.

"הסיבה העיקרית לכך היא תפוקה נמוכה יותר של ההייטק בישראל לעומת מה שהיה בעבר. אנשים עבדו פחות שעות בעקבות המחאה, ואחר כך עוד פחות בגלל המלחמה. הזמן שהם יכלו לשמור על קצב העבודה הגבוה והמדהים – אחת מנקודות החוזק המשמעותיות של ההייטק הישראלי בעולם – ירד. איבדנו את היתרון הזה, את האינטנסיביות, את האגרסיביות, את קצב העבודה הגבוה. כל זה ירד כי הלך לדברים אחרים – המחאה והמלחמה״.

ומה הכביד יותר? המחאה או המלחמה?

״המלחמה וההתגייסות הכבידו יותר על השוק, לדעתי. קצב העבודה בזמן המלחמה ירד בשיעור גבוה יותר בגלל גיוס המילואים וההתגייסות האזרחית הגדולה. לא ראיתי באופן חריג מקרים, שמשקיעים משכו השקעות פה בגלל המלחמה. יש ירידה בביקורי משקיעים בישראל בגלל המצב, ויש קרנות שדחו ביקורים פה – אבל זה זמני. זה כבר עכשיו מתחיל להשתנות.

קבינט המלחמה. נתניהו (משמאל), גלנט, גנץ ודרמר | צילום: חיים צח, לע"מ

״ישראל היא לא מדינת אפרטהייד וגם לא תהיה… אנחנו צריכים מנהיגים שיובילו אותנו – וכרגע אין לנו מנהיג כזה. לא ברור לי מי ה׳מנדלה׳ או ה׳דה־קלרק׳ שלנו – מי המנהיג שיאחד אותנו. אחרת נגיע למצב כמו שהיה בדרום אפריקה. מדינה מפולגת ומבודדת, שהעולם לא רצה קשר איתה"

"השבוע הגיעה קבוצה של 50 משקיעים אמריקאים לחפש השקעות. הם באים. קרנות שתכננו לבקר פה באוקטובר וביטלו, כבר מתכננות בתחילת השנה להגיע לישראל. כולם מבינים שלאט לאט חוזרים לשגרה. יש אווירה של חזרה לעסקים. בקרן שלנו למשל, בחודשיים האחרונים, מכרנו שתי חברות ישראליות לחברות בינלאומיות והשלמנו 3־4 גיוסים. כולם מקרנות בחו״ל. לא היה לנו אף לא מקרה אחד שמישהו אמר לנו שהוא רוצה לחכות או שהוא רוצה לבטל עסקה״.

ובכל זאת, המלחמה הרי הציתה גל של אנטישמיות, התקפות וקריאות לחרמות נגד יהודים וישראלים בכל העולם. בתור ישראלי־יהודי ומשקיע גלובלי שנמצא גם פה וגם שם, הרגשת שינוי בסנטימנט כלפיך בעקבות המלחמה?

״מצד המשקיעים באירופה ובארה״ב – הכל כרגיל. יתרה מכך. בכל שיחה שלי איתם הם דואגים לשאול לשלומי ולשלום הקרובים אלי. מצד שני יש בהחלט שינוי בסנטימנט מצד משקיעים ממדינות המפרץ. ההתקשרות איתם ירדה באופן מעשי כמעט לאפס. הורידו את הקצב לחלוטין. עד כדי כך שהם אפילו לא מתקשרים כדי לבדוק מה קורה עם הקרנות והחברות שהשקיעו בהן״.

אתה חושב שהמצב יחזור לקדמותו?

״אין לי ספק. ההדממה הזו הכרחית, והיא זמנית. אני אישית מקווה שיהיה שלום עם כל מדינות המפרץ, והעסקים יחזרו להיות בדיוק כמו שהיה לפני המלחמה. בסופו של דבר גם אנחנו וגם הם מאמינים בשלום ורוצים שלום. יודעים גם ששלום זה ביזנס. זה הולך ביחד״.

הפוליטיקאים לא לוקחים אחריות

שבועות ספורים לפני המלחמה אמרת שבתור מי שגדל בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד אתה רואה קווי דמיון לישראל של ימינו. אתה עדיין רואה את אותו דמיון או שמשהו בכל זאת השתנה מאז השבעה באוקטובר?

״ישראל היא לא מדינת אפרטהייד וגם לא תהיה מדינת אפרטהייד. השאלה היא מה אנחנו מוכנים לעשות בתור מדינה כדי להביא לסוף הפילוג בעם. איזו מדינה אנחנו רוצים להיות. אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו בתור אומה שכוללת מגוון שלם של אנשים, מכל המינים וכל הסוגים, דרוזים, ערבים, יהודים, נוצרים, מוסלמים – ולמצוא את המאחד והמשותף.

"בשביל זה אנחנו צריכים מנהיגים אמיתיים שיובילו אותנו – וכרגע אין לנו אף מנהיג כזה במדינה. ממש לא ברור לי מי ה׳מנדלה׳ או ה׳דה־קלרק׳ שלנו. מי המנהיג שיכול לאחד ולהוביל אותנו. זה מה שחשוב. ולא רק להוביל, אלא לאחד ולהוביל. אחרת נגיע לאותו מצב כמו שהיה בדרום אפריקה. מדינה מפולגת ומבודדת, שהעולם לא רצה קשר איתה״.

ראינו גילויי אחדות והתחלה של תהליך איחוי הקרעים בעם.

״רוב העם באמת התאחד למען המטרה הכללית. הצבא התאחד. חלק גדול מהאוכלוסייה התאחד בתמיכה בצבא ובמפונים. אבל האם אנחנו התאחדנו בתור עם? אני לא חושב. הפוליטיקאים שלנו לא מסוגלים אפילו לקחת אחריות על מה שקרה. עד שהם לא יגלו אחריות ויפסיקו לפלג, זה גם לא יקרה״.

אז מה צפוי לנו בהמשך. אתה אופטימי יותר או פסימי יותר לקראת 2024?

״למרות כל הדברים, תמיד הייתי אופטימי. אנשים פה בסוף רוצים לחיות ביחד. להצליח ביחד. לעשות טוב מסביבם. זו הנטייה החשובה. העם הישראלי הרי רוצה לעשות טוב. בהיבט העסקי אני גם אופטימי, למרות שזה ייקח עוד שנה לפחות עד שנראה התאוששות. יהיו חברות שייגמר להן הכסף, שלא יצליחו לגייס, אבל לדעתי עד סוף השנה נראה את שינוי המגמה, ומומנטום הצמיחה יתפוס תאוצה״.

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן