אין ספק שמה שמתחולל כאן בארץ מאז ה-7 באוקטובר מצל על ענייני החיים השוטפים, אך יחד עם זאת יותר ויותר עובדות ונתונים, המתפרסמים מעת לעת, מעידים עד כמה ניהול תקין לא היה כאן גם לפני ה-7 באוקטובר, ולצערנו גם אחר כך.
במקרה או שלא במקרה התפרסמו השבוע נתונים משני מקורות שונים. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם השבוע דו"ח מיוחד על יוקר המחיה בישראל. מעבר לרמת המחירים הכללית הגבוהה בישראל הוא היפנה זרקור מיוחד למחירי ענף המזון הגבוהים במיוחד. כך, למשל על פי דו"ח המבקר, אנחנו משלמים על מזון 51% יותר ממדינות האיחוד האירופי.
במקביל פורסם השבוע הדו"ח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון של לקט ישראל,משרד רואי החשבוןBDO,בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. למרות שהנתונים בדו"ח הם לשנת 2022, נוספה התייחסות ראשונית להשלכות המלחמה על אובדן המזון, אי-הביטחון התזונתי בישראל וכדאיות הצלת המזון בצל המציאות המשתנה.
2.6 מיליון טונות היקף המזון האבוד בישראל, קשה לדמיין ולהבין את הכמות, אך כשמתרגמים זאת לשקלים, מבינים יותר את גודל הבעיה. מדובר באובדן של 23.1 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה – 8.1 מיליארד שקל ניתנים להצלה. ועוד נתון אחד: עלות אי הביטחון התזונתי בעקבות היקף המזון האבוד הוא 5.2 מיליארד שקל. מספרים גדולים גם במונחים של ההוצאות העצומות שגובה המלחמה.
אוכלוסיות מוחלשות ופגיעות
הפגיעה בחקלאות המקומית, הירידה בכוח העבודה והגבלת הגישה לשטחי חקלאות גרמו לגידול ביבוא מזון ועלייה במחירים. למחירים הגבוהים השפעה כפולה על אוכלוסיות מוחלשות: הראשונה, פיחות בתוצרת חקלאית מפחיתה את פוטנציאל הצלת המזון מהשדה והעברתו לנזקקים, והשנייה בעצם עליית מחירים של תוצרת חקלאית חלה ירידה בכוח הקנייה הגוררת לצמצום נוסף של צריכת פירות וירקות בקרב אוכלוסיות מוחלשות ולהחרפת אי הביטחון התזונתי.
בישראל חיים כ-1.4 מיליון איש באי ביטחון תזונתי. רובם אוכלוסיות מוחלשות ופגיעות כמו משפחות גדולות, חד הוריות, מהגרים, קשישים, נשים הרות וילדים. לכך יש להוסיף בימים אלה גם חלק מהמפונים מהצפון ומהדרום שאיבדו את כל עולמם ברגע ולא חוזרים לחיים שחיו לפני ה-7 באוקטובר.
להבדיל מתת תזונה ורעב בארצות מתפתחות, חוסר ביטחון תזונתי בארצות מפותחות, אינו נתפס כסכנת חיים. יחד עם זאת, הוא כרוך בנזקים רבים במגוון מישורים, בטווח הקצר – וגם בטווח הארוך. פגיעה בתפקוד היומיומי, עייפות ותשישות, פגיעה בביטחון העצמי, ביכולת הקוגניטיבית והשתתפות נמוכה בפעילות חברתית. קיים מתאם בין חוסר ביטחון תזונתי ומחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן, אנמיה, וכן גם למספר המומים המולדים והפגים – ואף לתמותה.
בקרב הילדים, אי ביטחון תזונתי גורם לפגיעה בגדילה ובהתפתחות קשיים בלמידה, קושי להתרכז, ותופעות כמו היפראקטיביות או פסיביות.
מהו ביטחון תזונתי?
בפסגת המזון העולמית שהתקיימה ברומא בסוף המאה הקודמת היא הוגדרה כך: "מצב בו לכל האנשים יש כל הזמן נגישות סדירה, פיזית וכלכלית לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאים להעדפותיהם וצרכיהם התזונתיים ומאפשר קיום חיים פעילים ובריאים". לעומת זאת חוסר ביטחון תזונתי הוגדר כ"העדר נגישות סדירה למזון מזין בדרכים מקובלות ובכמות מספקת. דרכים מקובלות, פירושן רכישת המזון הנדרש ולא קבלת מזון מגופים פילנתרופיים או איסוף תרומות וקבצנות".
כדי להמחיש מדובר במבוגרים וילדים שלא אכלו יום שלם בגלל מחסור בכסף או מצמצום כמות האוכל בארוחות.
בדומה למדינות מפותחות במערב, גם אצלנו בישראל, חוסר ביטחון תזונתי הוא תוצאה של כלכלה גלובלית במיתון ופגיעה בשירותי הרווחה.
לכאורה השמנה וחוסר ביטחון תזונתי הם דבר והיפוכו, אבל עודף משקל יכול להיות תוצאה של צריכה עודפת של "קלוריות ריקות", כלומר מזונות שתורמים בעיקר קלוריות ומעט רכיבים תזונתיים חשובים כמו חלבונים, ויטמינים או מינרלים. מזונות כאלה הם, למשל, פיתות, עוגות, מלוואח, ממתקים ומשקאות מתוקים.
אז מה חשוב שיהיה לנו תמיד ברשימת הקניות שמומלץ לכל המשפחות בישראל, גם אלה שביטחון תזונתי רחוק מהם, במה כדאי לכל אחד מאיתנו לצייד את המזווה במטבח או את המקרר באופן קבוע?
- ירקות ופירות עונתיים מסוגים שונים.
- מזונות מקבוצת הפחמימות: לחם מחיטה מלאה, אורז מלא ואורז רגיל, חיטה, בורגול, גריסים, פסטה מקמח רגיל וקמח מלא, שיבולת שועל (קוואקר), קמח מלא.
- ביצים.
- חלב ומוצריו: חלב עד 3% שומן, גבינה לבנה עד 5% שומן, גבינה צהובה עד 16% שומן, לבן, יוגורט עד 3% שומן לא ממותק.
- קטניות: עדשים, גרגירי חומוס, שעועית יבשה, אפונה יבשה, גרגירי סויה,שבבי סויה.
- דגים ושימורי דגים.
- בשר לא מעובד: עוף והודו.
- מזונות עשירים בשומן: טחינה גולמית, שמן קנולה.
- שימורים: עגבניות מרוסקות ורסק עגבניות.
- תבלינים (במקום מלח): פלפל שחור, כמון, קינמון, כורכום.
