Forbes Israel Logo
צ'ארלי ד'אמיליו (משמאל) דורגה במקום הראשון ברשימת פורבס של כוכבי ה־TikTok המרוויחים עם הכנסה שנתית של 17.5 מיליון דולר. (דיקסי ד'אמיליו מימין) | צילום: Shutterstock
צ'ארלי ד'אמיליו (משמאל) דורגה במקום הראשון ברשימת פורבס של כוכבי ה־TikTok המרוויחים עם הכנסה שנתית של 17.5 מיליון דולר. (דיקסי ד'אמיליו מימין) | צילום: Shutterstock

אומנים ללא דאגות: כך שינתה "כלכלת היוצרים" את עולם האומנות

אם בעבר אומנים נתפסו כאנשי רוח המתקשים להתפרנס באופן שוטף, "כלכלת היוצרים" שתופסת תאוצה בשנים האחרונות מאפשרת לרבים מהם להתפרנס בכבוד רק בזכות האומנות שלהם ⋅ מנכ"ל לייטריקס: "לא ידענו כמה הדבר הזה יהיה גדול, אבל הייתה לנו תחושה שקם דור חדש של יוצרים, ואנחנו צריכים לספק להם פתרונות"
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

"אולי זה ישמע מפתיע, אבל השיתוף של החיים שלנו הוא לא דבר שבא לנו באופן טבעי", אומרים מאיה ויהודה דביר. זה אומנם לא טבעי לזוג אומני הקומיקס, שמתחזקים קהל של יותר מ־9 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות, אך בכל שבוע הם מקפידים להעלות איורים שמתארים בפריים אחד את חיי היום יום שלהם: ממעבר דירה ועד חיי הזוגיות, מקשיי הפוריות ועד לידה והורות צעירה.

זה קרה להם ממש במקרה, בשנת 2016. אז הם בדיוק סיימו את הלימודים בבצלאל, חיפשו דירה בתל אביב ובמקום להעלות לפייסבוקפוסט גנרי בו הם מבקשים מהחברים המלצות לדירות שמתפנות, בחר יהודה להשתמש בכישורי האיור שלו ופרסם ציור בו הם נראים אורזים ארגזי קרטון. הפוסט הפך ויראלי וקטף המוני תגובות, שיתופים ומחמאות.

מאיה ויהודה הבינו שייתכן שיש פה פוטנציאל שכדאי לבחון: "לא תכננו להתפרנס מזה. יהודה עוד עבד כמאייר פרילנסר, אני הייתי ארט דיירקטורית במשרד פרסום. היינו זוג צעיר שבדיוק הגיע לתל אביב וחיפש משהו יציב. לקח לנו משהו כמו חצי שנה עד שהבנו שאפשר להתפרנס רק מזה", מסבירה מאיה. יהודה מוסיף: "שברנו את הסטיגמה –  אפשר להתפרנס מאיור. כולם שכנעו אותנו שאי אפשר להתפרנס מזה, ואנחנו הוכחנו שדווקא אפשר".

מארק, היידי, דיקסי וצ'ארלי מתחזקים יחד למעלה מ־300 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות, ובדירוג פורבס של כוכבי ה־TikTok המרוויחים ביותר לשנת 2021 דורגה צ'ארלי ד'אמיליו במקום הראשון, עם 133 מיליון עוקבים והכנסה שנתית של 17.5 מיליון דולר

תחת התיוג "One of Those Days" הם העלו פוסטים שבועיים לרשתות החברתיות. מהפוסטים הם לא מרוויחים באופן ישיר, אך אלה סייעו לבנות את המותג ואת הקהל. הכסף הגדול מגיע מהמוצרים שסובבים את המותג, וכיום ניתן לרכוש מהזוג דביר ארבעה ספרים שראו אור, בובות פרווה, ביגוד, מתנות ממותגות, פוסטרים, קורסים וירטואליים, הרצאות ועוד.

שוק של 100 מיליארד דולר

הזוג דביר ממש לא לבד, ובעשור האחרון מבינים עוד ועוד יוצרים שהם יכולים להתפרנס רק מהעשייה האומנותית שלהם. שלל של כלים ופלטפורמות פותחו עבור אומנים מתחומים שונים, והתופעה זכתה לשם "כלכלת היוצרים". על פי קרן ההשקעות האמריקנית SignalFire, למעלה מ־50 מיליון איש ברחבי העולם רואים את עצמם כיוצרים. מתוכם, יותר משני מיליון איש מחשיבים את עצמם כיוצרים מקצועיים, ומצליחים להשתכר מהתשוקה שלהם במידה מספקת כדי להגדיר את מה שהם עושים כמשרה מלאה.

ממה מתפרנסים היוצרים? זו יכולה להיות מכירת יצירות ומוצרים ממותגים, הצעת הרצאות בתחום המומחיות של כל יוצר ואפילו תוכן ממומן שהם מקדמים. על פי ההערכות, שווי השוק של כלכלת היוצרים עומד על 100 מיליארד דולר. כ־150 חברות ברחבי העולם מתחזקות אותו ומותגים יהיו מוכנים להשקיע השנה כ־15 מיליארד דולר בפרסום באמצעות משפיענים ברשתות החברתיות. אלה לא רק הרשתות החברתיות שמשמשות פלטפורמה להעלאת התכנים, אלא מערכות שמסייעות בקידום התוכן, בהגדלת הקהל, מעקב אחר תוכן מתחרה וניהול אדמיניסטרטיבי של העסק שלהם – כל אלה על מנת שהיוצרים יהיו מרוכזים רק במה שהם טובים בו – היצירה האומנותית.

"לא ידענו כמה הדבר הזה יהיה גדול, אבל הייתה לנו תחושה שבמובייל קם דור חדש של יוצרים". זאב פרברמן, מנכ"ל ומייסד לייטריקס | צילום: ריקי רחמן

אחת השחקניות הישראליות הבולטות בתחום היא חברת לייטריקס, שמציעה היום 11 כלים ושירותים לעריכה מתקדמת של תמונות וסרטוני וידאו במובייל, וכן קידום שלהם ברשתות החברתיות. בין האפליקציות הבולטות של החברה: Facetune2 לעריכת צילומי פורטרט, Videoleap לעריכת סרטוני וידאו ו־Photoleap לעריכה אומנותית של צילומי סטילס המשלבת בין היתר אפקטים מיוחדים, פילטרים ושכבות. לסל האפליקציות של לייטריקס יש למעלה מ־500 מיליון הורדות ברחבי העולם.

חמשת הדוקטורנטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שייסדו את החברה ב־2013, כיוונו לייצר את ה־Adobe של הדור החדש. "רצינו לייצר אקו־סיסטם של אפליקציות שכל אחת פותרת צורך אחר במובייל", אומר ד"ר זאב פרבמן, מנכ"ל וממייסדי החברה. "לא ידענו כמה הדבר הזה יהיה גדול, אבל הייתה לנו תחושה שבמובייל קם דור חדש של יוצרים, ואנחנו צריכים לספק להם פתרונות, כי מדובר בשוק משמעותי.

"אם לפני שנתיים 75% מהמשתמשים שלנו אמרו שהם משתמשים בכלים שלנו כתחביב משמעותי, בשנה וחצי האחרונות משהו התחיל להפתיע אותנו. וכיום 75% מהמשתמשים באים עם סיבה מסחרית שיש להם בראש: שליש מהם הם משפיענים שרוצים לנצל את המדיה החברתית, שליש רוצים להיות שם ושליש נוסף הם עסקים קטנים שמצריכים קשר ויזואלי תמידי עם הלקוחות".

פרבמן אומר שזה שינוי משמעותי בתפיסה, כשהמשתמשים מבינים שהם אלה שדוחפים את המעורבות ברשתות החברתיות. "אם מסתכלים היום על תופעה כמו TikTok – מדובר במאות ערוצי טלוויזיה מודרניים שמופעלים על ידי אינדיבידואלים. במקום קבוצה יחסית קטנה שיוצרת את המדיה שכולנו צורכים – פתאום מדובר בקבוצה הרבה יותר גדולה של אנשים שיוצרים מדיה, ויכולים גם לחיות מזה", הוא מוסיף.

"הבנו שיש פה הזדמנות גדולה, ו'כלכלת היוצרים' הייתה גל גדול שהגיע – כשאנחנו בפוזיציה טובה לגלוש עליו, עם קהילה של 30 מיליון משתמשים"




ד"ר זאב פרבמן, ממייסדי לייטריקס

שמבקשים ממנו להסביר איך לייטריקס נערכת ל"כלכלת היוצרים", הוא מבקש להקדים ולהסביר על מה שהוא מכנה כפירמידת הצרכים של היוצר המודרני: "הכל מתחיל ביצירת תוכן – זו השכבה הבסיסית שעליה נשען הכל. לאחר מכן מנסה היוצר להגדיל את הקהל שעוקב אחריו ברשתות החברתיות – פעולה שמצריכה לא מעט חשיבה כמו כמה פוסטים צריך להעלות, באילו שעות, עם איזה האש תג.

"השכבה הבאה בפירמידה היא הניסיון של היוצר לתקשר ישירות עם הקהל שעוקב אחריו. שכבה נוספת היא הניסיון של היוצר לייצר מוניטזיציה – איך הוא מרוויח כסף מהתוכן שהוא מייצר. והשכבה האחרונה היא התנהלות העסק. היוצרים הצעירים פתאום צריכים להתמודד עם ביורוקרטיה של עסק שכולל הוצאת חשבוניות וניהול אדמינסטרטיבי".

מתחזקים קהל של יותר מ־9 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות. איור של זוג אומני הקומיקס, מאיה ויהודה דביר

לדבריו, אם בעבר לייטריקס נתפסה כחברה שמציעה כלים ליוצרי תוכן, היום היא גם מוסיפה שירותים נוספים עבורם "שלא משכבת הכלים בפירמידה". אחת הדוגמאות היא LinkInBio – שירות מיוחד שמציעה לייטריקס ליוצרים שפועלים במספר פלטפורמות, אשר מתעל את כל הנכסים הדיגיטליים שלהם למקום אחד, ומקל על התקשורת הישירה עם העוקבים. בעתיד, הוא אומר, יושקו שירותים עבור שכבות נוספות.

שת"פ עם הד'אמיליוס

משרדי החברה שבירושלים משקפים את העיסוק העיקרי שלה בתוכן ויזואלי. את הגינות ואת המרחבים הפתוחים מקיפים משרדים צבעוניים עם קירות שקופים, אולפני וידאו וחדר פודקאסט ממוקמים בין חדרי הישיבות בהם תלויים מסכים גדולים – ועל שאר הפסיליטיז הנהוגים בהייטק לא דילגו בחברה.

לאחרונה השלימה לייטריקס סבב גיוס רביעי של 130 מיליון, לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר (לפני הכסף), שהובל על ידי Insight Partners ו־Hanaco Ventures. מאז הקמתה היא גייסה סכום כולל של 335 מיליון דולר.

צמיחתה של "כלכלת היוצרים" סייעה לכם בגיוס האחרון?
"הבנו שיש פה הזדמנות גדולה, ו'כלכלת היוצרים' הייתה גל מאוד גדול שהגיע – כשאנחנו בפוזיציה מאוד טובה לגלוש על הגל הזה, כי יש לנו קהילה מאוד גדולה של 30 מיליון משתמשים, חמישה מיליון מנויים שהם צרכני השירותים הנוספים שאנחנו רוצים להציע – אז כן, צמיחתה של 'כלכלת היוצרים' היא סיבה גדולה לסבב הזה", אומר פרבמן.

"יש היום הרבה אנטגוניזם נגד NFT, וחוסר הערכה לקהילה שנבנית סביבו בגלל אנשים ש'התעללו' בתחום. אנחנו בדיוק ההיפך – נהיינו מי שאנחנו בזכות הקהילה"





מאיה דביר

מהלך נוסף שמשקף את מטרת החברה לשים את היוצרים במרכז הוא שיתוף הפעולה עם משפחת ד'אמיליו, שהצטרפו לחברה כשותפים, שגרירים ובעלי מניות. מארק, היידי, דיקסי וצ'ארלי מתחזקים יחד למעלה מ־300 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות, ובדירוג פורבס של כוכבי ה־TikTok המרוויחים ביותר לשנת 2021 דורגה צ'ארלי ד'אמיליו (17) במקום הראשון, עם 133 מיליון עוקבים והכנסה שנתית של 17.5 מיליון דולר. דיקסי החלה קריירת שירה והוציאה סינגל שזכה למעל 86.1 מיליון האזנות בספוטיפיי. היידי היא צלמת ומאמנת אישית ומארק הוא פוליטיקאי ואיש עסקים. למשפחת ד׳אמיליו יש תוכנית טלוויזיה – The D’Amelio Show, אשר משודרת בחברת הסטרימינג HULU.

בלייטריקס מתכוונים להשתמש בניסיון המקצועי של המשפחה בכדי להגיע לקהלים חדשים, כמו גם ללמוד ולשפר את הכלים והשירותים של החברה. בנוסף, הד'אמיליוס ולייטריקס חשפו לאחרונה את The247 – מגזין מקוון עבור יוצרי תוכן חדשים וותיקים, שבו יוכלו לקבל השראה ועצות מיוצרי תוכן מובילים. במגזין יפורסמו תכנים ייחודיים של הד'אמיליוס, שיחלקו עם מעריצים ועוקבים תובנות, עצות והצצה למאחורי הקלעים של תהליכי יצירת תוכן.

משנים את החוקים

בחזרה לזוג דביר. בתקופה האחרונה הם עשו הפסקה מהמנהג הקבוע שלהם בהעלאת איור שבועי לרשתות החברתיות בכדי לעבוד על הדבר הגדול הבא – קולקציית NFT מיצירותיהם הייחודיות. בהתאם לז'אנר שתופס תאוצה ברחבי העולם, יוכלו הלקוחות לרכוש בעלות דיגיטלית על יצירת אומנות של בני הזוג דביר, ועל פי הפרסומים, זו תהיה הקולקציה הראשונה של חברת PickCherry, שהוקמה על ידי רותם סלע ואסי עזר, יחד עם סמדר ועידו רגב.

"שברנו את הסטיגמה –  אפשר להתפרנס מאיור". מאיה ויהודה דביר | צילום: נועה איזנשטט

"אנחנו נכנסים לתחום הזה כדי לשנות את החוקים בו ולשנות את מה שאנשים חשים בנוגע לתחום", אומר יהודה. מאיה מוסיפה: "אנחנו עובדים על זה כבר שלושה חודשים. יש היום הרבה אנטגוניזם נגד NFT, וחוסר הערכה לקהילה שנבנית סביבו בגלל אנשים ש'התעללו' בתחום. אנחנו בדיוק ההיפך, אנחנו מגיעים ממקום שבו אנחנו מבינים את חשיבותה של הקהילה. נהיינו מי שאנחנו בזכות הקהילה. אנחנו לא נכנסים לזה כדי לייצר את האומנות הכי טובה שהעולם הזה ראה, אלא לייצר קהילה, לתחזק אותה ולדאוג לה כפי שלא היה בעבר. יחסי הגומלין יהיו ברמה הכי גבוהה והכי קרובה, כי הלקוחות לא ירכשו רק אומנות – אלא משהו שהם מקבלים איתה – וזו קהילה אקסלוסיבית".

אל כל אלה מצטרפת גם תערוכה מיצירותיהם שמוצגת בימים אלה במוזיאון הקומיקס והקריקטורה בחולון, שם גם מוצגת סדרת הרשת עם כ־20 מיליון צפיות המגוללת את מאחורי הקלעים של העבודה המשותפת של השניים.

שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא