המ"פ שעשתה היסטוריה: "אני מזהה חור ענק בגדר הרצועה, ממקמת שם טנק – וחוסמת" 

בבוקר ה־7 באוקטובר 2023 מצאה את עצמה רב סרן קרני גז בחזית הלחימה בדרום. כמפקדת פלוגת הטנקיסטיות הראשונה בצה"ל, היא הובילה את לוחמותיה לקרב שיירשם בדפי ההיסטוריה. סיפורה של קרני הוא לא רק סיפור של גבורה בשדה הקרב, אלא גם עדות לשינוי המתחולל בצה"ל ובחברה הישראלית בכל הנוגע לשילוב נשים בתפקידי לחימה. 

גז, ילידת אשדוד ואחת משישה אחים, גדלה עם אהבה גדולה לישראל. "כל החיים אני מטיילת ואוהבת מאוד את הארץ", היא אומרת. "זה חלק גדול מהאידיאולוגיה שלי ומהערכים שמובילים אותי בצבא". 

קרני התגייסה לצה"ל, ללא ידיעה ברורה לאיזה תפקיד תגיע. "רציתי לעבוד עם הידיים והרגליים ולתרום למדינה בגופי", היא אומרת, "התגייסתי לצבא מתוך אמונה מאוד גדולה ורצון להילחם". מסלולה הצבאי החל ביחידת קרקל. היא עברה מסלול פיקודי והגיעה לתפקיד מפקדת מחלקה. אולם, הפרק המשמעותי ביותר בשירותה החל כשנפתח פרויקט הטנקיסטיות. "בהתחלה בכלל לא רציתי לעשות את זה", היא מודה, "הכרתי את הלחימה של חי"ר בצורה טובה מאוד, והיה חבל לי על כל הידע שצברתי ולא אשתמש בו".  

למרות ההיסוס הראשוני, קרני שובצה לפרויקט החדש. "שיבצו אותי בשיריון והתאהבתי בטנקים", היא מספרת. 'הרומן' הזה הוביל אותה להתקדם במהירות בשרשרת הפיקוד, והיא היתה למ"פ הראשונה בפלוגת הטנקיסטיות. 

40 ק"מ מהרצועה 

ביום שבת הגורלי, 7 באוקטובר, קרני וצוותה היו בגבול מצרים, כ־40 ק"מ מגבול הרצועה. "התעוררתי בבסיס, כשאחת ממפקדות הטנקים שלי סיפרה שיש מחבלים בעוטף", היא משחזרת. "אחרי כמה דקות ראיתי את הסרטון משדרות והבנתי שקורה משהו רציני. החלטתי שאני חותרת למגע מייד". 

תוך זמן קצר הקפיצה קרני את כל הפלוגה והובילה אותם לעוטף עזה. "אני מגיעה לעוטף ואני מבינה שזה יותר גדול משחשבתי", היא מתארת. "אני יוצאת להתקפה לכיוון גדר עזה ואנחנו כבר שני טנקים במרחב. אני מזהה חור ענק בגדר, ממקמת שם טנק וחוסמת את החור". 

הקרב נמשך 17 שעות רצופות, במהלכן חיסלו הלוחמות יותר מ־50 מחבלים. "היחידה תפקדה בקור רוח וחתרה בצורה בלתי מתפשרת למגע", מתארת קרני בגאווה. "כל אחת תותחית, רואה את התמונה הרחבה, ועושה כל מה שהיא יכולה. כל אחד מהטנקים שלי התמקם בעצם בגזרה אחרת לגמרי ומנהלת מרחב אחר בעצמה, שזה ממש מטורף". 

גז מדגישה את היכולת המרשימה של הלוחמות להתמודד עם מצבים שלא הוכשרו אליהם. "טנקיסטיות לא מתורגלות בשטח בנוי, אבל כל אחת תפקדה בצורה מדהימה", היא אומרת. "גם היכולת שלהן לשרוד שעות קרב ארוכות היתה מרשימה". 

ההישג של קרני וצוותה היה היסטורי – זו היתה הפעם הראשונה במערב שיחידת שריון נשית השתתפה בלחימה. הקרב הזה, ואחרים דומים לו באותו היום, שם גם קץ במידה רבה לוויכוח בחברה הישראלית לגבי שילוב נשים בתפקידים קרביים. "קיבלנו תשובה שהיא ללא מילים. תשובה של עשייה ושל לחימה", אמר הרמטכ"ל הרצי הלוי בפגישה עם הלוחמות. 

גז כמובן מודעת למחיר שהמלחמה גובה. "הלב שלי עם כל משפחה שכולה ועם כל משפחות החטופים", היא מוסיפה. "אני אוהבת את המדינה הזאת כמו את חיי, ואני חושבת שאין לנו מקום אחר. אנחנו נלחמים למען עתיד שקט".  

"לנשים ניתנה הבחירה" 

מעבר להישגיה בשדה הקרב, קרני רואה את עצמה כשגרירה לנשים בתפקידי לחימה. היא מבינה את החששות שיש לצעירות לגבי שירות קרבי, אך היא מעודדת אותן לנסות. "לנשים ניתנה בחירה. וכשנותנים לך לבחור, את יותר מידי מתלבטת", היא מסבירה. "לחיילים גברים לא ניתנה הבחירה. וגם אותם זה מפחיד. 

"לא הייתי רוצה שמישהי תימנע מעצמה את האתגר ואת הלמידה על עצמה בגלל פחד כרגע", היא אומרת. "אתגרים עצמיים מאוד עזרו לי בתחילת השירות, ואני מאוד מאמינה שמי שרוצה – צריכה להיות כאן ולתרום". קרני מאמינה, שהצבא הוא הזדמנות ייחודית להתפתחות אישית. "בעיניי, הצבא היא פלטפורמה מדהימה לפרוח בה, ויכולה לצאת משם הגירסה הכי טובה של עצמך". 

סיפורה של רב סרן קרני גז הוא עדות חיה לכוחן ויכולתן של נשים בתפקידי לחימה. בזכות מנהיגותה ואומץ ליבה, היא לא רק הגנה על מדינת ישראל ברגעיה הקשים, אלא גם פרצה דרך עבור דורות של לוחמות בעתיד.  

השנה האחרונה הייתה מלאה באתגרים עבור קרני גז – מהלחימה ב־7 באוקטובר ועד לחודשים של הגנה במרחב אל מול איומים מתחדשים. היום היא משרתת כקצינת אג"ם בגדוד 52 בחיל השריון, ממשיכה להוביל ולהשפיע. "כל זווית או חוויה בשנה האחרונה חידדו לי פרספקטיבות וערכים, שהיו טמונים בי כאישה לוחמת, והביאו לידי ביטוי כוחות ויכולות שנועדו להגן על המדינה", היא מסכמת.